אמר לו דוד המלך כתוב זכר.
בא יואב למלמד שלו ושואל אותו למה לא תיקן אתו בחדר כאשר הוא אמר זכר(מלשון גבר)? וכך מתפתח דיון ביניהם ובסופו של דבר(אם איני טועה) יואב, לאחת השיטות, הורג את המורה שלו.
הגמרא בסנהדרין מט. מביאה את כל האנשים שיואב הרג(אגב, היא מזכה אותו מכולם חוץ מבעשה ולכן שלמה הרג אותו וכיפר על חטאו-נענש בעולם הזה ולא לעולם הבא...) ולא מונה את המקרה הזה.
ישנה אפשרות שהמקרה לא היה ממש וזה בא ללמד משהו(לא היה ממש=יואב לא הרג אלא רק התווכח) ואפשרי שזה היה. עם כל זה מה ניתן ללמוד מהמקרה(חוץ מהמסקנות של הגמרא בקשר ללימוד שאדם לומד שזה לא קשור)?
להיות מוהר בחדר- זהו דבר נעלה, לימוד תורה, עזרה בגידול גדולי הדור לעתיד לבוא. הבעיה היא שאדם צריך לעשותו בשלמות האפשרית, ולא רק "מורה", כל אדם בכל מה שהוא עושה צריך לעשותו בשלמות האפשרית.
בעיה שכיחה היא שאדם כן עושה מה שהוא צריך, אבל שם הוא מחפף. לא כי הוא לא רוצה, כי פה טמון היצר...
האדמו"ר מפיאסצ'נה בספרו חובת התלמידים בפרקים ד-ה מדבר על המחלה של המתרפה- האדם אשר לומד, אבל בזמן הלמידה אינו עושה מה שהוא יכול(לא ביטול תורה דאיכות כשיטת הרא"ש, הוא מדבר על ריפיון הבלימוד). המסל"ש בפרק ג כמדומני מעיר שהגמרא בברכות ה. "אם רואה אדם שייסורין באים עליו ימשמש במעשיו ואיכא דאמרי יפשפש במעשיו"(אולי הפישפוש והמישמוש מתחלפים איני בטוח) אומר המסל"ש שהראשון- זהו אי עשיה, השני- זהו ההתרפות בעשיה.(ולא הברכח לימוד תורה כשיטת האדמו"ר מפיאסצ'נה, הוא מוסיף.)
בקיצר באותם פרקים בחובת התלמידים מובא הדרך להתחזקות שלא ליפול לידי ריפיון. וצריכים אנו ללמוד מהם גם לענינים שונים; הדרך הינו הצבת מטרות בזמן מסויים, כך גגם אנו בכל דבר במעשינו צריכים להציב מטרות להגיע אליהם כדי לוודא שנתפקד כמו שצריך.
עכשיו להדרכה, רבים מאיתנו מדריכים, כולנו באנו נמרצים מלאי אידאולגיה וכו' עם הזמן הגיע ההתרפות, ה"חפיפניקיות" שמתבטאת בפעולות, הכנת פעולה על המקום וכו'
רוב המדריכים אחרי שעוזבים חושבים מה עשו, מה יכלו לעשות, מה לא הספיקו לעשות, ובד"כ מתעצבים שעזבו את ההדרכה.חבל להשאיר זאת כך, את האכזבה לאחר מעשה ואת הרצון לעשות עוד לאחר מכן.
צריכים אנו לשבת, לראות לאן פני הסניף, מה ניתן לשפר, להציב זמנים משוערים, פעולות מושקעות[שיחות אישיות רבות!!!!!] ועל ידי כך אני מאמין שנצא מההדרכה בעיתו ובזמנו ובהסתכלות אחורה נהיה גאים בעצמנו.
עם פפפפפפפפפפפפפפפפוווווווווווווווווווווווווווווווללללללללללללללל אמונה.
(ה)דרדק.

נראה לי שזה בבבא בתרא בכלל....

(כא, וכא

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...