איתם מציין כי פעל בנושא גם לפני הבחירות הקודמות והסכם שהתגבש עם אביגדור ליברמן על הליכה משותפת, הוכשל על ידי חברי המפד"ל ברגע האחרון. "גם הרבנים לא שבעו נחת מהעובדה כי מדובר ברשימה משותפת של דתיים וחילוניים", הוא מציין, אבל "אין ספק שכרגע כשליברמן והאיחוד הלאומי נפרדו, בשלו התנאים, וצריך לעשות הכל בלי להתחשב ב'מקומות ובכסאות' כדי שבבחירות הבאות ואולי גם במהלך המאבק על ההתנתקות, נפעל כסיעה אחת בכנסת".
יש לכך סיכוי אומר איתם "ואם חברי כנסת לא יצטרפו ויתחברו, הציבור יתחבר, ומי שימשיך לעמוד על 'בדל מפד"ל' כמפלגה קטנה וסגורה, יחוש את העובדה כי הציבור ידיר רגליו ממפלגה כזו ויהיה צורך לתת הסברים מדוע אין אפשרות ללכת עם חברים נאמנים הגונים, גם ציבורית וגם אידיאולוגית, כמו אורי אריאל, צבי הנדל, הרב בני אלון ואחרים".
זה הזמן לדבריו "לתרגל" עבודה משותפת כסיעה מאוחדת שיכולה להיות בת 13 חברי כנסת, גם במאבק נגד ההתנתקות, ואחר כך בפניה מאוחדת אל הציבור הדתי לאומי, וגם אל מצביעי ליכוד רבים. אם נציע להם אלטרנטיבה "לא מסוכסכת לא קטנה לא רסיסית" אלא בעלת משמעות, רשימה מאוחדת כזו יש לה פוטנציאל של 10 מנדטים, והיא יכולה לבקש מהציבור להצביע עבורה.
הכוונה כרגע אומר איתם היא להקים באופן מיידי סיעה משותפת בכנסת ולאפשר לה לפעול עוד בכנסת ה 16. לאחר מכן להקים רשימה משותפת תוך שמירה על ייחודו של כל גוף וגוף ברשימה. "אם אביגדור ליברמן היה יכול ללכת עם צבי, אורי ועם אריה ובני נדמה לי שאין מניעה מיהלום וניסן לעשות כן". איתם מוסיף כי "יכול להיות שיש אדם אחד או שניים שעבורם הליכה זו לא לגיטימית וקורא גם לכל אחינו ביש"ע ימין קיצוני ומנסה להטביע תו של תומכי סרבנות, הרי זה דבר שלא ייעשה".
מה שפגע במפד"ל לכל אורך הדרך, מוסיף איתם, הוא חוסר נאמנותה ואמינותה ביחס למה שציפו ממנה הבוחרים והדבר ניתן לתיקון ו"בלבד שלא יתחיל מישהו מנימוקים לא ענייניים להטביע תוויות על ציבור שעומד בעיצומו של מאבק ויקרא לו ימין קיצוני סרבנים או אלימים".
איתם אומר כי לדעתו יש מקום לגרעינים דתיים אידיאולוגיים מוצקים בתוך גופים פוליטיים שבכל מקרה צריך להרחיב את יריעתם. דגם לאנשים שיש לחבור אליהם אומר איתם הוא "פרופ' אריה אלדד. גם רופא ידוע וגם קצין בכיר, איש ספר ואיש אמונה וערכים. אני מדבר על רשימה יהודית ציונית לאומית שיש בה מקום לאנשים שהפורמליסטיקה אינה מונה אותם כדתיים והם דתיים לעילא ולעילא".
איתם מתייחס להזדמנות שנותנת ישראל לאבו מאזן ואומר כי אין אדם במערכת הבטחון כולל הרמטכ"ל התולה תקווה כלשהי ביכולתו וברצונו, ו"בשניהם ביחד" של אבו מאזן לטפל בטרור. "האיש גדל בתוך טרור ותמך בו. הוא אינו איש אמת וכל המשך תלות פתטית זו ראשיתה במחדל קבר יוסף שבו חיכו שמדחת יוסוף , חייל ישראלי, יפונה על ידי ג'יבריל רג'וב שכמובן התמהמה והבטיח וחיכה".
צה"ל לדבריו אינו מביע התלהבות להכנס לעזה משום שהבין כי "ראש הממשלה לפות בידי הערבים ובידי מרץ ובידי אדריכל אוסלו". את המצב היטיב לתאר פואד תוך כדי פליטת פה פרוידיאנית שבה דיבר על הממשלה או על "פעולה דו ראשית".
היום מכהנת ממשלה דו ראשית אומר איתם, כשראש אחד הוא אריאל שרון, "שבראשו נמצא שמעון פרס" ושניהם ביחד תלוים במרץ ובערבים. הצבא לדבריו מבין שבסיטואציה כזו ההנהגה המדינית נטולת יכולת לקבל החלטות פשוטות וברורות.
ניתן להשוות הוא אומר, בין זירת יו"ש שלאחר חומת מגן והגדר שהולכת ונבנית, לבין רצועת עזה ללא מבצע חומת מגן. אין ספק כי הנוכחות של צה"ל בכל מקום היא עושה את ההבדל ו"יש להצטער על המשחק הציני בחיי אדם, שכן בסופו של דבר תתבצע פעולה שכזו אך רק אחרי עוד תושבים בשדרות יהרגו חלילה ועוד ייפגעו בקרב החיילים והאזרחים בגוש קטיף. פתאום יתברר מה שכל כך ברור שמדובר בערפאת בחליפה וכל נסיון להשתית עליו את בטחון ישראל הוא פתטי".
