"לאיש אין פתרון שלם לטילי הקאסם המשוגרים לעבר שדרות. אני בטוח שאם היה פתרון כזה בידי הממשלה וצה"ל, הם היו מפסיקים את סבלם של תושבי שדרות, סבל אותו הם סובלים כבר כמה שנים" כך אומר הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק המשמש כיו"ר הועד הפועל של מרכז פרס לשלום, בראיון לעוזי ברוך ביומן ערוץ 7.

ליפקין שחק מדגיש כי צה"ל מופקד על הגנת מדינת ישראל ו"אנשים עובדים שם ברצינות ביום ובלילה. החיילים מסכנים את חייהם לדאוג לבטחונם של כל אזרחי ישראל כולל תושבי שדרות, וכנראה שמאה אחוז הצלחה אין לצה"ל ולשירותי הבטחון האחרים, שמשקיעים גם עמל וגם סיכון חיים בפעילות זו".

בהתייחסו לפרסומים בדבר איומי הטילים הנשקפים לישראל אומר ליפקין שחק כי "איום טילים יש גם על מפרץ חיפה מגבול הצפון, בגבול הצפון היה מטען נגד רכב צה"לי, גם שם יש לנו בעיה בלתי פתורה".

לדבריו יש לעשות כל מה שאפשר למנוע הברחות "אם אכן יש כאלו" ברצועת עזה, כדי למנוע את הברחתן של רקטות ארוכות יותר וגם לפעול בעיקר באמצעות מודיעין ודרכים אחרות בקו הגבול שממנו מוברחים אמצעי הלחימה, בין מצרים לרצועת עזה. "נכון לפגוע בכל מקום שבו נמצאים טילים ונמצאים אנשים שמכינים את רקטות אלו לירי, ולפגוע במוטיבציה של אלו שפועלים ואולי גם לנסות לראות אם אותו מנהיג פלשתיני חדש ישן אבו מאזן יצליח באמת לעשות את מה שהוא אומר", אומר ליפקין שחק.

בהתייחסו לשאלה אם צה"ל צריך לכבוש את השטח שממנו יורים טילי קסאם, כולל כיבושה של בית חאנון אם ממנה משוגרים טילים, הוא אומר כי "ייתכן שיש לכבוש את כל רצועת עזה מחדש, כבשנו אותה ופינינו חלק ממנה. יכול להיות שצריך לכבוש את דרום לבנון שמשם החיזבאללה פועל, יכול להיות שצריך לכבוש את אותם שטחים בערים הפלשתיניות. אבל גם כשכבשנו את כל עזה היו משם פעולות טרור. היו מתאבדים באוטובוסים. נדמה לי שמה שסבלנו מפיגועי התאבדות באוטובוסים כאב לא פחות. היו פיגועים אלה ואחרים וכנראה שהמאבק הזה יימשך. אין ספק שצריך במאבק בטרור לעשות כל מה שניתן גם בצד המבצעי וגם בצד המודיעיני".

ליפקין שחק מתייחס לתכנית ההתנתקות של שרון ואומר כי הוא "בעד הסדר שלום כולל עם הפלשתינים. ההתנקות בודאי לא באה במקום הסדר כולל ואינה חלק ממנה. היא יכולה להקל על מערכת הבטחון אבל יותר מזה, היא יכולה להיות אולי התחלה של דבר, שרבים מאיתנו גם חוששים ממנו, שיהיה לה המשך שאינו חד צדדי".

בריחה תחת אש רעה תמיד, ולא נכון לעשותה, הוא אומר, אך "כל מצב שבו אנחנו נפנה שטח, יהיו כאלה שיטענו, בעיקר החמאס אך לא רק הוא, יהיו גם גורמים אחרים שיטענו שהבריחו אותנו, בדיוק כמו שהיה בלבנון".

"הבנתי מראש הממשלה שהוא החליט חד צדדית לצאת ו'אני מודה שלא הבנתי למה הבנה זו הגיעה בשלב כל כך מאוחר'. יהיו ודאי אנשים שיציגו יציאה שלנו מעזה בכל זמן בכל מצב, שהטרור גירש אותנו מעזה".

ליפקין שחק אומר, בהתייחסו לנסיגה גם מציר פילדלפי, כי אם תמצא דרך שנותנת "סיכוי טוב לפחות כמו זה הקיים, למנוע הברחות של אמצעי לחימה. 'שהרי הטילים בעלי טווח ארוך יותר שהגיעו עכשיו, הגיעו כאשר אנחנו יושבים בציר פילדלפי', אני חושב שלא נכון יהיה להשאר שם. אבל אם לא נמצא דרך שנותנת רמת בטחון סבירה שאמצעי לחימה כאלה לא יגיעו לרצועת עזה, לא תהיה ברירה אלא להשאר שם".

בכל מקרה, אם ישראל יודעת שישנה חוליה בדרכה לפגוע בישראלים "ולא חשוב איפה", והיא נמצאת ברצועת עזה, "צריך לפגוע בה ולמנוע פיגוע, אבל אם אותו מאמץ שאבו מאזן אומר שיעשה אותו, יכול להביא להפסקת פעילות טרוריסטית, זו הדרך שנכון לתת לה סיכוי".

אם היתה כוונה אמיתית לערוך משאל עם כדי לברר את הדברים ואין זו טקטיקה של דחייה של תכנית ההתנתקות, יש בעריכת משאל הגיון, אומר ליפקין שחק, אך לדבריו, אם במשאל העם יצביעו כ 70% מאזרחי מדינת ישראל והתוצאה תהיה: 55% בעד תכנית ההתנתקות ו 45% מתנגדים, "יהיה זה ברור שהדבר הוכרע בקולות אזרחי ישראל הערבים, מה תהיה עמדתם של אלו שמצדדים במשאל עם?"

גם כוונה לשאול "רוב מיוחס יהודי" תיצור בעיה "מה יקרה עם אותם כ 300 אלף עולים מרוסיה שאינם יהודים, האם גם להם אין זכות להשתתף במשאל עם?"

שאלה נוספת המתעוררת אומר ליפקין שחק, נובעת מהעובדה שמועצת יש"ע הכריזה שהיא מוכנה לקבל תוצאות משאל עם, "האם מועצת יש"ע מדברת בשם כל תושבי ישע? או אחרי שמועצת יש"ע תדבר יהיו בין תושבי יש"ע כאלו שיאמרו שמה שאמרה מועצת יש"ע לא מקובל עליהם"?