התוכנית מהווה חלק מהערכות כוללת של המדינה להתמודדות עם רעידות אדמה, ובאה לעודד חיזוק של מבנים שנבנו לפני שנת 1980, אשר אינם עומדים בתקן ישראלי לרעידות אדמה. מדובר בכ-40% מהמבנים הקיימים במדינת ישראל.

מטרת התכנית לקבוע את המסגרת הסטטוטורית שתאפשר הוצאת היתרי בניה לחיזוק מבנים, ולעודד את חיזוק המבנים על ידי מתן זכויות בניה לשם מימון החיזוק. זכויות הבניה יינתנו לכל המבנים שהוצא להם היתר לפני יום 1 בינואר 1980 שעל פי ההערכה נבנו רובם ככולם שלא על פי התקן המחמיר לרעידות אדמה, שנכנס לתוקפו מספר שנים קודם לכן. התכנית מאפשרת חיזוקם של כל המבנים שאינם עומדים בתקן המחמיר, אך התמרוץ מתייחס בעיקר למבני מגורים ולמבנים סחירים אחרים.
זכויות הבניה הנוספות כוללות הרחבת יחידות דיור קיימות (עד כדי 25 מ"ר ליחידת דיור) וכן תוספת יחידות מגורים על ידי סגירת קומת עמודים, תוספת אגף למבנה או תוספת קומה. התכנית מעודדת גם חיזוק של מבנים על ידי תוספת מרחבים מוגנים ומעליות, אשר מהווים מרכיבים מחזקים כשלעצמם.
בנוסף, נקבע כי כל החפץ בחיזוק רשאי לבקש ולקבל היתר גם אם יש בכך סטייה מסוימת מהתכנית התקפה הקיימת על המבנה (בדרך כלל סטייה מקווי הבניין עקב מרכיבי החיזוק).

עורכי התכנית היו ערים להשפעות אפשריות של מימוש הזכויות על סביבות המגורים, לרבות - מחסור אפשרי במקומות חניה עבור תוספת יחידות דיור או עקב סגירת קומות עמודים ששימשו לחניה, עיצוב המבנה המחוזק, הסדרת תשתיות בתוך המגרש והשלכות אפשריות על העיצוב העירוני. לכן, נותנת התכנית למהנדס הרשות המקומית ולוועדה המקומית סמכות להפעיל את שיקול דעתם, הן לעניין ההיתר הבודד והן לגבי שכונות או אזורים שלמים בעיר. בדרך זו שומרת התכנית על איזון בין הצורך לחזק את המבנים לבין הצורך לשמור על המרקם העירוני.

במסגרת עבודת ההכנה לתכנית, נבדקה ההשקעה הנדרשת מול תפרושת המבנים לפי אזורי הסיכון וערכי הקרקע באזורים השונים. מהבדיקה עולה כי זכויות הבניה שמקנה התוכנית יכולות לשמש כתמריץ כלכלי באזורי הביקוש – גדרה עד חדרה, חיפה וירושלים. באזורים אחרים, ביניהם אזורים בסיכון גבוה (כגון: סובב כנרת, בית שאן, צפת, הערבה), יידרשו כלים נוספים אשר יעודדו את חיזוק המבנים. תמריץ הזכויות לא יסייע, כמובן, גם לחיזוקם של מבני ציבור שונים, כמו בתי ספר ובתי חולים, אשר בהם יהיה צורך לטפל בנפרד.

מסיבות אלה, וכדי לאפשר ולהקל כל על תהליך החיזוק, פיתחו עורכי התכנית שורה של צעדים משלימים, שלא ניתן לטפל בהם במסגרת של תכנית מתאר ארצית מתוקף חוק התכנון והבניה.

ועדת השרים אישרה את הצעת החלטה אשר הוגשה ע"י המועצה הארצית לתכנון ובנייה במשרד הפנים להקמת ועדת מנכ"לים, אשר תבחן שורה של פעולות ותמריצים שיתמכו ביישום תמ"א 38, וביניהם - קביעת סדרי עדיפויות לחיזוק מבני ציבור מפני רעידות אדמה, בהתחשב במיקומם, גודלם ונחיצותם בשעת חירום, בדגש על אזורי הסיכון והפריפריה. הועדה תגיש המלצותיה לממשלה תוך 4 חודשים.

בראש ועדת המנכ"לים יעמוד מנכ"ל המשרד לתשתיות לאומיות, האחראי על נושא ההיערכות לרעידות אדמה ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהיה ממלא מקומו.

התכנית נערכה ביוזמת המועצה הארצית לתכנון ולבניה ומינהל התכנון במשרד הפנים, ובשיתוף עם הועדה להערכות בפני רעידות אדמה. את הכנת התכנית הנחתה ועדת עורכים בראשות הגב' עפרה ליבנה ממינהל התכנון, וחברים בה נציגי משרד השיכון, המשפטים והתשתיות. את התכנית הכין משרד אדריכלים "פיטלסון, שילה, יעקובסון" בשיתוף יועצים בתחומי הקונסטרוקציה, השמאות, המשפטים והכלכלה.

שר הפנים, אופיר פז-פינס אמר עם קבלת ההחלטה: "כי זה צעד תכנוני חשוב המאפשר לקבל היתר בנייה ללא דיחוי ושיהוי ובכך לשחרר חסמים בירוקרטים רבים שהיו עלולים לעקב במשך שנים את ביצוע חיזוק המבנים. התעלמות מסכנת רעידות האדמה, כמוה כהפקרת חיי אדם ומחובתנו לפעול כבר עכשיו בכדי שבבוא השעה, מדינת ישראל תתמודד בהצלחה עם איתני הטבע".

עוד אמר שר הפנים כי "תוכנית זו נותנת מענה חלקי בלבד לבעיה, וניתנת ליישום בעיקר במרכז הארץ ולא באזורי הפריפריה. ממשלת ישראל לא יכולה להתעלם מאחריותה למיגון אזורי הפריפריה שבחלקם נמצאים בסיכון גבוה לרעידות אדמה וכי יש לפעול למציאת פתרון תקציבי לכך בהקדם הוסיף השר פז-פינס.