כתבנו חגי הוברמן מציין כי אפילו במספר העצורים ההודעה הפלשתינית לא דייקה: רק 13 פלשתינים נעצרו, לא 16 כפי שטענו. גורמי צבא בישראל גילו אתמול, כי אצל העצורים לא נמצא נשק, אלא שני רימוני הלם. גם זאת בניגוד להודעה הפלשתינית, כאילו נתפסו גם חומרי נפץ ופצצות.

כתבנו מוסיף כי האירוע הבולט ביותר בהם היו מעורבים העצורים, היה שריפת 3 כלי רכב של מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, בהם דחפור אחד, וגניבת מכוניות. לא היה אחד מהם שקשור לפעולות טרור נגד ישראל.

אלא שהרשות הפלשתינית ביקשה "לגזור קופון" מצעד, חיובי לכשעצמו, שביצעה כדי להחזיר את רסן השלטון לידיה, והציגה זאת בצורה מסולפת כחלק ממלחמתה בטרור. אם כבר עשינו צעד מסויים,
אמרו בוודאי הבכירים הפלשתינים בליבם, למה שלא נעשה הצגה של היענות לדרישה של הנשיא האמריקני?.

אין ספק שאבו-מאזן מוטרד מהאנרכיה הגוברת ברשות הפלשתינית. אירוע שהתחולל ביום שישי בשכם מלמד על כך: במשך כמה שעות צרו כמה עשרות חברי אירגון פלשתיני לא מוכר, הקרוי
"גדודי חללי אל-אעודא" (חללי השיבה) על מטה המשטרה הפלשתינית בשכם, וניהלו חילופי יריות עם השוטרים הפלשתינים הנצורים. שלושה שוטרים פלשתינים נפצעו מהירי של האירגון, שככל
הידוע לא היה מעורב עד כה בפעילות טרור נגד ישראל. רק אחרי מספר שעות ולאחר תיווכים שונים, חולצו השוטרים הפלשתינים מהמצור. בצה"ל, אגב, אומרים כי "חללי אל-עאוודא" לא היו מעורבים
עד כה באיזושהי פעולות טרור בישראל.

זו בעיה פנימית קשה של אבו-מאזן, שהוא מתמודד איתה באומץ, אבל אין לה כאמור שום קשר לדרישה הבינלאומית, כפי שהביע אתמול הנשיא בוש בנאומו, לפירוק תשתיות הטרור.