החוק למניעת הלבנת הון במסגרתו מחוייב כל מי שיש לו חשבון בבנק לחתום על הצהרה שחשבונו אכן שלו, לא מנע את מה שקרה בבנק הפועלים אבל ייתכן שהוראותיו הם שהביאו לגילויו של הענין, אומר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר פרופ' בן ציון זילברפרב, בראיון לערוץ 7 . זילברפרב מתייחס לפרשת החשדות להלבנת הון בסניף בנק הפועלים שברחוב הירקון בתל אביב.
זילברפרב אומר כי אין לו ספק שאם הוראות החוק לפיהן יש לדווח באופן מיידי לבנק ישראל ולרשות להלבנת הון על תנועות גדולות, או על תשלומים גבוהים במזומנים, היו מבוצעות, לא היו מגיעים למה שקרה. הוא מציין כי מדובר בחשדות לפיהם עובדי הסניף לא דיווחו לפי המתחייב בחוק.
עליהם לדווח לדבריו על כל תנועה מעל 50 אלף שקלים ועל המחאות בנקאיות מעל מאתיים אלף ₪, והדברים נאגרים במאגר. אמנם לא כל תנועה שכזו בלתי חוקית או מהווה תנועה של הלבנת הון אך כאשר מצליבים מידע ממקורות שונים, יש בידי הרשויות יכולת לאתר פעולות חשודות, הוא אומר.
זילברפרב מטיל ספק באפשרות כי מדובר ברשלנות פקידים. "פקידים בסניף זה מודעים לחוק ויודעים מה הם צריכים לעשות. החשד הוא כי מדובר ביותר מאשר רשלנות סתם. ייתכן שהיה תחכום של עקיפת החוק באמצעים חוקיים. כלומר אם צריך לדווח מעל 50 אלף, העבירו רק 49 אלף. 'פקיד אינטליגנטי היה צריך להבין שהעברות הנעשות מתחת לרף בדיוק, חשודות, ו'מנורה אדומה' היתה צריכה להדלק אצלו, וזה לא קרה".
לדעתו מערך הפיקוח של בנק הפועלים כשל בכל נושא הפיקוח על הסניף שלו. סניף שמטפל בנושאים כאלו אומר זילברפרב, זקוק לפיקוח יתר. מצד שני, התפרסם בעתונות כי הבנק חשד ודיווח על חשדותיו ונמסר לו כי הדברים נתונים בחקירה. לכן אומר זילברפרב, "חייבים לחכות שיהיו יותר פרטים כדי לדעת מי אשם ובמה".
זילברפרב מפרט את אחת השיטות להלבנת הון שננקטה: אדם שיש לו הון שאינו חוקי, מפקיד אותו בבנק בחו"ל. הוא בא לבנק ואומר כי יש בידיו אישור על פקדון שברשותו על סך של מיליון דולר. הוא מבקש מהבנק הלוואה כנגד פקדון זה, בסכום של מיליון דולר. הבנק נותן לו את ההלוואה כי אינו מסכן דבר משום שהלוואתו מובטחת באמצעות אותו פקדון בבנק זר.
אם המדינה שואלת את אותו לקוח מנין לך מיליון דולר, הוא מציג עתה מסמכים המעידים כי קיבל הלוואה מבנק הפועלים.
פרשה כזו יכולה להחשף בכל מקום, הוא מוסיף, אך אם מתברר כי מדינה מסוימת הופכת למקלט להלבנת הון, היא צפויה לסנקציות מצד מערכת הבנקאות העולמית והתוצאה תהיה שאנשים יחששו להשקיע. "לדבר כזה יכולות להיות השלכות חמורות", מציין זילברפרב.
לדבריו חשיפת הדברים ופעילותם הנחרצת של רשויות החוק יש בה כדי למזער נזקים.
תמיד יימצאו אנשים שינסו להלבין הון שחור, הוא אומר, אך חשיפה גדולה ועונשים מרתיעים יש בהם כדי לתרום למניעת התופעה.
