כתבנו חגי הוברמן מציין במאמר מערכת של "אלאהראם אלמסא'אי" ביום שלישי שעבר, טו' בשבט, תחת הכותרת "סחטנות ישראלית ברורה" נכתב: "בזמן שישראל מבצעת את הנוראים שבפשעים הגזעניים נגד העם הפלשתיני, פשעי הרג, מעצר, הרס בתים ואדמות והתנקשות בחיי הפעילים של ההתנגדות, היא ממשיכה לסחוט את העולם באמצעות שימוש בשואה הנאצית, שלציון 60 שנה לה קיים האו"ם ישיבה היסטורית ב-25 בינואר 2005. מזכ"ל האו"ם, אנאן, מתח ביקורת על כך שהעולם לא הצליח למנוע פשעי השמדה אחרים, כגון אלו שבוצעו בקמבודיה, רואנדה ויוגוסלביה לשעבר וקרא לקהילה הבינלאומית לכבד את קורבנות מחנות המעצר הנאציים ולהגן על כל הקבוצות המאוימות והחלשות, בהווה ובעתיד.

"אנו מסכימים לקריאתו של אנאן, אך דורשים גם שתורכב מטריית הגנה בינלאומית אשר לא תצטמצם ליהודים בלבד, אלא תכלול את כל הקבוצות הנתונות להתנכלות ולמדיניות גזענית. בראשן העם הפלשתיני, אשר מתמודד עם כל סוגי פשעי המלחמה וההשמדה, תחת עיניה הפקוחות של הקהילה הבינלאומית מבלי שאיש נוקף אצבע, זולת אישור מספר חוקים נגד ההתנהגות הישראלית מבלי שיש להם אופי מחייב.

"שר החוץ הישראלי הזהיר ממה שכינה 'שיבת האנטישמיות'. אנו אומרים כי אזהרה זו אינה משקפת בעיה אמיתית כפי שהיא משקפת דרך פעולה ישראלית, שנועדה לסחוט את העולם ולהשיג סיוע כספי ומורלי לכיסוי פשעי הגזענות באדמות הכבושות .

"אנו שואלים: מהי האנטישמיות לעומת מה שמבצע הצבא הישראלי, המצויד בכלי הנשק האמריקניים החדישים ביותר, לשם הפצצת שכונות מגורים? מהי האנטישמיות לעומת גדר ההפרדה הגזענית שבית הדין הבינלאומית לצדק בהאג גינה אותה ודרש מהקהילה הבינלאומית לפעול מיידית להסרתה? מהי האנטישמיות לעומת ההתנקשות במנהיגי העם הפלשתיני דוגמת השיח' יאסין, רנתיסי, ח'ליל אלווזיר ויחיא עיאש? ישראל הצליחה באמצעות תעמולה מוליכת שולל להביא לכך שממשל בוש הוציא בשנת 2004 חוק המורה לעקוב אחר גילויי האנטישמיות בעולם. זהו חוק שנועד להגביל את החירויות בעולם ומסייע לישראל להמשיך במדיניותה התוקפנית ובהפרת החלטות המוסדות הבינ"ל.

הדבר המצער הוא שהאו"ם מאמץ את הגישה הישראלית מבלי שנותן דעתו לסבלו של העם הפלשתיני תחת הכיבוש הישראלי, סבל שאינו פחות נורא ממה שהיו נתונים לו היהודים מידי הנאצים. איזכור המאורע הזה חייב לשמש הזדמנות לפתיחת תיק ההפרות שהפלשתינים נתונים להן, לאור היות העם הפלשתיני עם הנושא בעול והנתון למגוון סוגי הפשעים מידי חיילי הכיבוש. אין זה מתקבל על הדעת שהאו"ם וארה"ב יגנו רק על המיעוט היהודי ויעלימו עין מפשעי הגזענות בפלשתין ובעיראק בידי חיילי הכיבוש. אנו תוהים: היכן הוא האו"ם לנוכח פשעים נגד מיעוטים מוסלמים וערביים בכל רחבי העולם ובדגש על ארה"ב שלאחר ה-11 בספטמבר?"

כתבנו חגי הוברמן מוסיף כי מחמד ח'רוב בעל טור ב"אלראי" יצא אף הוא באותו יום במאמר שיטנה על הפיכת "אגדת השואה" "למונופול בידי היהודים והיהדות".

"ההמנון של מדינת ישראל יתנגן ב-27 בינואר בכינוס, שתקיים העצרת הכללית של האו"ם, אשר יוקדש ליום השנה השישים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא הסובייטי. הצבא הסובייטי הביא לסיום המלחמה שפתחו בה היטלר ומוסוליני נגד האנושות כולה, ולא רק נגד היהודים כפי שהתעמולה הציונית מעדיפה לתאר זאת. (האירוע באו"ם) יצרף לכך את התגברות גל האנטישמיות במיוחד נגד היהודים.

