סלט! תחזרי אלינו! 

תחזרי לארץ הקויידש ,

ופה לא יהיו לך סיפורים כאלו

שיצאו מארץ הקודש והנשמה שלהם צמאה לקצת יהדות?

ואני מעוניין לשמוע..

יש מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם זה אכן אמיתי או לא...

 

שדים זה מה שנקרא בלשון הגמ' "מזיקים". 

 

רוחות- לא יודע מה זה

ואני החמישית.

הגמרא מדברת על שדים

ועל כשפים

עד שיהיה אישור.

 

חבד וזה..

אבל כל אחד שליח ובכל מקום!!

 

(אופ באלי לתייג! אבל זה מלא בנות

נתייג לביינתים רק אותן@נוצת זהב @טוב נו..)

באסה ()

פחות נהוג שהכלה מציעה את עצמה לאמא של החתן...

לא אני..

 

 

כבר סיכמנו שהוא לא הבן שלה. לא?

הראשון מביניהם.

ואת שליחת פפראצי.

העיקר שבסופו של דבר כולנו שליחות

 

 

ועכשיו רצינות שלא יחשבו וכו', כולנו שליחים של הקב"ה בכל מקום שאנחנו נמצאים. והעניין זה לחשוב בכל מקום בו ההשגחה זימנה אותי להיות, איך אני כן ממלאת פה את שליחותי ותפקידי. והכי חשוב- לפעול ע"פ זה

לשנים קבועות מראש
שליחות של חבדניקים זה זמני עד שמשיח מגיע, קרי - נאו.

@משיחנאו

הניק שלה עובד טוב.

שכויאח על התיוג.

 

אחרת הייתי מפספסת תשרשור הזה

עוד מעט בוקר שם

תודה רבה ציף
כיף שיש מישהו שמסביר

איפה הסיפור?

על הרוחות ושדים וכו

 

ואני רוצה לשמוע!

רוחות ושדים לא ממש.

שתפי אותנו.

הנה הסיפור.
אני מתחייבת שכל מה שקרה כאן הוא אמת לאמיתה, הדברים כפי שהתרחשו בשבת האחרונה.
תחליטו אתם למה להאמין.

אני אקדים ואומר שאני לא מאמינה בדברים האלו.
בדרך כלל.
כמובן שיש מימד רוחני והגיוני שיש בו מזיקים וכוחות רוע כמו במימד הפיזי, אבל אני לא חושבת שרוחות יכולות לגעת בי או לעשות לי בוה! כשאני לא מסתכלת.
והכי חשוב, אני מאמינה ששלוחי מצווה אינם ניזוקים.

בגמרא, משנה, מדרשים, קבלה וסיפורי חסידים יש סיפורים רבים מספור על שדים, דיבוקים, רוחות ומזיקים. אפילו בתורה יש אזכורים.
אז אני מניחה שזה אכן קיים. אבל כמה זה נוגע אלי? היום?

העיר שבה אני נמצאת נקראת עיר הרוחות בקרב הרבה מהתושבים. מדובר בעיר שיש בה המון עבודה זרה, בעיקר נצרות, ומתו בה המון אנשים מאסונות טבע.
אומרים שיש כאן המון רוחות. והמון מזיקים.

בסעודת שבת האחרונה היינו ממש קצת אנשים. בערך 12. סלטון שיחק עם עצמו בעגלה, אני הכנתי את האוכל במטבח עם העובדת.
בחצר הפתוחה לסלון ישבו כמה אורחים מהקהילה היהודית המקומית, שני רופאים ומהנדס יהודיים שהגיעו לבקר. איתם ישב המסומם החביב עלי, וויליאם.
וויליאם הוא סיפור עצוב, אבל אי אפשר שלא לצחוק איתו. הוא לא מפסיק לדבר לרגע. אני רצינית. לא מפסיק.
יש לו תובנות על העולם שהוא כל היום מספר לאנשים בלי ליישם בעצמו, שזה בכלל מצחיק.
הוא מנסה להתנקות מהסמים, אבל ללא הצלחה יתרה.
הסמים בהם הוא משתמש גורמים לנזק מוחי, ורואים את זה במוחש בצורת ההתנהגות וברזון החולני שלו.

ארבעתם ישבו ודיברו, בעלי התפלל באריכות בפינה, כשלפתע נשמע קול נפץ ממש חזק.

