"עכשיו הגיע הרגע,הרי חיכית לי ואני תמיד חיכיתי לך"
♥.
אני מתלבשת.
שמה חולצה לבנה וחצאית צנועה ורחבה
וביד?
ביד הסמארטפון החדש שלי.
אני רגל וחצי בחוץ,אבל עדיין רק וחצי.
הגענו לשם,(כמובן בתשואות כפיים כי סלב וכו')
ואז ראיתי אותה,מרחוק,
בוכה בוכה בוכה ואמא שלה לא מתייחסת אליה
מה היא בקשה? קצת..אהבה?!
רצתי אליה וחיבקתי אותה חזק חזק חזק
והתחלנו לבכות בכי של כאב אמיתי. של געגוע וערכה אמיתיים.
הילדה הזו (חייב לציין כדי שתבינו,נמוכה\גמדה\כל כותרת מכוערת שתתנו לזה)
הילדה הזו הגיע בכיתה ט'
ביום הראשון,באיחור!!
עם המגבלה שלה,בלי פחד! נכנסה בדלת הראשית באמצע שיעור עם כל הביטחון שבעולם!
לילדה הזו יש כוחות על טבעיים. מהרגע ההוא אני ראיתי שהיא תגיע לגדולות,וזה לא משפט למרצים,זה המשפט עליה.
ואז מירי באה,
ילדה שקטה,אבל מלאת שמחת חיים,ש...למען האמת?! לא התיחסתי אליה כמעט ב4 שנים האלה
כי לא היה קשר,היא סגנון 1 ואני סגנון 2,אבל תמיד ההינו צוחקות לפעמים ועוזרות אחת לשניה..פעם ב...
והיא ניגשה אלי,בוכה,אדומה
"טליה,אני לא אשכח מה עשית לי בחייים"
חיבקתי אותה ושאלתי,מה כבר עשיתי שלא זכרתי?!
טליה,את זוכרת בכיתה ט' שאת ההית ממש "בחברה השוות" של הכיתה?
זוכרת. כן לצערי,גיל טיפש
ואת זוכרת שבמחנה חורף הראשון אפאחת לא רצתה לישון איתי אז בלי למצמץ את הכנס אותי לחדר שלכן?
וגרמת לי להרגיש חלק ממכן?
פה שתקתי. ונתתי לדמעות לזלוג,כמו שהן,חמות.
בקשתי ממנה סליחה אם לא התייחסתי מספיק,או פגעתי
וחיבקתי אותה עד...שהתחיל הערב הארוך הזה.
לערב הזה נחזור תכף,
אבל אם כבר כיתה ט'..בואו נעשה סקירה קצרה מהמקום הזה שנקרא "מעלה שיר" לאורך 4 שנים:
כיתה ט'
טליה נכנסת לשער הבצפר,מרגישה גדולה
רחלי ביד אחת,אמא ביד שנייה, כמו כיתה א'
רחלי לא סבלה אותי,וכבר תוך חודש התחלנו לריב ברמה קיצונית ומגעילה
אגב,זה שהפסתקי לפני 5 דק' כי היא התקשרה
היום אנחנו חיות אחת בתוך השניה,ויותר מזה
ט' זה היה שנה של הכרה,כמו מים צוננים,אחרי המהפך מהיסודי הקיצוני שההיתי בו.
ואז י'
בי' הייתה לי ירידה רוחנית גדולה,ההיתי שם כל שיעור(כמעט)
אבל לא שם,יותר בבנים,בעיר,בימי חמישי,במוצ"שים,ובלילות בלי שינה
אבל בי' גם הייתה ההתחזקות הכי משמעותית שלי
קיצונית האמנם?! אבל התחזקות,ואלוהים עדיין זוכר לי אותה
ואז י'א
ווואו. בהתחלה אני עוד באורות מההתחזקות שלי בכיתה י'
ולאט לאט התחלתי לעבור שינוי,הרבה בזכותכם כאן,ערוץ 7 היקר
פתאום עולם חדש נגלה אליי
בלי הרבה קיצוניות,אבל עם המון רוחניות
בלי כפייה והפחדות,ועם המון חיוך וקבלה
(לפחות בעניים שלי,דאז)
הכרתי כאן נשמות מדהימות,חברות לחיים,עם מלא מלא-
מצד אחד-רוחניות
ומצד שני-גשמיות
פתאום,בניגוד לכל כללי הסמינר,אפשר לשלב בלי להיפגע מברק
ואחרי שיחות עמוקות לתוך הלילה,אני הופכת להיות מי שאני,אבל לא באמת!
וכאן מגיע כיתה י"ב
וואוו. ווואו. וווואו.
