תפקידו של חבר כנסת אינו כולל את הפעילות שלו למען שרידותו במפלגה או למען בחירתו אל הכנסת בשנית. כך עולה מהחלטת בית המשפט לדחות הבוקר (ב) את ערעורו של ח"כ לשעבר מטעם הליכוד, בני שליטא, על החלטת ועדה ציבורית שלא לממן עבורו הוצאות הליך משפטי שבו היה מעורב.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי שליטא כיהן בין השנים 81 עד 88 כחבר כנסת. הוא הואשם כי כיו"ר מועצת מנחמיה שכר לכאורה את שירותי משרד פרסום וניצל אותם לצורךבחירתו לכנסת. כאמור הוא זוכה ולאחר זיכויו פנה ל"ועדה הציבורית לקביעת השתתפות בהוצאות משפטיות של חברי כנסת" בבקשה לאשר לו מימון הוצאות משפטו בטענה כי ההליך המשפטי שבו היה מעורב, נגע לפעילותו כחבר כנסת. הועדה לא קיבלה את טענתו והחליטה כי המעשים היו במסגרת עבודתו כראש מועצה ולא כחלק מתפקידו כחבר כנסת.
שליטא ערער לביהמ"ש העליון. הוא טען כי אמנם החוק אינו מכיר בהליך משפטי הקשור בבחירתו של נבחר ציבור כ'הליך משפטי בקשר למעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו', המזכה החזר הוצאות משפטיות אך אין להחיל זאת על חבר כנסת המבקש להבחר מחדש לתפקידו. לטענתו "גם פעולות של 'הישרדות' בתוך מפלגתו, הינן פעולות ו'או מעשים הנעשים במסגרת תפקידו כחבר כנסת וע"פ חוק".
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו של שליטא וקיבל את קביעת הועדה לפיה מדובר במעשים שנעשו במסגרת תפקידו של שליטא כראש מועצה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון מישאל חשין כתב כי "העותר הועמד לדין בשל כך שניצל לרעה את מעמדו כראש מועצה , עשה מעשים שראש מועצה אסור בעשייתם, ולולא כיהן כראש מועצה לא יכול היה לבצע אותם מעשים וממילא גם לא היה מואשם בעבירות שהואשם בהן. לא נוכל איפוא לקבל כי העותר עשה את המעשים שהואשם בהם 'במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת', גם אם תכליתם הסופית היתה בחירתו מחדש".
חשין אף מתח ביקורת על טענתו של שליטא לפיה יש לראות את מעשיו של חבר כנסת במסגרת מאמציו להבחר שוב לכנסת כחלק מתפקידיו של חבר כנסת וכתב: "לא נוכל שלא להעיר כי טענתו של העותר שבחירה מחדש לכהונה היא חלק מתפקידו של חבר כנסת – בדומה לכהונתו בוועדות הכנסת או בועדה לבחירת שופטים – טענה תמוהה היא, ולא נוסיף".
בהחלטה מצטט חשין את דברי השופט ברק המבחין בין מי שפועל כבר כנבחר ציבור וזכאי להוצאות בהליך משפטי בו הוא מעורב ככזה, לבין מי שעדיין לא נבחר ונמצא במצב של "טרום מינוי".
"הוצאות משפט הקשורות לכניסה לתפקיד ציבורי חורגות מגדריו של הנוהל. אין הן בגדר הסיכון שהפעילות כנבחר ציבור יוצרת. הן בגדר הסיכון שבפניו עומד אדם המבקש להיות נבחר ציבור. הנוהל העוסק במימון הוצאות משפט של מי שכבר ממלא תפקיד ציבורי, אין הוא עוסק בכיסוי הוצאות של משפט בהליך שהוא 'טרום מינוי'", כתב ברק.
כאמור בית המשפט דחה את הערעור והותיר על כנה את החלטת הועדה הציבורית שלא לאשר לשליטא השתתפות בהוצאותיו בהליך המשפטי.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי שליטא כיהן בין השנים 81 עד 88 כחבר כנסת. הוא הואשם כי כיו"ר מועצת מנחמיה שכר לכאורה את שירותי משרד פרסום וניצל אותם לצורךבחירתו לכנסת. כאמור הוא זוכה ולאחר זיכויו פנה ל"ועדה הציבורית לקביעת השתתפות בהוצאות משפטיות של חברי כנסת" בבקשה לאשר לו מימון הוצאות משפטו בטענה כי ההליך המשפטי שבו היה מעורב, נגע לפעילותו כחבר כנסת. הועדה לא קיבלה את טענתו והחליטה כי המעשים היו במסגרת עבודתו כראש מועצה ולא כחלק מתפקידו כחבר כנסת.
שליטא ערער לביהמ"ש העליון. הוא טען כי אמנם החוק אינו מכיר בהליך משפטי הקשור בבחירתו של נבחר ציבור כ'הליך משפטי בקשר למעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו', המזכה החזר הוצאות משפטיות אך אין להחיל זאת על חבר כנסת המבקש להבחר מחדש לתפקידו. לטענתו "גם פעולות של 'הישרדות' בתוך מפלגתו, הינן פעולות ו'או מעשים הנעשים במסגרת תפקידו כחבר כנסת וע"פ חוק".
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו של שליטא וקיבל את קביעת הועדה לפיה מדובר במעשים שנעשו במסגרת תפקידו של שליטא כראש מועצה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון מישאל חשין כתב כי "העותר הועמד לדין בשל כך שניצל לרעה את מעמדו כראש מועצה , עשה מעשים שראש מועצה אסור בעשייתם, ולולא כיהן כראש מועצה לא יכול היה לבצע אותם מעשים וממילא גם לא היה מואשם בעבירות שהואשם בהן. לא נוכל איפוא לקבל כי העותר עשה את המעשים שהואשם בהם 'במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת', גם אם תכליתם הסופית היתה בחירתו מחדש".
חשין אף מתח ביקורת על טענתו של שליטא לפיה יש לראות את מעשיו של חבר כנסת במסגרת מאמציו להבחר שוב לכנסת כחלק מתפקידיו של חבר כנסת וכתב: "לא נוכל שלא להעיר כי טענתו של העותר שבחירה מחדש לכהונה היא חלק מתפקידו של חבר כנסת – בדומה לכהונתו בוועדות הכנסת או בועדה לבחירת שופטים – טענה תמוהה היא, ולא נוסיף".
בהחלטה מצטט חשין את דברי השופט ברק המבחין בין מי שפועל כבר כנבחר ציבור וזכאי להוצאות בהליך משפטי בו הוא מעורב ככזה, לבין מי שעדיין לא נבחר ונמצא במצב של "טרום מינוי".
"הוצאות משפט הקשורות לכניסה לתפקיד ציבורי חורגות מגדריו של הנוהל. אין הן בגדר הסיכון שהפעילות כנבחר ציבור יוצרת. הן בגדר הסיכון שבפניו עומד אדם המבקש להיות נבחר ציבור. הנוהל העוסק במימון הוצאות משפט של מי שכבר ממלא תפקיד ציבורי, אין הוא עוסק בכיסוי הוצאות של משפט בהליך שהוא 'טרום מינוי'", כתב ברק.
כאמור בית המשפט דחה את הערעור והותיר על כנה את החלטת הועדה הציבורית שלא לאשר לשליטא השתתפות בהוצאותיו בהליך המשפטי.