בחצר יש כיור גדול לנטילת ידיים שעשוי משיש, ועלה בערך 2000 דולר לבנות. והוא התנפץ לרסיסים.
וויליאם התחיל לצרוח וברח.

יצאתי מהמטבח מהר, וראיתי את המקומיים עומדים המומים ליד הכיור.

כנראה הכיור לא היה יציב.
הבעיה היא שהכיור כן היה יציב.
ואין שום משב אוויר חזק בחצר הסגורה שיכל לגרום למשהו כזה לקרות.

כולם התיישבו סביב השולחן, בעלי קידש והתחלנו לאכול.
התחלנו לשאול איך יכול להיות שהכיור נשבר פתאום.
ואז יוסף, אחד הרופאים, הסתכל עלי ואמר, "אני לא יודע אם לספר לך או לא, אבל רוח שברה לכם את הכיור. ראיתי אותה. גם וויליאם ראה אותה ולכן הוא ברח."
"אתה רציני?" שאלתי את יוסף.
"לגמרי. זה ידוע שיש לכם כאן רוח, אבל בדרך כלל זו רוח לא מזיקה. את הרוח הזו אני לא מכיר."

יוסף לומד זוהר קבוע. הוא יודע המון, והדרך כלל הוא אדם רציני לגמרי. הייתי בטוחה שהוא מתבדח.
"חבר," פניתי למהנדס, יהודי גדול מימדים שתמיד אוהב לעזור לנו. "הוא צוחק, נכון? אין כאן רוח."

כבר אמשיך.

אמרו שיש רוחות, שדים ומכשפות רק באזור שלכם. יש מצב שצדקו...

אחרי שמילאתי את כרסי בקורנפלקס עם חלב סויה, העמדתי סיר פירות לגרבר של התינוק, אפשר להמשיך.

חבר מסתכל עלי ועל בעלי ואז אומר לו בספרדית, "אני לא יודע אם כדאי שהיא תשמע את זה, זה סתם יפחיד אותה."
בעלי מתרגם לי את זה כי הוא יותר נאמן לי מאשר לחבר, והוא גם לא מאמין בזה בכלל.
"אני רוצה לשמוע את האמת. לא אכפת לי אם זה מפחיד או לא."
יוסף וחבר מסתכלים אחד על השני, ואז יוסף מספר.
"לפני שהגעתם לכאן הבחורים שהתנדבו כאן לפניכם היו עושים המון רעש בשבתות. השכנים שלכם מצד שמאל ממש שונאים את זה, ואת זה שמגיעים אליכם המון אנשים. הם הזמינו מכשפה שתקלל אתכם."
נהיה לי פלאשבקים מפרשת בלעם. אני תוהה אם יש למכשפה אתון מדברת.
"בבית הזה לפניכם גרה אישה מבוגרת, אמא לילדים, והיא מתה כאן. הרוח שלה מסתובבת פה קבוע, בדרך כלל באזור של הספות. אבל היא לא מזיקה.
את הכיור שברה רוח אחרת. זאת שהשכנים זימנו. הכיור לא סתם התנפץ. הוא פשוט התחיל להתנועע למעלה ולמטה עד שהוא נפל ונשבר.
אני וויליאם ראינו את זה. בגלל זה הוא ברח. אבל אני לא מפחד, אני יהודי, ויש כאן ספרי תורה." כך הוא אמר בשיא הרצינות.

העפתי מבט חושד לכיוון הספות. לא ראיתי כמובן שום רוח.

"איך אתה רואה רוחות? אני לא רואה כלום!"
לידי ישבה הרופאה השניה. גם יהודיה.
"אני לא מאמינה במה שאני לא יכולה לראות." היא הצהירה. אני ישר חשבתי על אלוקים, ועל הבדיחה עם השכל של המורה, ואני הרי כן מאמינה בדברים שאני לא יכולה לראות. (כמו אליהו הנביא, אלוקים, מלאכים והרבי מלובביץ' )

יוסף נענע בראשו ואמר "אל תחשבו על זה, אל תתעסקו עם זה. זה לא משנה ולא יכול לגעת בכם."

אני, עדיין סקפטית, התחלתי לפנות את הצלחות.
כשהגעתט למטבח סיפרתי לחואנה על מה שהם אמרו.
"הם אומרים שיש כאן רוח... ושהיא שברה את הכיור." אמרתי בגיחוך.

