כותב עורך הדין ברג לשרה ציפי לבני כי התפטרותו נובעת מ"הפגיעה האנושה בעצמאות המועצה ולאור המנעות המדינה מפעולה למניעת הפגיעה. משמעות פגיעה זו היא לא רק נטרול המועצה לצרכנות מייעודה כגורם צרכני מבקר אלא אף פוטנציאל לעשות במועצה ובכוחה שימוש לרעה".
למכתב ה'אני מאשים' שלו, צירף ברג את מכתבו החמור לאייל גבאי, ראש רשות החברות הממשלתיות, מכתב שנשלח גם אל מבקר המדינה השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג.
להלן חלק מהדברים החמורים אותם טען עורך הדין ברג בפני מבקר המדינה, שרת המשפטים וראש רשות החברות הממשלתיות:
תנאי בסיסי לפעולת המועצה לצרכנות הינו עצמאותה, היינו קיום הנהלה בלתי תלויה ומימון בלתי תלוי. משניצבת המדינה בחוסר מעש מול הפגיעה בעצמאות המועצה לצרכנות, לא נותר לי אלא להודיע, בלב כבד, על הפסקת כהונתי. אני עושה זאת בתקווה כי זעקתי תישמע ותתרום לשינוי שיאפשר קיום מועצה לצרכנות עצמאית.
כולם מלינים נגד מיקומה של ישראל במדד השחיתות העולמי- והמועצה לצרכנות החלה בעשיה נמרצת, כשהעשיה נגד מחדלי הרשויות בתחום הצרכני כרוכה מאליה בביעור אי סדרים, חוסר סבירות בהפעלת הסמכות השלטונית ושחיתויות.
ואולם, יכולת הפעולה של המועצה לצרכנות כגוף מבקר מושתתת על היותה עצמאית: פגיעה בעצמאות המועצה לצרכנות, בין היתר ע"י מינוי של "דירקטוריון מטעם", שמטיל צנזורה על המועצה ומגביל פעולתה, או ע"י האפשרות לקצץ בתקציב המועצה לצרכנות אם פעולותיה אינן נושאות חן, באופן שהאינטרס הבלעדי שיניע את פעילות המועצה לא יהיה הגנת הצרכן אלא אינטרסים אחרים, עלולה לפגוע באימון הציבור, הן העוסקים והן הצרכנים, ולשמוט את הבסיס לקיום המועצה. יתרה מזו- פגיעה בעצמאות המועצה אף עלולה להפוך את המועצה לצרכנות לאמצעי לניגוח אוייבים פוליטיים וכלכליים, כח משחית הניתן בידי גורמים פוליטיים ומאפשר לעשות בו שימוש לרעה.
המבנה הנוכחי של המועצה לצרכנות, שנועד על פי החלטת הממשלה בדבר הקמתה בשנת 1969, להיות זמני, והתמיד זה שלושה עשורים, מאפשר ואף מזמין פגיעה בעצמאות המועצה. בכך הוא מסכל את מטרת פעולתה: זאת, באשר הגורם הממנה את דירקטוריון המועצה לצרכנות, והאחראי על תקצוב המועצה, הינו משרד התמ"ת, הרגולטור העיקרי בתחום הגנת הצרכן, משרד הנמנע מהפעלת חלק גדול מסמכויותיו בדרך סבירה, באופן שניגוד העניינים המובנה בין התמ"ת למועצה לצרכנות מתעצם ומתממש באופן חזק עוד יותר ככל שפעולת המועצה לצרכנות רבה יותר ומשמעותית יותר ופוגעת באינטרסים משמעותיים יותר של המגזר העסקי המוגנים ע"י המדינה.
דווקא משהגיעה המועצה לצרכנות למקצועיות, ליכולות ולעוצמות עשיה שאיפשרו קידום התחום הצרכני קדימה במלוא האון, דווקא כשפירות העשיה המקצועית החלו מבשילים במלוא עוצמתם, נקטעה פעולתה ע"י פעולות בעלות פוטנציאל פגיעה אנושה בעצמאות המועצה, של מינוי דירקטורים ומועמדים פוליטיים וכאלה שדבק בהם רבב, וכאילו לא די בכך קיצוץ בלתי סביר בתקציב המועצה, שמשמעותם אחת: פגיעה אנושה בעצמאות המועצה לצרכנות וחיסול ארגון הצרכנים היחיד בישראל.
בעקבות המינויים הפוליטיים לדירקטוריון המועצה והקיצוץ הבלתי סביר בתקציבה, המהווים שני הכלים המרכזיים להכוונה חיצונית פסולה של פעילות המועצה לצרכנות, התפטרה מנכ"לית המועצה. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"צ, ובה שאלות נוקבות למדינה לגבי המינויים הפוליטיים, המינויים שדבק בהם רבב (ביקורת על חלק מהמינויים בדו"חות מבקר המדינה) והקיצוץ הבלתי סביר בתקציב המועצה.