זילברפרב אומר עוד כי אם ההון השחור לא יגיע למדינת ישראל רק טוב יצמח מכך וכי רק היום התפרסם שהשקעות ישראל בחו"ל מגיעות למאה מיליארד, והשקעות של זרים בארץ מגיעות אף הן להיקפים גדולים, "אנחנו לא נמצאים במדינת ישראל שלפני 40 שנה, ואיננו תלוים בהעברות הון של כמה גבירים מחו"ל. אנחנו משק פתוח ומודרני". (ר)
זילברפרב אומר כי אין לו ספק שאם הוראות החוק לפיהן יש לדווח באופן מיידי לבנק ישראל ולרשות להלבנת הון על תנועות גדולות, או על תשלומים גבוהים במזומנים, היו מבוצעות, לא היו מגיעים למה שקרה. הוא מציין כי מדובר בחשדות לפיהם עובדי הסניף לא דיווחו לפי המתחייב בחוק.
עליהם לדווח לדבריו על כל תנועה מעל 50 אלף שקלים ועל המחאות בנקאיות מעל מאתיים אלף ₪, והדברים נאגרים במאגר. אמנם לא כל תנועה שכזו בלתי חוקית או מהווה תנועה של הלבנת הון אך כאשר מצליבים מידע ממקורות שונים, יש בידי הרשויות יכולת לאתר פעולות חשודות, הוא אומר.
זילברפרב מטיל ספק באפשרות כי מדובר ברשלנות פקידים. "פקידים בסניף זה מודעים לחוק ויודעים מה הם צריכים לעשות. החשד הוא כי מדובר ביותר מאשר רשלנות סתם. ייתכן שהיה תחכום של עקיפת החוק באמצעים חוקיים. כלומר אם צריך לדווח מעל 50 אלף, העבירו רק 49 אלף. 'פקיד אינטליגנטי היה צריך להבין שהעברות הנעשות מתחת לרף בדיוק, חשודות, ו'מנורה אדומה' היתה צריכה להדלק אצלו, וזה לא קרה".
לדעתו מערך הפיקוח של בנק הפועלים כשל בכל נושא הפיקוח על הסניף שלו. סניף שמטפל בנושאים כאלו אומר זילברפרב, זקוק לפיקוח יתר. מצד שני, התפרסם בעתונות כי הבנק חשד ודיווח על חשדותיו ונמסר לו כי הדברים נתונים בחקירה. לכן אומר זילברפרב, "חייבים לחכות שיהיו יותר פרטים כדי לדעת מי אשם ובמה".
זילברפרב מפרט את אחת השיטות להלבנת הון שננקטה: אדם שיש לו הון שאינו חוקי, מפקיד אותו בבנק בחו"ל. הוא בא לבנק ואומר כי יש בידיו אישור על פקדון שברשותו על סך של מיליון דולר. הוא מבקש מהבנק הלוואה כנגד פקדון זה, בסכום של מיליון דולר. הבנק נותן לו את ההלוואה כי אינו מסכן דבר משום שהלוואתו מובטחת באמצעות אותו פקדון בבנק זר.
אם המדינה שואלת את אותו לקוח מנין לך מיליון דולר, הוא מציג עתה מסמכים המעידים כי קיבל הלוואה מבנק הפועלים.
פרשה כזו יכולה להחשף בכל מקום, הוא מוסיף, אך אם מתברר כי מדינה מסוימת הופכת למקלט להלבנת הון, היא צפויה לסנקציות מצד מערכת הבנקאות העולמית והתוצאה תהיה שאנשים יחששו להשקיע. "לדבר כזה יכולות להיות השלכות חמורות", מציין זילברפרב.
לדבריו חשיפת הדברים ופעילותם הנחרצת של רשויות החוק יש בה כדי למזער נזקים.
תמיד יימצאו אנשים שינסו להלבין הון שחור, הוא אומר, אך חשיפה גדולה ועונשים מרתיעים יש בהם כדי לתרום למניעת התופעה.
זילברפרב אומר עוד כי אם ההון השחור לא יגיע למדינת ישראל רק טוב יצמח מכך וכי רק היום התפרסם שהשקעות ישראל בחו"ל מגיעות למאה מיליארד, והשקעות של זרים בארץ מגיעות אף הן להיקפים גדולים, "אנחנו לא נמצאים במדינת ישראל שלפני 40 שנה, ואיננו תלוים בהעברות הון של כמה גבירים מחו"ל. אנחנו משק פתוח ומודרני". (ר)