התוצר המקומי הגולמי (ערך התפוקה החקלאית פחות התשומה הקנויה, כולל הבלאי) היה 7.5 מיליארד ש"ח. התוצר המקומי הנקי (תוצר מקומי גולמי ללא הבלאי) היה 5.9 מיליארד ש"ח, ובנוסף לכך כ-0.3 מיליארד ש"ח פיצויים ותקבולים נוספים בענף (כגון: פיצויים מביטוח, פיצויי בצורת, פיצויי קיצוץ במים ותקבולים אחרים). הכנסה נובעת מחקלאות הסתכמה ב- 6.2 מיליארד ש"ח.
התמורה לחקלאים, לאחר ניכוי התמורה לעבודת שכירים, בשנת 2004 הייתה 2.4 מיליארד ש"ח – עלייה של 14% לעומת שנת 2003. בחישוב התמורה לא הופחתו תשלומי הריבית שמשלמים החקלאים עבור פעולות ייצור.
על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על סמך אומדנים ראשונים של חשבון ענף החקלאות.
בשנים 1999 עד 2004 נרשמה עלייה בערך התפוקה החקלאית (מ-13.9 מיליארד ש"ח ל-17.9 מיליארד ש"ח) – עלייה של 28.7%. לעומת זאת, התמורה לחקלאים באותן השנים נשארה כמעט ללא שינוי משמעותי (סביב 2 מיליארד ש"ח).
כמות היצוא החקלאי עלתה בשנת 2004 (לעומת שנת 2003) ב-31.1%, זאת לעומת ירידה של 1.2% במחיר. מבין תוצרי החקלאות ליצוא, נרשמה עלייה גדולה ביצוא תפוחי אדמה (88%): עקב תנאי מזג אוויר קיצוניים באירופה בקיץ 2003 נוצר מחסור בתפוחי אדמה, שהביא לביקוש מוגבר לתוצרת הישראלית.
בשנת 2004 אישר האוצר עלייה במחירי הביצים והחלב בעקבות העלייה בהוצאות החקלאים, עלייה זו לא השפיעה על כמות התפוקה; עלייה של 24% נרשמה במחיר שקיבל החקלאי עבור ביצי מאכל, ועלייה של 8% נרשמה במחיר שקיבל החקלאי עבור חלב בקר.
במספר גידולים נרשמה עלייה ניכרת בכמות התפוקה וירידה במחיר, לדוגמה: כמות התפוקה של מישמש עלתה ב-60% ומחירו ירד ב-47%, וכמות התפוקה של תפוחי אדמה עלתה ב-37% ומחירם ירד
ב-2%. במספר גידולים אחרים נרשמה ירידה בכמות התפוקה ועלייה במחיר, לדוגמה: כמות התפוקה של שעורה ירדה ב-23% ומחירה עלה ב-48%, וכמות התפוקה של פירות הדר אפילים (ולנסיה) ירדה ב-17% ומחירם עלה ב-16%.
התמורה לחקלאים, לאחר ניכוי התמורה לעבודת שכירים, בשנת 2004 הייתה 2.4 מיליארד ש"ח – עלייה של 14% לעומת שנת 2003. בחישוב התמורה לא הופחתו תשלומי הריבית שמשלמים החקלאים עבור פעולות ייצור.
על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על סמך אומדנים ראשונים של חשבון ענף החקלאות.
בשנים 1999 עד 2004 נרשמה עלייה בערך התפוקה החקלאית (מ-13.9 מיליארד ש"ח ל-17.9 מיליארד ש"ח) – עלייה של 28.7%. לעומת זאת, התמורה לחקלאים באותן השנים נשארה כמעט ללא שינוי משמעותי (סביב 2 מיליארד ש"ח).
כמות היצוא החקלאי עלתה בשנת 2004 (לעומת שנת 2003) ב-31.1%, זאת לעומת ירידה של 1.2% במחיר. מבין תוצרי החקלאות ליצוא, נרשמה עלייה גדולה ביצוא תפוחי אדמה (88%): עקב תנאי מזג אוויר קיצוניים באירופה בקיץ 2003 נוצר מחסור בתפוחי אדמה, שהביא לביקוש מוגבר לתוצרת הישראלית.
בשנת 2004 אישר האוצר עלייה במחירי הביצים והחלב בעקבות העלייה בהוצאות החקלאים, עלייה זו לא השפיעה על כמות התפוקה; עלייה של 24% נרשמה במחיר שקיבל החקלאי עבור ביצי מאכל, ועלייה של 8% נרשמה במחיר שקיבל החקלאי עבור חלב בקר.
במספר גידולים נרשמה עלייה ניכרת בכמות התפוקה וירידה במחיר, לדוגמה: כמות התפוקה של מישמש עלתה ב-60% ומחירו ירד ב-47%, וכמות התפוקה של תפוחי אדמה עלתה ב-37% ומחירם ירד
ב-2%. במספר גידולים אחרים נרשמה ירידה בכמות התפוקה ועלייה במחיר, לדוגמה: כמות התפוקה של שעורה ירדה ב-23% ומחירה עלה ב-48%, וכמות התפוקה של פירות הדר אפילים (ולנסיה) ירדה ב-17% ומחירם עלה ב-16%.