האישיות מתגייסים כל אחד לפי מצבו.

כל טוב.

מזה - אם זה יהיה בגלל, שאתה תהיה תלמיד חכם ותשפיע את אור התורה הארץ ישראלית בעולם, מתוך הערכה של פועלם של החיילים היקרים שלנו, אזי אין שום בעיה שלא תעשה שירות צבאי!! כי השירות שלך יהיה ב"סיירת של התורה".

בהצלחה

תלמידי חכמים, אבל כולם חייבים להיות יראי שמיים, ולשם כך צריך לעסוק בתורה ובלימודי מוסר ואמונה בצורה רצינית במשך תקופה משמעותית של הבחרות שלנו, ולשם כך יש ישיבות הסדר וגבוהות - על מנת לבנות באדם את הקומה הבסיסית של יראת שמיים,

ולמי שמתאים להיות "תלמיד חכם", אז הוא ממשיך הרבה שנים בלימודו, ולמי שמתאים להיות "איש מעשה מתוך יראת שמיים וחיבור לתורה", אז הוא ממשיך אחרי הישיבה לעבודה או לצבא קבע, כל אחד לפי כשרונו ורצונו.

לילה טוב אחי.

שנית, לעצם העניין - אני חשבתי שאפשר והוא במסלול הסדר, וכעת הגיע זמן החיול שלהם, אלא שהוא מתלבטאם לעזוב את ההסדר או לא, על כן כתבתי מה שכתבתי שיש חובה להיות ביישבה על מנת לבנות את האישיות התורנית שלו לכל החיים,

עוד י"ל - גם אם נניח שהוא במסלול צבאי רגיל של 3 שנים, ואין ביכולתו לשנות זאת, בכל אופן לענ"ד חשוב שידע מה היתה הדרך הנכונה בשבילו, כדי שידע לנסות לממש אותה לפחות חלקית - כדוגמת ההצטרפות לארגון צל"ש שמגביר את לימודי התורה והעבודתה' גם בתוככי הצבא, וסיבה נוספת- גם אם אצלו זה לא יהיה נפק"מ, לפחות שידע בשביל הילדים שיוולדו לו בעז"ה מה הדרך הנכונה כפי שהתוו הרבנים מכל המגזרים, אתה לא מסכים איתי!!??

תודה בכל אופן.

סבורים שמלכתחילה על כל בחור להתחנך בישיבה - בה הוא ישקיע "תקופה רצינית" בלימוד התורה, על מנת שיוכל להקנות לעצמו יראת שמיים וחיבור בסיסי לתורה,

ופה אני מוסיף משפט, שיכול להיות שכבר יהיו פה חילוקי דעות, אבל לא עליו הדיון, לכן אנקוט אותו - ומתוך כך רוב האנשים עוסקים בענינים מעשיים, מה שנקרא לצאת לעבודה, וחלק מהאנשים מתגדלים להיות תלמידי חכמים -  אם זה מתאים לאופיים.

וזה דווקא מיעוט קטן מבין הרבנים שסבורים כך...

החרדים נגד כל גיוס.

לגבי הרבנים הציונים זה נכון שהם מעודדים כל בחור ללמוד תורה כפי יכולתו ולהתגייס לשירות הקודש בצבא באופן זה או אחר. אבל מה האופן ומה המינון - בזה תמצא הרבה סברות. רובם כמדומני בד"כ בעד הסדר, שמחלק מראש ובאופן הגיוני את המינונים בין צבא לישיבה, ויחד עם זאת מבינים שלאנשים שונים מתאימים מינונים ודרכים שונות.

בכלל לא דיברתי על "הצד הצבאי", הזכרתי את "צד התורה" שבישיבה - ולזה לדעתי כל הרבנים מכל המגזרים מסכימים. אלא שכל אחד מוסיף משהו, ושם יש חילוקים ומחלוקות, ולא נתכוונתי לעסוק בזה.

