הצעת חוק "החולה הנוטה למות" אימצה את המלצותיה של ועדה ציבורית בראשות פרופ' אברהם שטיינברג.
הרב ד"ר מרדכי הלפרין הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות אומר בראיון לעוזי ברוך בערוץ 7 כי מדובר בחוק האוסר באופן מפורש המתת חסד וכל פעולה אקטיבית שמקרבת את הקץ.
הלפרין אומר כי כיום קובע החוק הפלילי שאם אדם גרם למותו של אדם במחדל, למשל, רופא הנמנע מנתינת טיפול שיכול להאריך חיים, וכתוצאה החולה מת קודם, הדבר מוגדר כ'גרימת מותו של אדם במחדל' והוא נאשם לפחות בהריגה.
"הרופאים עמדו בפני בעיה", אומר הלפרין, "גם במצבים שבהם יש הצדקה רפואית, מוסרית, אתית ואפילו הלכתית, שלא להמשיך בטיפול, החוק הפלילי קובע כי מי שמבצע 'אי פעולה' מסתכן בהעמדה לדין באשמת הריגה. "נכון שלא האשימו אבל אי אפשר לדעת מה יקרה מחר בפרקליטות זו או אחרת", הוא מדגיש.
לדבריו, יגן החוק החדש על הרופאים מפני העמדה לדין בעוון הריגה במצבים שבהם יש הצדקה להמנע מטיפול, וזאת למרות שההמנעות מטיפול 'על ידי מחדל' מקצרת את החיים.
הלפרין מציין כי בחוק יש שלושה תנאים להמנעות ממתן טיפול: א. שהמדובר באדם הנוטה למות, חולה סופני שלפי ההערכה הרפואית אמור למות בתוך פחות מחצי שנה. ב. שהחולה סובל סבל קשה ולא פשוט. ג. שהחולה רוצה שלא יאריכו את חייו בתנאים הללו.
החוק גם קובע באופן מדוייק מהו 'סבל קשה'.
יתירה מכך, אומר הלפרין, בזמנו פסק ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל שכאשר התנאים הללו מתקיימים, מן הראוי להעתר לבקשת החולה, ולא לכפות עליו את הארכת החיים.
הלפרין מתייחס לחשש כי החוק יפתח פתח ל"התדרדרות במדרון החלקלק" וציין כי דווקא הצבעתם של חברי הכנסת החרדים נגד החוק תרמה ל"הדלקת נורת אזהרה אדומה" המזהירה מפני התדרדרות כזו. "אם כתוצאה מהצבעת הנגד שלהם תמנע התדרדרות זו, החוק יכול להביא אך טוב לאלו שזקוקים לו על מנת למנוע סבל".
הרב ד"ר מרדכי הלפרין הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות אומר בראיון לעוזי ברוך בערוץ 7 כי מדובר בחוק האוסר באופן מפורש המתת חסד וכל פעולה אקטיבית שמקרבת את הקץ.
הלפרין אומר כי כיום קובע החוק הפלילי שאם אדם גרם למותו של אדם במחדל, למשל, רופא הנמנע מנתינת טיפול שיכול להאריך חיים, וכתוצאה החולה מת קודם, הדבר מוגדר כ'גרימת מותו של אדם במחדל' והוא נאשם לפחות בהריגה.
"הרופאים עמדו בפני בעיה", אומר הלפרין, "גם במצבים שבהם יש הצדקה רפואית, מוסרית, אתית ואפילו הלכתית, שלא להמשיך בטיפול, החוק הפלילי קובע כי מי שמבצע 'אי פעולה' מסתכן בהעמדה לדין באשמת הריגה. "נכון שלא האשימו אבל אי אפשר לדעת מה יקרה מחר בפרקליטות זו או אחרת", הוא מדגיש.
לדבריו, יגן החוק החדש על הרופאים מפני העמדה לדין בעוון הריגה במצבים שבהם יש הצדקה להמנע מטיפול, וזאת למרות שההמנעות מטיפול 'על ידי מחדל' מקצרת את החיים.
הלפרין מציין כי בחוק יש שלושה תנאים להמנעות ממתן טיפול: א. שהמדובר באדם הנוטה למות, חולה סופני שלפי ההערכה הרפואית אמור למות בתוך פחות מחצי שנה. ב. שהחולה סובל סבל קשה ולא פשוט. ג. שהחולה רוצה שלא יאריכו את חייו בתנאים הללו.
החוק גם קובע באופן מדוייק מהו 'סבל קשה'.
יתירה מכך, אומר הלפרין, בזמנו פסק ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל שכאשר התנאים הללו מתקיימים, מן הראוי להעתר לבקשת החולה, ולא לכפות עליו את הארכת החיים.
הלפרין מתייחס לחשש כי החוק יפתח פתח ל"התדרדרות במדרון החלקלק" וציין כי דווקא הצבעתם של חברי הכנסת החרדים נגד החוק תרמה ל"הדלקת נורת אזהרה אדומה" המזהירה מפני התדרדרות כזו. "אם כתוצאה מהצבעת הנגד שלהם תמנע התדרדרות זו, החוק יכול להביא אך טוב לאלו שזקוקים לו על מנת למנוע סבל".