גלי הרפז, סטודנטית לתקשורת ומדעי המדינה במכללת עמק-הירדן, ורכזת הנעורים בקיבוץ מעוז-חיים קיימה לאחרונה שיחות רבות עם חניכיה על תכניתת ההתנתקות וגורל התושבים בגוש-קטיף וצפון השומרון. בשבועון "הקיבוץ"בגיליונו האחרון, מספרת הרפז כי בשיחות עם בני הנוער זיהתה גישות קוטביות, שניזונו בעיקר מהתקשורת ומעמדות ההורים. "חלקם מביעים התנגדות נחרצת לתושבי הגוש ופינוי בכל מחיר, וחלקם מדברים על מאבק נחרץ נגד הפינוי, אפילו במחיר של 'השלכת הערבים לים'. מעטים מהם נקטו בגישה דואלית ומורכבת".
לאור כל אלה, החליטה רכזת הנעורים הנמרצת לעשות מעשה ולבקר בחג הפסח הקרוב, עם חניכיה מכיתות י'-י"ב, אצל מתיישבי הגוש - עם ליווי של "איש שמאל" שיביע עמדות הפוכות. היא פנתה במכתב לראש אגף המשימות, יואל מרשק, וביקשה כי יסייע לתיאום הביקור מבחינה ביטחונית ועם נציגי יישובים בגוש. מרשק מיהר להשיב להרפז בחיוב, אלא שכאן הגיעה התנגדות מכיוון בלתי צפוי - הורי הנערים.
"לאחר שהנערים סיפרו להורים על התוכנית, ועוד לפני שהסברתי להם על ההכנה שעשינו ושעוד נעשה לקראת הביקור - היו לא מעטים שהביעו חשש לגורל ילדיהם בחבל ארץ זה שעלול להתלקח בכל רגע", מספרת גלי. "הורים נוספים הודו שהם חרדים מכך שעמדות ילדיהם ישתנו לרעה או ייעשו קיצוניות יותר לאחר המפגש עם המתנחלים. אני עדיין מקווה שהורים אלה ישנו את עמדתם, לאחר שיבינו שכל המטרה שלי היא לגבש בקרב הנערים הכרה בכך שלכל צד יש אמת משלו, וזכותו להתנגד לאחר גם במחיר כבד. אני שירתתי כמש"ק חינוך בחבל עזה, הם עומדים להתגייס בעוד שנה-שנתיים, ואין סיבה שלא ייחשפו למציאות בשטח, ולא רק באמצעות התקשורת. אני מקווה שההתנגדות תוסר, לאחר הכנה טובה של הורים ובנים. בכל מקרה, תהיה דילמה קשה: אם להשאיר נער בקיבוץ רק בשל התנגדות הוריו, או לשמור על קבוצה מגובשת בכל תנאי, אפילו במחיר של ביטול הסיור. נדרשת כאן עבודה רבה כדי לשכנע ולרכך את כיסי ההתנגדות. אני מקווה לצרף גם את נערי ז'-ח'-ט', אבל גם כאן צפויות בעיות".
יואל מהרשק מרכז "אגף המשימות" בתנועה הקיבוצית פנה אתמול לכל מזכירי הקיבוצים, מנהלי הקהילה ורכזות החינוך לבקר בגוש קטיף , ולארגן גם את הנוער לביקורים כאלו.
לדברי מהרשק "מטרות הביקור הן להכיר וללמוד את האזור העומד להיות זירה להתרחשויות לא רגילות בחצי שנה הקרובה, לשמוע ולשוחח עם המתיישבים, להשמיע את קולנו בעד קיום החלטות שהתקבלו באופן חוקי ודמוקרטי גם הכואבות ביותר, לנסות ולהשפיע, לשתף פעולה עם קיום ההחלטות של הפינוי על מנת לשאוף יחדיו למדינה ציונית, יהודית ודמוקרטית בעלת רוב יהודי מוצק וגבולות בטוחים ומוכרים, ולחבק, ולאהוב "כי אחים אנחנו".
לאור כל אלה, החליטה רכזת הנעורים הנמרצת לעשות מעשה ולבקר בחג הפסח הקרוב, עם חניכיה מכיתות י'-י"ב, אצל מתיישבי הגוש - עם ליווי של "איש שמאל" שיביע עמדות הפוכות. היא פנתה במכתב לראש אגף המשימות, יואל מרשק, וביקשה כי יסייע לתיאום הביקור מבחינה ביטחונית ועם נציגי יישובים בגוש. מרשק מיהר להשיב להרפז בחיוב, אלא שכאן הגיעה התנגדות מכיוון בלתי צפוי - הורי הנערים.
"לאחר שהנערים סיפרו להורים על התוכנית, ועוד לפני שהסברתי להם על ההכנה שעשינו ושעוד נעשה לקראת הביקור - היו לא מעטים שהביעו חשש לגורל ילדיהם בחבל ארץ זה שעלול להתלקח בכל רגע", מספרת גלי. "הורים נוספים הודו שהם חרדים מכך שעמדות ילדיהם ישתנו לרעה או ייעשו קיצוניות יותר לאחר המפגש עם המתנחלים. אני עדיין מקווה שהורים אלה ישנו את עמדתם, לאחר שיבינו שכל המטרה שלי היא לגבש בקרב הנערים הכרה בכך שלכל צד יש אמת משלו, וזכותו להתנגד לאחר גם במחיר כבד. אני שירתתי כמש"ק חינוך בחבל עזה, הם עומדים להתגייס בעוד שנה-שנתיים, ואין סיבה שלא ייחשפו למציאות בשטח, ולא רק באמצעות התקשורת. אני מקווה שההתנגדות תוסר, לאחר הכנה טובה של הורים ובנים. בכל מקרה, תהיה דילמה קשה: אם להשאיר נער בקיבוץ רק בשל התנגדות הוריו, או לשמור על קבוצה מגובשת בכל תנאי, אפילו במחיר של ביטול הסיור. נדרשת כאן עבודה רבה כדי לשכנע ולרכך את כיסי ההתנגדות. אני מקווה לצרף גם את נערי ז'-ח'-ט', אבל גם כאן צפויות בעיות".
יואל מהרשק מרכז "אגף המשימות" בתנועה הקיבוצית פנה אתמול לכל מזכירי הקיבוצים, מנהלי הקהילה ורכזות החינוך לבקר בגוש קטיף , ולארגן גם את הנוער לביקורים כאלו.
לדברי מהרשק "מטרות הביקור הן להכיר וללמוד את האזור העומד להיות זירה להתרחשויות לא רגילות בחצי שנה הקרובה, לשמוע ולשוחח עם המתיישבים, להשמיע את קולנו בעד קיום החלטות שהתקבלו באופן חוקי ודמוקרטי גם הכואבות ביותר, לנסות ולהשפיע, לשתף פעולה עם קיום ההחלטות של הפינוי על מנת לשאוף יחדיו למדינה ציונית, יהודית ודמוקרטית בעלת רוב יהודי מוצק וגבולות בטוחים ומוכרים, ולחבק, ולאהוב "כי אחים אנחנו".