דרך אגב אני חולק עליך, בנוגע לדעתה הרבנים על מסלול ההסדר - לענ"ד, דעת רוב הרבנים שמי שלא מתאים לו להיות תלמיד חכם ממש, ואלו רוב האנשים - בשבילם יש מסלול הסדר, אולם גם הרבנים שתומכים בהסדר, סבורים שבחורים שמתאים להם להיות תלמידי חכמים - להם חובה שילכו לישיבות גבוהות, ומשום כך עליהם לדחות את הגיוס, אבל אין להם פטור מגיוס, ובאמת רבה מהם לאחר הרבה שנים בלימוד התורה עושים מסלול הסדר מרכז,

ובכך נשמר האיזון הנכון בעם ישראל  - שמצד אחד יהיו לו אנשי מעשה שיפתחו את הענינים החומריים במדינה מתוך תורה ויראת שמיים מובהקת (וזה לא משימה פשוטה!), ומצד שני שיהיו תלןמיד חכמים מובהקים, שקשורים ברוחם לתורה הקדושה, ועמלים בה יומם ולילה, כל אחד ורמתו שלו (גאונים פחות גאונים יותר), וסיגנונו שלו (יש אנשי נגלה בעיקר ויש אנשי פנמיות בעיקר, אולם כולם צריכים להשתלם בשני המקצועות)

עד כאן לפי הבנתי היא תפיסת רוב רבני ישראל, כפי שנאמר במפורש על ידי הרצי"ה זיע"א, ולענ"ד גם הרב שנלוור שליט"א שהוא בוגר ישיבת מרכז הרב, והוציא ספר שלם בנוגע "להסדר לכתחילה" ויש עוד כמה שתומכים בזה, אף הם סבורים למיטב ידיעתי שה"מ בנוגע לרוב הציבור שאינם מתאימים להיות תלמידי חכמים, ובאו לאפוקי מתפיסת הרב גולדוויכט זצ"ל שכידוע בזמנו הבהיר שמסלול ההסדר הוא דיעבד!, וכל זה משום שלא היה שותף לתפיסה של הראי"ה קוק ותלמידיו הרואים בהקמת המדינה שלב בתהליך הגאולה, ובשירות בצה"ל כדבר קדוש וקיום מצוות עשה מדאורייתא (ועל כן הרצי"ה חזר והדגיש שגם לתלמידי חכמים אין "פטור" רק "דחיה"), אולם לא נתכווין לחלוק על הרצי"ה ושאר גדו"י הדת"ל, ולומר שכל הישיבות הגבוהות צריכות להסגר.  

אולם דעת הרב עמיטל זצ"ל אינה כן, והוא הנהיג שכולם, גם המתאימים להיות תלמידי חכמים צריכים לעשות מסלול הסדר, והישיבות של תלמידיו (הר עציון, עותניאל, אורות שאול, הקיבוץ הדתי, ועוד אחת חדשה) ממשיכים בדרכו,

פוק חזי כמה ישיבות גבוהות וכמה ישיבות הסדר יש.

ורוב ככל ראשי הישיבות והר"מים מזדהים עם המסלול שהם מובילים ולא רואים בו רק דיעבד ל"חלשים".

אדרבה, אם יש ערך בזה ויש ערך בזה אז הטוב ביותר הוא תוכנית סדורה איך משיגים את כל המטרות בטווח שנים נתון, ולא לתת לכל אחד "להתברבר" עד שימצא את עצמו.

אגב ראה כמה גדולי תורה, ראשי ישיבות, דיינים, רבני ערים, מחברי ספרים חשובים וכו' יצאו מישיבות ההסדר ותבין שאין בדרך זו כל סתירה חלילה לגידול תלמידי חכמים.

אבל מה הרוב? תכל'ס שאלה טפשית. מה זה משנה כמה רבנים? לא סופרים אצבעות. יעשה כל אחד כרבותיו.

אבל אם זה משנה בעיניך, אז רק אל תנכס לשיטה שאתה דוגל בה את הרוב בלי שבדקת את זה ברצינות.

