המחלקה הכלכלית בשגרירות הישראלית ביפן בראשות הציר הכלכלי נח שני ובשיתוף עם לשכת המסחר אוסקה-ישראל ארגנה בשבוע שעבר מפגש שנועד להציג בפני חברות יפניות את היתרונות ההדדיים בהרחבת פעילות המו"פ בין שתי המדינות ואת החדשנות בארץ בנושאי הביוטכנולוגיה והננוטכנולוגיה.
אורח הכבוד באירוע היה פרופ' אהרון צ'חנובר חתן פרס נובל שהסביר על המחקר שזיכה אותו בפרס היוקרתי. כמו כן סקר פרופ' צחנובר את שיתוף הפעולה המחקרי ארוך הטווח עם אוניברסיטת אוסקה. שתוף פעולה זה מהווה מודל מוצלח המשלב יכולות ויתרונות שיש לחוקרים בכל מדינה ויוצר תנאים אופטימליים לפיתוחים חדשניים .
עוד לקחו חלק באירוע פרופ' סאסאקי, שהתפרסם כמי שפיתח את המחשב הראשון של חברת "שארפ" ומכיר את היכולות הקימות בארץ, וכן פרופ' אווה מאוניברסיטת וואסדה העוסק ביישום שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות ישראליות ויפניות . בצד המשתתפים היפניים לקחו חלק בכירים מחברות מתחומי הביוטכנולוגיה , נציגי חברות סחר וגורמים העוסקים ביזמויות טכנולוגיות .
ממינהל סחר חוץ בתמ"ת נמסר כי יפן היתה שותפת הסחר השניה בגודלה של ישראל באסיה ב- 2004 וכי הסחר ההדדי עימה הסתכם ב- 2.25 מיליארד דולר.
בשנת 2004 עלה היצוא ב- 32% ל- 765 מיליון דולר והיבוא עלה ב- 44% ביבוא ל -1.5 מיליארד דולר.
הענפים העיקריים ביצוא מישראל הם: מכונות ומכשירים מכניים וטלקום - 34%, מוצרים רפואיים ואופטיים- 25% , (בשני ענפים אלה נרשם גידול של כ- 60% ביצוא) יהלומים ואבנים יקרות- 19% , מוצרים כימיים- 9% . ב- 2004 נמשכה המגמה של ירידה ביצוא היהלומים ועלייה ביצוא מוצרי הייטק וטלקום המהווים כ- 60% מסך היצוא ליפן.
הענפים העיקריים ביבוא מיפן הם: כלי רכב- 43% ומכונות ומכשירים מכניים – 30%.
אורח הכבוד באירוע היה פרופ' אהרון צ'חנובר חתן פרס נובל שהסביר על המחקר שזיכה אותו בפרס היוקרתי. כמו כן סקר פרופ' צחנובר את שיתוף הפעולה המחקרי ארוך הטווח עם אוניברסיטת אוסקה. שתוף פעולה זה מהווה מודל מוצלח המשלב יכולות ויתרונות שיש לחוקרים בכל מדינה ויוצר תנאים אופטימליים לפיתוחים חדשניים .
עוד לקחו חלק באירוע פרופ' סאסאקי, שהתפרסם כמי שפיתח את המחשב הראשון של חברת "שארפ" ומכיר את היכולות הקימות בארץ, וכן פרופ' אווה מאוניברסיטת וואסדה העוסק ביישום שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות ישראליות ויפניות . בצד המשתתפים היפניים לקחו חלק בכירים מחברות מתחומי הביוטכנולוגיה , נציגי חברות סחר וגורמים העוסקים ביזמויות טכנולוגיות .
ממינהל סחר חוץ בתמ"ת נמסר כי יפן היתה שותפת הסחר השניה בגודלה של ישראל באסיה ב- 2004 וכי הסחר ההדדי עימה הסתכם ב- 2.25 מיליארד דולר.
בשנת 2004 עלה היצוא ב- 32% ל- 765 מיליון דולר והיבוא עלה ב- 44% ביבוא ל -1.5 מיליארד דולר.
הענפים העיקריים ביצוא מישראל הם: מכונות ומכשירים מכניים וטלקום - 34%, מוצרים רפואיים ואופטיים- 25% , (בשני ענפים אלה נרשם גידול של כ- 60% ביצוא) יהלומים ואבנים יקרות- 19% , מוצרים כימיים- 9% . ב- 2004 נמשכה המגמה של ירידה ביצוא היהלומים ועלייה ביצוא מוצרי הייטק וטלקום המהווים כ- 60% מסך היצוא ליפן.
הענפים העיקריים ביבוא מיפן הם: כלי רכב- 43% ומכונות ומכשירים מכניים – 30%.