חוק פינוי פיצוי הוא תעודת עניות למערכת המשפט הישראלית אומר עו"ד יריב לוין משנה לנשיא לשכת עורכי הדין בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7. מדובר לדבריו בשורה ארוכה של הוראות שסותרות נורמות בסיסיות של מערכת המשפט, למשל: מעצר בגירים עם קטינים, החרמת רכוש מבלי לשלם אפילו פיצויים שווי ערך בצד הממוני גרידא. אי תשלום בגין עוגמת נפש וכו'. סעיפים ששוללים את זכויותיהם של אותם עקורים לקבל או לתבוע זכויות המגיעות לכל אזרח אחר במדינת ישראל, כאילו הם אזרחים סוג ב'.
אין לי ספק אומר לוין, כי בכל קונסטלציה אחרת הוראות אלו לא היו עוברות בשתיקה ואיש לא היה מרשה לעצמו להציע אותן לא כל שכן לקבל אותן. לא רק הממשלה מהווה בעיה בנושא החוק אלא שתיקת בכירי מערכת המשפט. לדבריו פנה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז במכתב.
"אמרתי לו שהוא נוהג במוסר כפול ובסטנדרטים כפולים כאשר מצד אחד קובע כי מפעל גאולת הקרקע של הקרן הקיימת מהווה פגיעה בזכות הקנין ובזכויות האזרח, ושיש לתת גם לערבים לרכוש הקרקעות, וכן שומר על זכויות נפקדים בהנחיות לגבי ירושלים, אבל כשמדובר על זכויות תושבים אחרים, תושבי גוש קטיף וצפון השומרון, במקרה זה, פתאום אין זכויות קנין אין זכויות אדם ואין זכויות אזרח ואין דבר".
לוין מוסיף כי שיתוף הפעולה של היועץ המשפטי ובכירי מערכת המשפט, השותפים גם לניסוחו של החוק מעיד על המגמות במערכת זו שאינן ראויות גם מההיבט הציוני של מערכת שאמורה לשרת את מדינת ישראל ולא גורמים אחרים, והן מההיבט המשפטי של זכויות אדם וזכויות אזרח ש"נרמסות כאן ברגל גסה". על כולם להבין כי תקדים זה החל היום על קבוצת אוכלוסיה אחת יחול מחר על אחרת, מדגיש לוין.
לדעת לוין יש למצות כל הליך אפשרי במאבק בחוק כולל עתירה לבג"ץ, "אני מודה שהתקוות שאני תולה בבג"ץ מוגבלות, אם כי לא אופתע, אם חלק מההוראות האלה, כיון שהן כל כך אבסורדיות וכל כך קשות, יביאו להתערבות בג"ץ".
החוק מעיד על כך שמערכת המשפט שלנו זקוקה לשינוי ולתיקון ולניעור יסודיים, מוסיף לוין. "זה מתחיל בהליכי בחירת שופטים וזה מסתיים בכך שבמסדרונות משרד המשפטים 'מסתובבות רוחות ודעות' שאני חושב שהם רחוקות מהקונצנזוס הציבורי הרחב וגם מכל אותן אמות מידה שלאורך השנים נבנו במשפט הישראלי, שמבטיחות את זכויותיהם של כולם לרבות, מה לעשות, את של אלו ש'חטאו בחטא ההתיישבות'", אומר לוין.
לוין מוסיף כי המתיישבים מופלים לרעה ומערכת המשפט וראשיה נותנים לזה יד ושותקים ומשתפים פעולה הן בניסוח הדברים והן ע"י מתן הכשר שבשתיקה.
