"על ישראל להפעיל מדיניות לאומית כוללת על מנת לקדם תזונה נכונה ולמנוע תחלואה, בין היתר ע"י מתן תמריצים לסקטור העסקי לייצור מוצרי מזון בעל פרופיל תזונתי משופר, ברוח ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי." כך קובע נייר מידע שפירסם פרוייקט "סנאט", העוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות.
פרוייקט סנאט פועל בחסות ובמימון "קרן פרידריך אברט" הגרמנית ועל צוות ההיגוי שלו נמנים ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), ח"כ איתן כבל (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי).
נייר העמדה מציין, כי דו"ח הבריאות העולמי, שעסק בגורמי סיכון לתחלואה, מצא כי שישה מעשרת גורמי הסיכון העיקריים למחלות בעולם קשורים לאורח חיים לא בריא. גורמי סיכון אלה הם: יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, עישון, השמנת יתר, פעילות גופנית מועטה, אכילה בלתי מספקת של פירות וירקות וצריכה גבוהה של אלכוהול. ההנחה היא שבאמצעות שינוי אורח חיים של קהילות ניתן להפחית את שכיחות גורמי הסיכון ובעקבות זאת את שיעורי התמותה.
בישראל כשני שלישים מהתמותה מיוחס למחלות לב וכלי דם ולסרטן, כ - 40% מהאוכלוסייה סובלים מעודף משקל או השמנת יתר, כרבע מעשנים וכמחצית מתושבי המדינה מדווחים כי אינם עוסקים כלל בפעילות גופנית.
המסמך מציג שתי רמות להתערבות אפשרית במטרה לחולל שינוי בהרגלי התזונה של האוכלוסייה. האחת, מתמקדת בשינוי התנהגות הפרט והשניה עוסקת בשינוי הסביבה, כך שיקל על הפרט לשנות את אורחות חייו. מדיניות הנוגעת לפרט היתה עד לא מכבר פופולרית יותר, שכן בבסיסה מונח עקרון האחריות האישית והיא יחסית קלה יותר ליישום, לפחות ברמה הפוליטית. לעומת זאת, האסטרטגיה השניה העוסקת בשינויים סביבתיים הוכחה כאפקטיבית ביותר, אולם דורשת מחוייבות פוליטית גבוהה עקב מורכבותה והצורך בתיאום בין משרדי ממשלה שונים, שכן היא חורגות מתחומי אחריותו המיידיים של משרד הבריאות. כמו כן, שינויים סביבתיים מציבים אתגר גדול בפני בעלי עניין שונים כגון חברות מזון.
נייר העמדה קורא למחוקקים ולמשרדי הממשלה ליזום התערבויות המשלבות בין העלאת מודעות בקרב האוכלוסייה לבין חקיקה שמטרתה שינוי סביבתי.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ, כי שיתוף פעולה בין-משרדי יכלול את משרדי הבריאות, החקלאות, החינוך והתעשייה והמסחר וכן מציע להקים פורום המאגד את הסקטור הממשלתי, העסקי והמגזר השלישי, שיהוו את השלב הראשון ביישום מדיניות אפקטיבית והעלאת הנושא במעלה בסדר העדיפויות.
ביחס למדיניות המתמקדת בפרט מציע נייר העמדה להפיץ מידע מוסמך וברור לצרכנים, באמצעות קמפיינים תקשורתיים ותוכניות חינוכיות, באשר לתזונה ופעילות גופנית. הצעה נוספת היא למתן מידע מדויק לצרכנים באמצעות סימון תזונתי. עוד מציע נייר העמדה לפקח, באמצעות חקיקה, על הצהרות בריאות (Health claims)הנוגעות לתפקידם של כיבי מזון ומזונות במניעה של מחלות. כן מוצע לקיים ייעוץ, מעקב ותמיכה של אנשי מקצועות הרפואה ובריאות הציבור בקיום אורח חיים בריא.
באשר למדיניות שמטרתה שינויים סביבתיים מציע הנייר לספק תמריצים לסקטור הפרטי לייצור מוצרי מזון בעל פרופיל תזונתי משופר. הצעה אחרת היא ליזום מדיניות פיסקלית המעודדת צריכה של מוצרים בריאים יותר ומדכאת צריכה של מוצרי עתירי שומן רווי, סוכר, נתרן וכד', בין היתר ע"י שימוש בסובסידיות ומיסוי. הצעה נוספת היא להפעיל מדיניות תחבורתית המעודדת פעילות גופנית כגון: סלילת מסלולים לרכיבה על אופניים, מסלולי הליכה, בניית תשתית הולמת בבתי"ס המאפשרת פעילות גופנית גם לאחר שעות הלימודים וחיוב של הכללת שעות פעילות גופנית בכל בתיה"ס.
כן מציע נייר העמדה לבחון מחדש את המדיניות חקלאית כך שזו תתמוך בקידום תזונה נכונה ותאפשר שרשרת מזון המאפשרת אספקה בת קיימא ובמחירים שווים לכל נפש של פירות וירקות. מוצע לעשות שימוש בחקיקה ובתקנות לשם שינוי אמצעי שיווק של מזון, בעיקר לילדים, בכל הנוגע לשווק מזון עתיר בשומנים רוויים, סוכר, נתרן ובעל צפיפות אנרגטית, תוך קביעה של דרגות מקסימום של רכיבי תזונה כגון סוכר, שומן ונתרן במזון.
מנייר העמדה עולה, כי מספר מדינות כבר החלו ליישם את ההמלצות. הסוכנות הבריטית לבטיחות במזון החלה לבחון אמצעים להגבלת שיווק מזון לילדים והחלה בפרוייקטים להפחתת נתרן במזון, תוך שיתוף פעולה עם תעשיית המזון. משרד הבריאות הבריטי, כמו מדינות אחרות בעולם, מפעיל תכנית לעידוד אכילת פירות וירקות בבתי"ס ציבוריים. במספר מדינות הוחלט לאחרונה על חיוב בסימון תזונתי של חומצות שומן מסוג טראנס וחקיקה ברוח זהו נדונה כיום באיחוד האירופי.
בנושא שיווק מזון, הוכרזו בשנה האחרונה מספר יוזמות של תעשיית המזון להגבלה עצמית ווולונטרית של שיווק מזון לא בריא לילדים. כמה מהצעות אלה מיושמות זה מכבר, או נבחנות, בישראל. כך למשל, משרד הבריאות הודיע לא מכבר על כוונתו לחייב סימון של חומצות שומן מסוג טראנס.