"ראיתי בפניית רה"מ אלי כהזדמנות שניתנה לי לעשות משהו קטן במקום שנכשלתי בו לחלוטין קודם לכן. נכשלתי בגלל מה שכתוב בדו"ח, בגלל התמונה שנפרסת על אכיפת החוק בשטחים, שאין דין ואין דיין. וגם אם יש דין אין איפה להביא את האדם לדין. הדברים ידועים שנים, כך אמרה אמש עו"ד טליה ששון מחברת דו"ח ששון על נושא המאחזים.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי ששון השתתפה בדיון בפורום "השולחן העגול" במכון הישראלי לדמוקרטיה, שעסק בדו"ח שהגישה כהמלצה לממשלה.
הדו"ח לדבריה משקף את הבעיה העמוקה ש'לא אדם מסוים יכול לשנותה', של מעורבות המדינה בהקמת המאחזים, מעורבות הצבא והמשטרה. "הדו"ח הוא נגד רשויות המדינה ורשויות אכיפת החוק".
ששון מפרטת ואומרת כי ביש"ע חסרה תחיקת בטחון ואם למשל מכניסים קרוואן ליש"ע דבר הכרוך בהיתר כניסה, הרי מי שמכניס שלא כדין עונשו 5 שנות מאסר. "אבל אין לך בית משפט שיעמידו לדין. משטרת ישראל פתחה 20 תיקים ב 04 ומה יצא מזה? כלום. אין מה לעשות עם זה. אין ביש"ע בית משפט שיכול להעמיד לדין. לכן לא יעזור החוק אם אי אפשר להעמיד לדין".
ששון מוסיפה כי "ישראלי שעבר עבירה בשטחים, ולא בישראל, אין אפשרות להעמידו לדין בישראל. לכאורה ניתן להעמידו לדין בבית משפט צבאי, אבל אין עושים זאת".
יתירה מכך בחלק מהמקרים אין כלל עבירה: בניה שלא כדין לדבריה אינה עבירה ביש"ע ולכן אינה נאכפת.
ששון אומרת כי בדו"ח פירטה את שתי הבעיות שבתחיקת הבטחון: "ישנן התנהגויות מסויימות שאינן אסורות כענין פלילי. למשל קרוואן שאוייש וחובר לתשתיות ניתן היה תוך 3 חודשים להזיזו מהשטח, היום זה בלתי אפשרי". על כך יש להוסיף לדבריה את העובדה כי גם אם יש עפ"י תחיקת הבטחון התנהגות מסוימת היא עבירה פלילית אין בית משפט שיכול לשפוט עליה. "כפי הנראה הממשלה תקבל את המלצתי בנוגע לתחיקת בטחון בהרחבת סמכויות בתי המשפט".
ששון אמרה כי אינה יודעת מה היו שיקוליו של רה"מ כשביקש ממנה להכין את הדו"ח אך "זה גם לא מדיר שיני מעיני. כאשר כתבתי את הדו"ח לפי כתב המינוי היה לי את האג'נדה שלי בהתאמה לכתב המינוי. לתרום במשהו לאכיפת החוק בשטחים. להפסיק את התופעה האיומה בשטחים, שראיתי אותה בעבר ורואה היום".
משפטן בכיר: דו"ח ששון הזיק לשלטון החוק
משפטן בכיר מאוניברסיטת בר אילן אמר במהלך הדיון שעסק בדו"ח ששון, כי השימוש ה'ציני', כלשונו, שנעשה בכלי משפטי ל'השגת הישגים נקודתיים הרלוונטיים למאבק ספציפי', פגע בשלטון החוק והזיק לו.
פרופ' ידידיה שטרן, מהמחלקה ללימודי למשפטים באוניברסיטת בר אילן, אמר כי "ישנו אדם שעומד בראש רשות מבצעת ויש לו צעצוע שנקרא משפט. את הצעצוע הוא שם בכיס אחד שנוח לו, ומעביר לכיס אחר שנוח לו. אי אפשר לתאר אחרת את מה שקורה בפועל. כדי להעביר את הצעצוע שנקרא משפט מהכיס החסוי אל הכיס הגלוי, באותם מכנסיים עצמם, הוא משתמש במשפטנים מקצוענים, ואני מדבר כמי שלוקח את שלטון החוק ברצינות: דו"ח זה שתכליתו לעיין בשלטון החוק ובאכיפתו, הוא שימוש ציני בשלטון החוק, לא הדו"ח, אלא המוטיבציה הברורה לגמרי של המזמין".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי שטרן אמר עוד שהשימוש הבוטה שנעשה במשפט 'להשגת הישגים נקודתיים רלוונטיים למאבק ספציפי', פגם באמון במשפט.
עם זאת הוסיף שטרן, טעות היא להתייחס אל הבעיה של שלטון החוק רק ביחס ל'שטחים' וכנובע מהם, משום שאם עורכים אנלוגיה למצב שמירת החוק ב'מרחב העבודה' בישראל, עולה שמאות ואלפי אנשים מפרים את החוק האוסר פתיחת עסקים בשבת, בריש גלי.