כיוון שלא יכול להיות ספק בדבר חיוניות עצמאות המועצה כתנאי לקיומה, הרי שתשובת המדינה היתה מבחן האם המדינה רואה בהמשך קיום המועצה לצרכנות דבר חיוני, אם לאו. נחתמים דבריו של עורך הדין ברג.
(ש)
למכתב ה'אני מאשים' שלו, צירף ברג את מכתבו החמור לאייל גבאי, ראש רשות החברות הממשלתיות, מכתב שנשלח גם אל מבקר המדינה השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג.
להלן חלק מהדברים החמורים אותם טען עורך הדין ברג בפני מבקר המדינה, שרת המשפטים וראש רשות החברות הממשלתיות:
תנאי בסיסי לפעולת המועצה לצרכנות הינו עצמאותה, היינו קיום הנהלה בלתי תלויה ומימון בלתי תלוי. משניצבת המדינה בחוסר מעש מול הפגיעה בעצמאות המועצה לצרכנות, לא נותר לי אלא להודיע, בלב כבד, על הפסקת כהונתי. אני עושה זאת בתקווה כי זעקתי תישמע ותתרום לשינוי שיאפשר קיום מועצה לצרכנות עצמאית.
כולם מלינים נגד מיקומה של ישראל במדד השחיתות העולמי- והמועצה לצרכנות החלה בעשיה נמרצת, כשהעשיה נגד מחדלי הרשויות בתחום הצרכני כרוכה מאליה בביעור אי סדרים, חוסר סבירות בהפעלת הסמכות השלטונית ושחיתויות.
ואולם, יכולת הפעולה של המועצה לצרכנות כגוף מבקר מושתתת על היותה עצמאית: פגיעה בעצמאות המועצה לצרכנות, בין היתר ע"י מינוי של "דירקטוריון מטעם", שמטיל צנזורה על המועצה ומגביל פעולתה, או ע"י האפשרות לקצץ בתקציב המועצה לצרכנות אם פעולותיה אינן נושאות חן, באופן שהאינטרס הבלעדי שיניע את פעילות המועצה לא יהיה הגנת הצרכן אלא אינטרסים אחרים, עלולה לפגוע באימון הציבור, הן העוסקים והן הצרכנים, ולשמוט את הבסיס לקיום המועצה. יתרה מזו- פגיעה בעצמאות המועצה אף עלולה להפוך את המועצה לצרכנות לאמצעי לניגוח אוייבים פוליטיים וכלכליים, כח משחית הניתן בידי גורמים פוליטיים ומאפשר לעשות בו שימוש לרעה.
המבנה הנוכחי של המועצה לצרכנות, שנועד על פי החלטת הממשלה בדבר הקמתה בשנת 1969, להיות זמני, והתמיד זה שלושה עשורים, מאפשר ואף מזמין פגיעה בעצמאות המועצה. בכך הוא מסכל את מטרת פעולתה: זאת, באשר הגורם הממנה את דירקטוריון המועצה לצרכנות, והאחראי על תקצוב המועצה, הינו משרד התמ"ת, הרגולטור העיקרי בתחום הגנת הצרכן, משרד הנמנע מהפעלת חלק גדול מסמכויותיו בדרך סבירה, באופן שניגוד העניינים המובנה בין התמ"ת למועצה לצרכנות מתעצם ומתממש באופן חזק עוד יותר ככל שפעולת המועצה לצרכנות רבה יותר ומשמעותית יותר ופוגעת באינטרסים משמעותיים יותר של המגזר העסקי המוגנים ע"י המדינה.
דווקא משהגיעה המועצה לצרכנות למקצועיות, ליכולות ולעוצמות עשיה שאיפשרו קידום התחום הצרכני קדימה במלוא האון, דווקא כשפירות העשיה המקצועית החלו מבשילים במלוא עוצמתם, נקטעה פעולתה ע"י פעולות בעלות פוטנציאל פגיעה אנושה בעצמאות המועצה, של מינוי דירקטורים ומועמדים פוליטיים וכאלה שדבק בהם רבב, וכאילו לא די בכך קיצוץ בלתי סביר בתקציב המועצה, שמשמעותם אחת: פגיעה אנושה בעצמאות המועצה לצרכנות וחיסול ארגון הצרכנים היחיד בישראל.
בעקבות המינויים הפוליטיים לדירקטוריון המועצה והקיצוץ הבלתי סביר בתקציבה, המהווים שני הכלים המרכזיים להכוונה חיצונית פסולה של פעילות המועצה לצרכנות, התפטרה מנכ"לית המועצה. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"צ, ובה שאלות נוקבות למדינה לגבי המינויים הפוליטיים, המינויים שדבק בהם רבב (ביקורת על חלק מהמינויים בדו"חות מבקר המדינה) והקיצוץ הבלתי סביר בתקציב המועצה.
כיוון שלא יכול להיות ספק בדבר חיוניות עצמאות המועצה כתנאי לקיומה, הרי שתשובת המדינה היתה מבחן האם המדינה רואה בהמשך קיום המועצה לצרכנות דבר חיוני, אם לאו. נחתמים דבריו של עורך הדין ברג.
(ש)