יש לכך סיכוי אומר איתם "ואם חברי כנסת לא יצטרפו ויתחברו, הציבור יתחבר, ומי שימשיך לעמוד על 'בדל מפד"ל' כמפלגה קטנה וסגורה, יחוש את העובדה כי הציבור ידיר רגליו ממפלגה כזו ויהיה צורך לתת הסברים מדוע אין אפשרות ללכת עם חברים נאמנים הגונים, גם ציבורית וגם אידיאולוגית, כמו אורי אריאל, צבי הנדל, הרב בני אלון ואחרים".
זה הזמן לדבריו "לתרגל" עבודה משותפת כסיעה מאוחדת שיכולה להיות בת 13 חברי כנסת, גם במאבק נגד ההתנתקות, ואחר כך בפניה מאוחדת אל הציבור הדתי לאומי, וגם אל מצביעי ליכוד רבים. אם נציע להם אלטרנטיבה "לא מסוכסכת לא קטנה לא רסיסית" אלא בעלת משמעות, רשימה מאוחדת כזו יש לה פוטנציאל של 10 מנדטים, והיא יכולה לבקש מהציבור להצביע עבורה.
הכוונה כרגע אומר איתם היא להקים באופן מיידי סיעה משותפת בכנסת ולאפשר לה לפעול עוד בכנסת ה 16. לאחר מכן להקים רשימה משותפת תוך שמירה על ייחודו של כל גוף וגוף ברשימה. "אם אביגדור ליברמן היה יכול ללכת עם צבי, אורי ועם אריה ובני נדמה לי שאין מניעה מיהלום וניסן לעשות כן". איתם מוסיף כי "יכול להיות שיש אדם אחד או שניים שעבורם הליכה זו לא לגיטימית וקורא גם לכל אחינו ביש"ע ימין קיצוני ומנסה להטביע תו של תומכי סרבנות, הרי זה דבר שלא ייעשה".
מה שפגע במפד"ל לכל אורך הדרך, מוסיף איתם, הוא חוסר נאמנותה ואמינותה ביחס למה שציפו ממנה הבוחרים והדבר ניתן לתיקון ו"בלבד שלא יתחיל מישהו מנימוקים לא ענייניים להטביע תוויות על ציבור שעומד בעיצומו של מאבק ויקרא לו ימין קיצוני סרבנים או אלימים".
איתם אומר כי לדעתו יש מקום לגרעינים דתיים אידיאולוגיים מוצקים בתוך גופים פוליטיים שבכל מקרה צריך להרחיב את יריעתם. דגם לאנשים שיש לחבור אליהם אומר איתם הוא "פרופ' אריה אלדד. גם רופא ידוע וגם קצין בכיר, איש ספר ואיש אמונה וערכים. אני מדבר על רשימה יהודית ציונית לאומית שיש בה מקום לאנשים שהפורמליסטיקה אינה מונה אותם כדתיים והם דתיים לעילא ולעילא".
איתם מתייחס להזדמנות שנותנת ישראל לאבו מאזן ואומר כי אין אדם במערכת הבטחון כולל הרמטכ"ל התולה תקווה כלשהי ביכולתו וברצונו, ו"בשניהם ביחד" של אבו מאזן לטפל בטרור. "האיש גדל בתוך טרור ותמך בו. הוא אינו איש אמת וכל המשך תלות פתטית זו ראשיתה במחדל קבר יוסף שבו חיכו שמדחת יוסוף , חייל ישראלי, יפונה על ידי ג'יבריל רג'וב שכמובן התמהמה והבטיח וחיכה".
צה"ל לדבריו אינו מביע התלהבות להכנס לעזה משום שהבין כי "ראש הממשלה לפות בידי הערבים ובידי מרץ ובידי אדריכל אוסלו". את המצב היטיב לתאר פואד תוך כדי פליטת פה פרוידיאנית שבה דיבר על הממשלה או על "פעולה דו ראשית".
היום מכהנת ממשלה דו ראשית אומר איתם, כשראש אחד הוא אריאל שרון, "שבראשו נמצא שמעון פרס" ושניהם ביחד תלוים במרץ ובערבים. הצבא לדבריו מבין שבסיטואציה כזו ההנהגה המדינית נטולת יכולת לקבל החלטות פשוטות וברורות.
ניתן להשוות הוא אומר, בין זירת יו"ש שלאחר חומת מגן והגדר שהולכת ונבנית, לבין רצועת עזה ללא מבצע חומת מגן. אין ספק כי הנוכחות של צה"ל בכל מקום היא עושה את ההבדל ו"יש להצטער על המשחק הציני בחיי אדם, שכן בסופו של דבר תתבצע פעולה שכזו אך רק אחרי עוד תושבים בשדרות יהרגו חלילה ועוד ייפגעו בקרב החיילים והאזרחים בגוש קטיף. פתאום יתברר מה שכל כך ברור שמדובר בערפאת בחליפה וכל נסיון להשתית עליו את בטחון ישראל הוא פתטי".