זה עניין של "שייכות נפשית", כמו שיש אדם שיותר שייך לתחום של קבלה, ויש אדם שזה פחות מעניין אותו - זה אומר שהוא אומר חלש?? ממש לא!, זה אומר שהוא מסוג שונה,

וכך גם בנוגע להבדלים בין אנשי המעשה מתוך תורה ויראה, לאנשי התורה המובהקים, שזה עניין של שייכות נפשית, ולא מורה כלל על חולשה!, וכמדומה שע"פ הרב קוק זה כעין ההבדל שהיה בזמן ביהמ"ק בין כהנים ללויים וישראלים - וכי ישראלים חלשים וגרועים מכהנים?? זה עניין של תוכנת הנפש שלהם, שהיא ישראלית, ולא שייך להפגע מזה,

ועל כן כמו שהישראלים היו הרוב, כך גם אנשי המעשה בימנו הם הרוב - ועל כן גם לפי דבריי הגיוני שהרוב יהיו ישיבות הסדר!! 

ולא אמרתי שלא יכולים לצאת מישיבות הסדר רבנים גדולים!! - וזה פותר נקודה אחרת שהעלת, וכי האדם יתברבר? התשובה היא, שהיות וגם מישיבת הסדר אפשר לצאת ת"ח, אז אם בחור פחות רואה עצמו מתאים להיות תלמיד חכם, שילך לישיבת הסדר, ואם לאחר כמה שנים בישיבת הסדר, הוא יגלה שהוא כן מתאים להיות תלמיד חכם, אז שילך עם זה עד הסוף, ולא קרה שום דבר, וכל העניין של מסלול הישיבות גבוהות, הוא בשביל אלא שמגיל צעיר חפצים להשקיע עצמם הרבה שנים בתורה, ובעיקר מדובר במשפחות תורניות חזקות, שההורים חינכו אותם לזה, אם כי יש גם בחורים ממשפחות אחרות שהולכים לישיבות גבוהות.

מקווה שהובנתי (וכל הדיון הזה היה בדרך אגב, לאחר שאתה אמרת שהרוב סבורים מסלול הסדר לכולם - אאז אמרתי לך בלשון הזו "דרך אגב אני חולק עליך... עיי"ש) .

ויקיפדיה:

טירונות בוגרים

טירונות זאת נקראת בשם "טירונות שלב ב'" ולוקחים בה חלק בעיקר אנשים מבוגרים יחסית... חיילים אלה עוברים טירונות כלל צה"לית ברמת רובאות 02, בה הם עוברים את כל התכנים שעוברים המתגייסים הרגילים... לאחר הטירונות חיילים אלו משובצים לפי גילם ולפי מצבם המשפחתי כשהצעירים והרווקים מבצעים כשנה של שירות, והמבוגרים בעלי המשפחה משובצים ישירות במערך המילואים.

פיקוח נפש דרבים

הגנה על העם והארץ

מצות כיבוש וישיבת א"י

אתה לא עושים דברים בשביל איזה מפקד קטן ומעצבן, אלא שניכם שליחים של א-ל גדול וכביר, ובתוך כך למפקד יש תפקיד בכיר יותר ולכן יש לשמוע בקולו...

כשאתה בא בגישה כזאת כל קושי הוא לא גדול מדי

פחד מלא נודע ויכול להיות מסוכן הוא טבעי. התגייסו לפניך כאלה שפחדו. ויתגייסו אחריך כאלה שיפחדו. והם גם משתחררים בסופו של דבר. מה שנראה מפחיד מבחוץ, הרבה פחות מפחיד מבפנים אם בכלל. כאשר תתגייס הפחד יעבור. בהצלחה.

אבל אם תלך בהרגשה שאתה עושה משהו למען עם ישראל וה' ישמור עליך אתה תצליח להרגע קצת לפי דעתי! בהצלחה!

הכל בסדר

הבסיס בבקעות אחלה מקום. החבר'ה מאוד טובים. המפקדים בסה"כ בראש טוב.

לא נתפסו על קטנות ולא הרסו להם את החיים. גיסי יוצא עכשיו מכים בע"ה.

הוא מאוד אהב את המפקדים והמ"מים, הם היו אכפתיים ודאגו להם.

תמיד יהיה מפקד אחד נעכס אבל הכל בסדר.