בהתחלה,עוד מהופנטת מעצמי וממי שאני באמת
ואז,דקה לפני סוכות.
|בום|
טליה מוזמנת לשיחה אצל המנהל,
טליה מסתלקת מהסמינר,
טליה עוברת את השבוע הכי קשה שיש,
ואחרי הרבה הבטחות,תנאים
מחזירים אותי על תקן "תנאי"
9 חודש מהיום,אחורה
9 חודש שאני סופרת יום יום
שאני מייחלת להגיע ליום הזה
שאני חולמת ומתפללת שזה יעבור בשלום
בלי שיתפסו אותי על כלום
הכל חי מחוץ לעיר
וכשמגיעים לכאן-לובשים תחפושת וממשיכים כאלו הכל רגיל.
ימים שלמים של בכי וכאב
של געגוע חזק,
ימים של צביטות וסריטות
עלבונות וצעקות מהצוות והמנהל
חנוכה,טו בשבט,לונדון,פורים,פסח,ל'ג בעומר,שבועות
תקופות שלימות
משברים ארוכים
כשמלווים אותי האנשים הכי מושלמים ונדירים שיש,
כאן אני חייבת לציין קצת-
@נער מתבגרר @אופק. @בזרימה @גיבורה בדממה @פוסעת @א"י לעמ'י @הללי~ @נחל
וכאלה שאני אולי לא זכרתי,סליחה מראש.
תודה לכם על הקשבה,חיבוק,הכלה ואינסוף עידודים.
תודה גם ליומן שלי שבתחילת הדרך היה החבר הכי טוב שלי(כמעט)
היום הוא כאן לידי,מכרסם אבק של עצמו.
"עכשיו הגיע הרגע,הרי חיכית לי ואני תמיד חיכיתי לך"
השיר הזה מספר את הסיפור שלי מהצד הראשון שלו,
והשיר הזה הצליח לספר את הסיפור מהצד השני-
הצד של טליה
חיכית לי ואני תמיד חיכיתי לך טליה,
ידעתי שבסוף ניפגש עם עצמנו ונהיה מי שאנחנו בלי פחד
חיכיתי לך טליה,9 חודש
וטליה?
אני שולחת לך את הצל"ש הכי גדול שיש,
עשית את זה!
השגת מה שרצית,עם כל הקושי,ויש המון כזה
השג תעודה של 12 שנות לימוד, השגת בגרויות כמו שצריך
עשית הכל! את אלופה!
טליה?
כולם גאים בך. אפילו...אפילו שירה,ורחלי,ואביגיל
שלא אוהבות את הדרך שלך,ולעגו לך עליה המון
ואמא שלי♥
האמא הזו,שקבלה אותי איך שאני,וספגה ממני ימים קשים של צער,אבל שמחה
שמחה שאני מחפשת את הדרך ושוקלת אותה ולא רצה ישר אל הלא נודע בלי לברר
אמא. אחת שלי,אין כמוך.
וגם,כאן המקום להגיד תודה ענקית לבורא עולם, שזיכה אותי לעבור את מה שעברתי
שלמרות הקושי והכאב שבדבר-זה שמר עליי, ועזר לי ללמוד את עצמי עם הכוחות שלי
והפגיש אותי עם מלאכים בדמות אנשים,תודה אבא♥
וכן-גם תודה למעלה שיר,שזה סמינר מטורף,אם נשים שנייה בצד את השנה האחרונה
נראה-שבניגוד לסמינרים חרדיים הוא יחסית הכיל,הוא פירגן
הפעילויות החברתיות שלו זה נכס מטורף! זה משו לא נורמלי!
והכל בשפע,רק שנהנה! תודה על הרצאות ושיעורי חיזוק,דלק לחיים.
תודה♥
אני כתבתי הכל כאן,מהההתחלה
עם דמעות,המון דמעות.
וזכרונות,ותמונות,וחוויות שעברתי,הבזקים של ימים משוגעי וכואבים שחוויתי
ועכשיו,אני מחייכת את החיוך הכי גאה וגדול שלי
אני גאה לבשר לכם,אנשים יקרים שלי
שאני חופשיה.
תודה כולם! אני באמת מעריכה את מי שקרא עד לכאן,
ועכשיו לתיוגים!
@נער מתבגרר@בזרימה@מי_אני_ומה_שמי@טוב נו..@פוסעת@מהלך בדרך...@הללי~@גלידת לימון@משיחנאו@רוקדת בגשם@אביגיל~!@דסה@גיבורה בדממה@שוליינית@החיים תותים!@מבסוטטט
ואנשים שממש ישמח אותי אם הם יקראו גם כשהם לא בקשו תיוג-
@מיכלייי@א"י לעמ'י@יומנים נשרפים@אופק.@נחל@אונמר@גיבעוננח @ריעות.@לא נשברים!@לעשות רצונך!@זמרת מיוחדת @נחמיה17@שחר.@מתנחלת גאה!
וכולם בערך,מי שקורא זה נורא משמח אותי!
♥♥♥♥♥♥♥
♥