"אני פונה ליועץ המשפטי לממשלה לקום ולעשות מעשה ולהביע דעה נחרצת נגד אותן הוראות שבחוק שעליהם דיברתי מבלי לגרוע מעצם השאלה המשפטית העקרונית האם החוק הזה הוא לתכלית ראויה והאם יש בכך מקום לכל המהלך הן לגופו והן לצורה שבה נעשה", אומר לוין ומוסיף כי "הדבר הנכון לעשות, הוא לפעול בכל החזיתות ולמצות את כל מה שאפשר מתוך תקווה שהתבונה השכל הישר ורוחו של העם, בסופו של דבר יגברו גם בענין זה". (ר)
אין לי ספק אומר לוין, כי בכל קונסטלציה אחרת הוראות אלו לא היו עוברות בשתיקה ואיש לא היה מרשה לעצמו להציע אותן לא כל שכן לקבל אותן. לא רק הממשלה מהווה בעיה בנושא החוק אלא שתיקת בכירי מערכת המשפט. לדבריו פנה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז במכתב.
"אמרתי לו שהוא נוהג במוסר כפול ובסטנדרטים כפולים כאשר מצד אחד קובע כי מפעל גאולת הקרקע של הקרן הקיימת מהווה פגיעה בזכות הקנין ובזכויות האזרח, ושיש לתת גם לערבים לרכוש הקרקעות, וכן שומר על זכויות נפקדים בהנחיות לגבי ירושלים, אבל כשמדובר על זכויות תושבים אחרים, תושבי גוש קטיף וצפון השומרון, במקרה זה, פתאום אין זכויות קנין אין זכויות אדם ואין זכויות אזרח ואין דבר".
לוין מוסיף כי שיתוף הפעולה של היועץ המשפטי ובכירי מערכת המשפט, השותפים גם לניסוחו של החוק מעיד על המגמות במערכת זו שאינן ראויות גם מההיבט הציוני של מערכת שאמורה לשרת את מדינת ישראל ולא גורמים אחרים, והן מההיבט המשפטי של זכויות אדם וזכויות אזרח ש"נרמסות כאן ברגל גסה". על כולם להבין כי תקדים זה החל היום על קבוצת אוכלוסיה אחת יחול מחר על אחרת, מדגיש לוין.
לדעת לוין יש למצות כל הליך אפשרי במאבק בחוק כולל עתירה לבג"ץ, "אני מודה שהתקוות שאני תולה בבג"ץ מוגבלות, אם כי לא אופתע, אם חלק מההוראות האלה, כיון שהן כל כך אבסורדיות וכל כך קשות, יביאו להתערבות בג"ץ".
החוק מעיד על כך שמערכת המשפט שלנו זקוקה לשינוי ולתיקון ולניעור יסודיים, מוסיף לוין. "זה מתחיל בהליכי בחירת שופטים וזה מסתיים בכך שבמסדרונות משרד המשפטים 'מסתובבות רוחות ודעות' שאני חושב שהם רחוקות מהקונצנזוס הציבורי הרחב וגם מכל אותן אמות מידה שלאורך השנים נבנו במשפט הישראלי, שמבטיחות את זכויותיהם של כולם לרבות, מה לעשות, את של אלו ש'חטאו בחטא ההתיישבות'", אומר לוין.
לוין מוסיף כי המתיישבים מופלים לרעה ומערכת המשפט וראשיה נותנים לזה יד ושותקים ומשתפים פעולה הן בניסוח הדברים והן ע"י מתן הכשר שבשתיקה.
"אני פונה ליועץ המשפטי לממשלה לקום ולעשות מעשה ולהביע דעה נחרצת נגד אותן הוראות שבחוק שעליהם דיברתי מבלי לגרוע מעצם השאלה המשפטית העקרונית האם החוק הזה הוא לתכלית ראויה והאם יש בכך מקום לכל המהלך הן לגופו והן לצורה שבה נעשה", אומר לוין ומוסיף כי "הדבר הנכון לעשות, הוא לפעול בכל החזיתות ולמצות את כל מה שאפשר מתוך תקווה שהתבונה השכל הישר ורוחו של העם, בסופו של דבר יגברו גם בענין זה". (ר)