ה-27 בינואר יהיה היום של ישראל, לאחר שהצליחו מאמציה הדיפלומטים, הזוכים לתמיכה בקרב הלובי הפרו ציוני, בקרב הממשל האמריקני ובקרב אלו באירופה, באפריקה, באמריקה הלטינית ובאסיה, הקונים את שלטונם ע"י ריצוי היהודים והציונים .ישראל הצליחה להנציח את יום השנה לשחרור המחנה הידוע לשמצה, שבו נשרפו למוות נוצרים, יהודים ואנשים מלאומים ומאזרחויות שונות. לא רק היהודים נשרפו, אולם אגדת השואה הפכה להיות מאז העת ההיא למונופול בידי היהודים והיהדות. אין ביכולתו של איש להילחם בקמפיין זה, שהחל לאיים על אירופה, שנחלצה מאימת המלחמה, ואשר יצר את האהדה, התמיכה והקנוניה שהובילו להקמתה של מדינת ישראל. ישראל הפכה לנמר לאחר הקמתה והחלה לנקוט בסחטנות מדינית וכספית באופן הנתעב ביותר, ולהשמיץ אישים עד לחיסולם או לכניעתם לדרישותיה. כך אושרה עסקת הפיצויים מגרמניה שנועדה 'לכפר על האשמה', שלא נגרמה ע"י הגרמנים, אלא ע"י היטלר ומפלגתו. כך גם אושרה עסקת הנשק בראשית שנות השישים. השיא היה כאשר ממשלתו של שרודר העניקה לישראל שלוש צוללות חדישות מדגם "דולפין" ואומרים כי ישנה עסקה שפרטיה נידונים בימים אלה כדי להשיג שלוש צוללות נוספות וחדישות יותר...
"ה'שואה 'מהווה השוט של הטרור בעולם ואמצעי להסוות את הפשעים שמבצעת ישראל נגד הפלשתינים ונגד שכנותיה. זאת תוך הדיפת כל קול בעולם המטיל ספק בקיומה של השואה, ומדבר על מימדיה האמיתיים, לאחר שהתעמולה הציונית הגדילה את מספר הקרבנות לשישה מליון. הדבר הגיע עד כדי כך שממשלת צרפת חוקקה חוק המטיל עונש מאסר לכל מי שינסה להשוות את השואה לאירועים אחרים או להטיל ספק בקיומה ובמספר קרבנותיה. אותו דבר קורה גם לגבי כל מי שמותח ביקורת על ישראל: רואים בו אנטישמי, כפי שאירע למנהל הערוץ השני בטלוויזיה הצרפתית, עד שבסופו של דבר נאלץ להתפטר. משמעות העובדה שההמנון של המדינה הישראלית יתנגן ושאלי ויזל יישא נאום בפני העולם באירוע מעין זה, היא שהשפעתן של ישראל והתנועה הציונית הגיעה אל שיאה, ושהתנועה הציונית אינה נחשבת לתנועה גזענית כפי שהוחלט בכינוס העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1977.

"השואה היא מעשה שעל הערבים והפלשתינים להוקיע באופן הנחרץ ביותר שאפשר, אולם לא מובן בעולם צבוע זה, כיצד מדינות הפועלות על פי חוקי הדמוקרטיה, השקיפות וכבוד האדם שומרות על שתיקה נוכח האירועים בפלשתין, בה הפכו נכדיהם של קרבנות השואה להיות תלייניו וכובשיו של העם הפלשתיני. וכיצד הכיבוש, הפקעת האדמות, בניית ההתנחלויות והקמת גדר ההפרדה הגזענית מקבלים צידוק מדיני וזוכים לתמיכה דיפלומטית וכספית.

"כמו כן הדבר מעיד כי ישראל והמנונה הלאומי היא היורש הלגיטימי היחיד לקרבנות השואה, בשעה שהמדינות האחרות אשר גם להן היו קורבנות שותקות. זוהי הוכחה חיה לכך שפתרון הבעיה היהודית, שהדאיגה רבות את אירופה, והיטלר ניסה לפתור אותה באמצעות השואה, הוא 'לייצא' את היהודים לפלשתין ולמנות את ישראל לאפוטרופוסית היחידה שלהם. זאת בשעה שישנם יהודים רבים, פילוסופים ומומחים במדעי המדינה הסבורים כי ישראל היא המדינה הדתית היחידה הנוהגת בגזענות בצורתה הנתעבת ביותר, אולם היא מצטיירת בתור המדינה הדמוקרטית היחידה במזה"ת".