אתה תהנה שם ויהיה לך טוב בע"ה.

בטח באחד ואל תפחד.

אם תרצה לשמוע ממנו ישירות שלח לי מייל avimeka@gmail.com

שלום צדיק. כבר מהשאלה אני מבין שאתה אדם אמיץ שמעלה בעיות גם אם הן לכאורה מביכות ולא נעימות.

אני בטוח שלפחות 95% מהמתגייסים חוששים במידה כזאת או אחרת מהגיוס לצה"ל כיון שמדובר באמת ב "לא נודע". מסיפורים של החברה לא נהיים לוחמים...!  ובדרך כלל זה רק עושה בלגן בדמיונות שכבר יש. אז כדאי לעשות קצת סדר.

1. האם אתה יודע לאיזו יחידה אתה מתגייס ? אם ליחידה עורפית- אז החשש שלך יכול לנבוע מכמה דברים - 1. מפגש עם העולם חילוני מנוכר ולא מוכר (מה לעשות צה"ל זה מקום מאוד חילוני, לפחות נכון להיום). 2. בהתאמה חשש מירידה רוחנית והשפעות לא טובות. 3. חשש לא לעמוד במשימה.  4. חשש ממה יגידו החברה הקרביים ואיך יסתכלו עלי וכו' .. החשש מירידה רוחנית ואי התאמה של בחור דתי לעבור לעולם שמתנהל בצורה חילונית הוא מוצדק ואמתי. ובאמת צריך לעשות שני דברים: הראשון להתכונן היטב ולבא נחוש ומוכן, והשני לשמור על קשר עם הבית, הישיבה, חברים וכל מעגל תמיכה אחר שישאיר אותך מחובר לעולם התורה במידת האפשר. 2. ההתאמה למשימה שמוטלת על החיילים נבחנת היטב על ידי הצבא וברוב המקרים היא לפחות בסדר, ומי שעמד בצורה סבירה במטלות אזרחיות בגיל תיכון יצליח בלי ספק בצבא. החשש ממה יגידו קרביים על ג'ובניק הוא אפשרי, אבל מתפוגג עם הפז"ם ובדרך כלל חברה באמת טובים מבינים שכל אחד עושה ותורם כפי יכולתו וכל תרומה היא נחוצה וחשובה ולפעמים חיל דתי בתפקיד עורפי מתמודד הרבה יותר מחייל קרבי ותורם לא פחות.

2. שירות ביחידה קרבית- אם שובצת ליחידה קרבית. זאת אומרת שאתה ב"ה בחור בריא, בכל יחידה קרבית מניחים שרוב המלשבים באים עם כושר מינמלי ולכן יש סרגל מאמצים מחייב, והמטלות הפיזיות בדרך כלל תואמות ליכולת ולסרגל כך שזה באמת קשה, אבל לא נורא. (למעט יחידות מיוחדות וגדסרים שם זה קצת שונה). המאמץ העיקרי שנדרש ממך הוא מנטלי, לפתח שריר בכח הרצון, להתמודד ולא לוותר גם כשקשה ואפילו לעזור למי שעוד יותר קשה לו. זה באמת קשה ולפעמים קשה מאוד ! האם אתה מסוגל לזה ? לא תדע עד שלא תנסה...!  מתאים-טוב, לא מתאים? לא נורא..! תמיד אפשר לעבור יחידה על רקע אי התאמה, ולקבל שיבוץ חדש לתפקיד מתאים יותר. האגדות "שמפה יוצאים רק על אלונקה " נכונות  לשנות ה-80 וכבר לא קיימות.  הנה עצה, תרים את הראש ולך בשמחה ובנחישות לעשות את הכי טוב בכל שיבוץ שתקבל וה' יעזור לך ויצליח אותך בלי ספק. ברכה והצלחה.

תתקשר 1111 או לתל השומר.

יש משמעות לצבע?

יש לי תעודת השתחרר בכבוד. האמת ל זוכר באיזה צבע.

הצבע היה נגזרת של תפקיד.

ג'ובניק קיבל ארד, תמכל קיבל כסף ולוחם זהב.