אלוהים מה. אני פשוט לא מבינה אותך.

גם ככה הכל רגיש מידי ואתה עוד נותן לי לחלום על פיגוע ודם ושאפרוחוני נזרק מיד ליד ונופל כל כך הרבה פעמים??

למה אני צריכה לחלום על זה שאני שם וחדר ליד צמוד ממש יש פיגוע ואני איתו בידיים ולא יודעת מה לעשות ורועדת מפחד שהם יעברו חדר וגם אני אמות??

להתעורר רועדת כמו מפגרת, בוכה בצורה פסיכית למדי, ועם הרצון לעשות את זה.

לעזאזל.

כוסעמק.

את תלמדי מטעויות. אבל אפשרי בלי פשוט?

ודי לקחת ללב כל-כך.)

יש אותו ואת גרעין דביר ,
מה שזה לא יהיה בכלל...

אולי את באמת כזו?

כבר שנים שלא עקצצה לי התחושה הזו בגוף.

והנה פתאום שוב, זה נוכח, וזה מבהיל.

לא יודעת אם אני רוצה,

אבל אני רוצה.)