אם אני נחשבת, אז אני רוצה לעשות את זה

זה יעשה לי טוב כל כך

להקדיש לך שיר שכתבתי, או פשוט שיר?



(כי התחלה של סיפור אני יכולה להקדיש, אבל אין לו לא אמצע ולא סוף ולא שום מושג לאן הוא יתפתח. רק קטע קצר)

מה שאת חושבת

(גם רק התחלות אני אוהבת)

ממ אוקי.


אני אשלח לך בווצאפ

והלב שמתרחב
המבט מלטף אופק
מגע חול ברגל
מחבר לאדמה

מן ניתוק כזה
שלמת בטון ומלט
לא זו ארצנו
בתפקידה מועלת

לו היו אצבעותי שורשים
לאחוז בה באהבה
לגדל בה אנשים
לא אבדה תקווה

-----
זה פה כי ככה יצא...

תודה ממש.

ממש מעכשיו.

תודה רבה
שמחת אותי

הרבה זמן לא כתבתי.
בזכותך יצא משהו

היא לא הבינה למה דווקא לימים הכי טובים היו את הסופים הכי רעים .
זה היה מן אבסורד כזה , שדפק לה על הראש לאורך החיים . מזכיר לה לא להיכנס יותר מדי לטראנס ההזוע הזה של החיים הטובים .
ואכשהו איתה הכל טוב . היא נושמת . היא מחייכת היא צוחקת . אבל איך שהיא הולכת דמעות כאלו יורדות .
**
אף אחד לא הבין את אור
אור עניים אפורות וחיוך מלא שניים ,צחור ולבן .
היא הייתה בן אדם טוב כזה .
כזה שכולם אמרו לו כן ,כזה שכולם חייכו בזכותו . כזה שכולם אהבו .
אז למה היא לא אוהבת את עצמה ?
לאור היו חיוכים כאלו שבמחברת נבלעו בין שורות של דמעות .
זה לא היה דיכאון . זה פשוט עצב בלתי מוסבר

**

היא פשוט מחפשת עצמה .
את הטוב השקט שלה . שנבלע בין הגלים .
" הכל טוב . הכל טוב " היא לוחשת .
וזה משכנע ביותר .
כי באמת הכל טוב . והיא נושמת .
בנתיים יחד עם הגלים וחיוך שקט כזה . רגוע

אהבה שלי
וואו. תודה לך כל כך
את יודעת לעשות לי טוב
💚

בכיף💜