למרבה הפלא חואנה הסתכלה עלי במבט מוזר, ואמרה- " אני יודעת שיש כאן רוח. אני שומעת אותה. היא מזיזה דברים במזווה או מכחכחת בגרון, וכשאני בודקת מי שם, אין אף אחד."

מפה לשם אני לא הולכת לבד יותר. מזיקים לא שולטים במי שהולך עם עוד אנשים. זו הסיבה שיש כל כך הרבה אזהרות על המהלך בדרך יחידי.

אני לא יודעת אם אני מאמינה בזה, אבל דברים זזים פה בלי שנזיז אותם. וזה טיפה מלחיץ.

תצליחו.
אולי תקראו לתלמידי רבי אליהו/אדם/יואל (לא זוכרת מי מהם) בעל שם שיגרש אותם.

לא בא לי לפגוש אנשים עם ראש של סוס ולשון ארוכה

מגניב.

נשמע הזוי לגמרי. 

תמשיכי לעדכן!

כדי שלא יחזור יחידי בערב שבת...


תסתכלו בפסחים, הגיוני שיש מה לעשות...
נניח לבדוק שאין משולש של דקלים באיזור וכו...

אני אגיד לבעלי להסתכל, אבל הוא לא מאמין בזה בכלל... כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים.
אמרתי לו שמילא הם לא ניזוקים, אבל הכיור שלהם כן ניזוק וזה מזיק גם להם בעקיפין.
אבל הוא לא חושב שזה משהו על טבעי.

השדים אני חושב פרק רביעי
השלוחי מצווה אני חושב פרק שני



וזה לא כזה ברור שהם לא ניזוקים...

לילדים קטנים

או צ'יזבט??!

כאילו לא הגיוני



פשוט כתוב שזה לא נכלל במה שהשביעו אותם לא להזיק

מופיע בפרק הראשון בגמ' בברכות, זה מגניב לגמרי. 

 

רק מזהיר, אחד האמוראים ניסה את זה והשתגע, והתרפא רק אחרי שחכמים ביקשו עליו רחמים

למדתי פעם שאפשר לפזר אפר מסביב למיטה ואז בבוקר רואים טביעות רגליים שדומות לשל תרנגולת, וזה הטביעות רגליים של השדים.
חוצמזה כדי ממש לראות אותם צריך לשרוף שליה של חתולה שחורה בכורה בת חתולה שחורה בכורה או משהו כזה אבל זה עשה נזק כמו שמבסוט אמר אז גנזו את זה בגליל נחושת או משהו בסגנון. אוף, אני לא זוכרת למדתי את זה ממש מזמן ונראלי שזה מופיע גם במשנה ולא רק בגמרא, אבל לא בטוחה.

תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה אמר רבא האי דוחקא דהוי בכלה מנייהו הוי הני ברכי דשלהי מנייהו הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו הני כרעי דמנקפן מנייהו האי מאן דבעי למידע להו לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא האי מאן דבעי למחזינהו ליתי שלייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא בוכרתא בת בוכרתא ולקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה וחזי להו ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמי' בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק בעו רבנן רחמי עליה ואתסי:

@משתדלת יותר
למדתי את זה לפני כמה שנים עם אבא שלי כשעוד הייתי צדיקה

אני מעמידה פנים שזה לא אמיתי

אפשר לשאול צדיקים שיותר מתעסקים בזה עצות. או לשאול אם יש דרך לגרש.
פעם היה סיפור לחבר שלי במירון עם מזיקים והוא שאל צדיק והצדיק אמר בודאות שזה היה מזיקים.
הרב שלי היה אומר שבעיקר בכל העניינים כאלה זה לא להתעסק בזה יותר מדי ואם ח"ו יש מקרה להתייחס למזיקים ולחשוב בראש ש"אתה לא מתעסק איתי, ואני לא מתעסק איתך. אין לנו עסק אחד עם השני."
אפשר לשאול איפה את גרה או שאת מעדיפה שלא?

תמשיכי לעדכן, טוב?

יש כמה וכמה סיפורים של שדים רוחות וכשפים שהוא טיפל בזה בהצלחה

קיצור ממש מעניין אצלכם.