היא פשוט שם. וזה בסדר.

הפתרון בעיניי הוא לא להילחם עם התחושה הקשה של הקנאה.

היא קיימת, זה טבעי לקנא וטבעי להרגיש שרוצים גם.

הבעיה הגדולה של הקנאה- שזה רגש שאליו מתלוות גם בושה ואשמה.

מי שחשה קנאה חשה בדרך כלל מאוד לא טוב עם הרגש, ומנסה להסתיר אותו או להסתתר מפניו.

באמת קשה לקנא.

אך מה לעשות, זה קיים, וקשה שלא לקנא- כשאת איבדת מה שחלמת עליו ונקשרת אליו ורצית כל כך, ולה יש... זה כמעט בלתי נשלט לחוש קנאה בסיטואציה כזאת!

דבר נוסף- ישנו הבדל בין קנאה שרואה משהו שיש לאחרים ומצטערת שלי אין,
לבין צרות עין- שרוצה לקחת לאחר את מה שיש לו. ("אם לי אין- גם לו לא יהיה!")

אז מה עושים?

א. מקבלים את עצמינו עם הקנאה. זה בסדר לקנא, את לא רעה, את פשוט מצטערת וקשה לך עם האבדן. אם תקבלי את עצמך ותורידי את הבושה והאשמה- יהיה לך קל יותר להתמודד. את אנושית.

ב. להבין שקנאה כמו שאת חשה אינה לוקחת דבר וגם לא רוצה לקחת לה דבר. 

ג. לעבוד על עצמך לשמוח בילדים שיש לך, או בדברים אחרים שאכן קיימים לך בחייך. אולי אחרים מרגישים קנאה כלפייך בדברים הללו? בין אם כן ובין אם לא (אין זה משנה כלל)- יש לך דברים טובים לשמוח בהם לצד האבל והכאב על מה שאיבדת. נסי לתת לעצמך סיבות טובות לשמוח לצד הסיבות להיות עצובה ולחוש את כאב הקנאה.

ד. לעשות לעצמך דבר טוב ומשמח. לאהוב את עצמך ולפנק את עצמך. מגיע לך.

חיבוקים חמים.

על התגובה הכ"כ מעודדת!!

את צודקת בהכול......

והאמת עכשיו בגלל כל הרגשות שיש לי והעצבות שנחתה עלי פתאום החלטתי שאני חייבת עזרה להתמודדדות ואני פשוט מתפללת להקב"ה שיעזור לי להתמודד

אני חושבת לעצמי ודי בטוחה שאם גם היא לא היתה בהריון היה לי הרבה יותר קל להתמודד, אבל אומרת לעצמי שכנראה זה חלק מהנסיון! 

קשה לי גם המחשבה שלמה לי.... למה אני הייתי צריכה לעבור כבר 2 הפלות בחיי (לא רצופות) ויש הרבה שבכלל לא יודעות ומכירות את זה... הכול חלק הן בהריון שנגמר אחרי תשע חודשים....

מנגד ברור לי שהנה גם היא (אחותי שבהריון) היתה בניסיון קשה מאוד כשהיא חיכתה 4 שנים לילד ראשון לי כבר היו שניים אז לא היה לה קשה???

וזהו החלטתי שאני לא שואלת יותר למה (עם פתח) אלא למה(עם סגול) ולבינתיים מנסה מתוך הכאב לצמוח ולהצמיח דברים טובים....

מקווה שמשמיים יעזרו לי לנתב את הכאב לעשיה מבורכת

והלוואי שלא יהיו עוד צרות לאפחת באף תחום

והרופא לשבורי לב יחבוש את מכאובינו ויושיענו.

תודה רבה לך ציפי!! מאחלת לך רק טוב !

אחרי שתי הפלות,

ובדיוק בתקופה הזאת כל החברות שלי גם הן היו בהריון (הפלות בשלב מוקדם, הן לא ידעו על ההריונות שלי..)

והיו כל כך הרבה בריתות פתאום להגיע אליהם.. ולשמוח ולחבק ולהתעניין..

אני באמת לא אדם קנאי. כלום לא גורם לי לקנא. לא כסף, ולא בעל מקסים (אולי בגלל ששלי הכי מקסים ) ולא כלום. אבל זה.. הרג אותי..

אני אמרתי לעצמי שזה הנסיון שלי.

לשמוח בשמחה של אחרים גם כשאני כל כך רוצה שתהיה לי גם והיא לא.

ואי אפשר לדעת מה התוכניות של הקב"ה, אבל כנראה שזה מה שנכון שיקרה. לא נותר לנו אלא לשמוח בזה עד כמה שאפשר.

מה שכן, הייתי מפסיקה להשוות. כשמתחילות לך המחשבות האלה- פשוט תמצאי משהו אחר לחשוב עליו. (כשהייתי צריכה להעביר נושא לעצמי בראש עזר לי להתחיל למצוא דבר טוב אחד שכל אחד מהילדים שלי עשה היום. ככה התחלפה לי המחשבה במשהו נעים..)

הלואי שהיה לי איך לעודד אותך. נראה לי שכל מה שאני יכולה זה להביע הזדהות, ולאחל לך שבקרוב..

אכן את צודקת  בהכול אני באמת ישתדל לשמוח במה שיש לי.....

אחרי ניתוח שלי של ההרגשה הגעתי למסקנה שזה לא ממש קנאה... זה יותר הרגשה של - כאילו זרו מלח על הפצעים שלי....

אבל אני בהחלט עם מחשבה אופטימית ובעז"ה מקווה בקרוב קרוב להפקד

ומאחלת כמובן לכולם!

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

אבל אני לא באמת יודעת

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

עבר, ב"ה הכל בסדר.

תודה על המענה והחיבוקים!

יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.

ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.

יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.

בפועל,

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️

זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.

אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.

מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה.