"ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אותה מקרב עמה. כי נפש הבשר בדם היא ואני ננתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר"

בפסוקים אלו מתואר איסור אכילת דם והסיבות אליו. בדם מצוי כח הנפש ששולטת בכוחות הבסיסיים של האדם ובעלי החיים, ובכל זאת יש הבדל בין האדם לחיה והבהמה.בעוד שהחיה הנפש היא החלק הכי גבוה שבה וכולה צרכים בסיסיים של אכול והזדווגות לאדם יש מדרגות יותר גבוהות של נשמה שאמורות לרסן את הרצונות הבהמיים שבו ולתת לו מדרגות יותר גבוהות של מודעות וחיים.

אכילת הדם לוקחת את האד אחורה ומגבירה את הכוחות הנפשיים והבהמתיים שלו והופכת אותו לבעצם "חיית אדם". דבר זה הוא בניגוד לרצון האלוהי שרוצה שכוחות הנפש ישמשו מדרגה ושלב בדרך למדרגות יותר גבוהות ולא כמטרה בפני עצמם. כוחות החיים של האדם אמורים לשמש אותו לעבודת ה' ולא לשלוט בו ולהפוך אותו לחיה,וזה מה שנאמר בהמשך הפסוק "ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר" הקרבת הדם נועדה להעלות את כוחות הנפש האלה למעלה ולמדרגות גבוהות של אלוהות ולא להשאיר אותם למטה ולהוריד את האדם אליהם.

היו פסיכולוגים שטענו שמכיוון שיש כוחות כאלה באדם שהם בהמיים וחייתיים סימן שכל מעשיו של האדם גם הגבוהים והטובים נובעים בעצם מרצונות חייתיים כמו הזדווגות (פרויד( והשרדות. אבל אנחנו יודעים שלא כך ונפשנו נועדה להעלות את עצמנו. האידאלים הגבוהים שבאדם אמורים להנחות אותו מה לעשות עם צרכיו החייתיים ולא להיפך.

אז שנזכה להתעלות ולהעלות.

שבת שלום

מוקדש לרפואת תמר רבקה בת אדית יעל.

אני חייבת כמה שיותר מהר משו לא כבד