כואב לי לפחד עליה.

והיי, בכל זאת זה קורה.

אמרתי לה היום שאני רוצה לעשות את זה עד שאפסיק לרעוד. היא אמרה שזה לא יגרום לזה.

אז פשוט התנתקתי. זה לא היה בדיוק ככה, אבל זה מה שקרה בסוף.

מקווה שיחזיק מעמד.

זה כואב לה, זה כואב לי, וזה נצרך.

כוסעמק.

את תלמדי מטעויות. אבל אפשרי בלי פשוט?

ודי לקחת ללב כל-כך.)

יש אותו ואת גרעין דביר ,
מה שזה לא יהיה בכלל...

אולי את באמת כזו?

כבר שנים שלא עקצצה לי התחושה הזו בגוף.

והנה פתאום שוב, זה נוכח, וזה מבהיל.

לא יודעת אם אני רוצה,

אבל אני רוצה.)

שזה יגיע ממנו ולא ממני

שלא ארגיש רע עם זה.