"אנשים בעלי התנהגות נורמטיבית ולגיטימית בישראל, מבצעים פעולה עניפה ושיטתית של הפרת החוק בכך שהם הולכים למקומות בשבתות שבהם החוק אינו נשמר ביודעין, ולא נאכף ביודעין, ושלטונות המדינה מפעילים 4 פקחים ש'אינם מופעלים' כדי לא לאכוף חוק שעות עבודה ומנוחה".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי ששון השתתפה בדיון בפורום "השולחן העגול" במכון הישראלי לדמוקרטיה, שעסק בדו"ח שהגישה כהמלצה לממשלה.
הדו"ח לדבריה משקף את הבעיה העמוקה ש'לא אדם מסוים יכול לשנותה', של מעורבות המדינה בהקמת המאחזים, מעורבות הצבא והמשטרה. "הדו"ח הוא נגד רשויות המדינה ורשויות אכיפת החוק".
ששון מפרטת ואומרת כי ביש"ע חסרה תחיקת בטחון ואם למשל מכניסים קרוואן ליש"ע דבר הכרוך בהיתר כניסה, הרי מי שמכניס שלא כדין עונשו 5 שנות מאסר. "אבל אין לך בית משפט שיעמידו לדין. משטרת ישראל פתחה 20 תיקים ב 04 ומה יצא מזה? כלום. אין מה לעשות עם זה. אין ביש"ע בית משפט שיכול להעמיד לדין. לכן לא יעזור החוק אם אי אפשר להעמיד לדין".
ששון מוסיפה כי "ישראלי שעבר עבירה בשטחים, ולא בישראל, אין אפשרות להעמידו לדין בישראל. לכאורה ניתן להעמידו לדין בבית משפט צבאי, אבל אין עושים זאת".
יתירה מכך בחלק מהמקרים אין כלל עבירה: בניה שלא כדין לדבריה אינה עבירה ביש"ע ולכן אינה נאכפת.
ששון אומרת כי בדו"ח פירטה את שתי הבעיות שבתחיקת הבטחון: "ישנן התנהגויות מסויימות שאינן אסורות כענין פלילי. למשל קרוואן שאוייש וחובר לתשתיות ניתן היה תוך 3 חודשים להזיזו מהשטח, היום זה בלתי אפשרי". על כך יש להוסיף לדבריה את העובדה כי גם אם יש עפ"י תחיקת הבטחון התנהגות מסוימת היא עבירה פלילית אין בית משפט שיכול לשפוט עליה. "כפי הנראה הממשלה תקבל את המלצתי בנוגע לתחיקת בטחון בהרחבת סמכויות בתי המשפט".
ששון אמרה כי אינה יודעת מה היו שיקוליו של רה"מ כשביקש ממנה להכין את הדו"ח אך "זה גם לא מדיר שיני מעיני. כאשר כתבתי את הדו"ח לפי כתב המינוי היה לי את האג'נדה שלי בהתאמה לכתב המינוי. לתרום במשהו לאכיפת החוק בשטחים. להפסיק את התופעה האיומה בשטחים, שראיתי אותה בעבר ורואה היום".
משפטן בכיר: דו"ח ששון הזיק לשלטון החוק
משפטן בכיר מאוניברסיטת בר אילן אמר במהלך הדיון שעסק בדו"ח ששון, כי השימוש ה'ציני', כלשונו, שנעשה בכלי משפטי ל'השגת הישגים נקודתיים הרלוונטיים למאבק ספציפי', פגע בשלטון החוק והזיק לו.
פרופ' ידידיה שטרן, מהמחלקה ללימודי למשפטים באוניברסיטת בר אילן, אמר כי "ישנו אדם שעומד בראש רשות מבצעת ויש לו צעצוע שנקרא משפט. את הצעצוע הוא שם בכיס אחד שנוח לו, ומעביר לכיס אחר שנוח לו. אי אפשר לתאר אחרת את מה שקורה בפועל. כדי להעביר את הצעצוע שנקרא משפט מהכיס החסוי אל הכיס הגלוי, באותם מכנסיים עצמם, הוא משתמש במשפטנים מקצוענים, ואני מדבר כמי שלוקח את שלטון החוק ברצינות: דו"ח זה שתכליתו לעיין בשלטון החוק ובאכיפתו, הוא שימוש ציני בשלטון החוק, לא הדו"ח, אלא המוטיבציה הברורה לגמרי של המזמין".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי שטרן אמר עוד שהשימוש הבוטה שנעשה במשפט 'להשגת הישגים נקודתיים רלוונטיים למאבק ספציפי', פגם באמון במשפט.
עם זאת הוסיף שטרן, טעות היא להתייחס אל הבעיה של שלטון החוק רק ביחס ל'שטחים' וכנובע מהם, משום שאם עורכים אנלוגיה למצב שמירת החוק ב'מרחב העבודה' בישראל, עולה שמאות ואלפי אנשים מפרים את החוק האוסר פתיחת עסקים בשבת, בריש גלי.
"אנשים בעלי התנהגות נורמטיבית ולגיטימית בישראל, מבצעים פעולה עניפה ושיטתית של הפרת החוק בכך שהם הולכים למקומות בשבתות שבהם החוק אינו נשמר ביודעין, ולא נאכף ביודעין, ושלטונות המדינה מפעילים 4 פקחים ש'אינם מופעלים' כדי לא לאכוף חוק שעות עבודה ומנוחה".