סדרת מפגשים שנפתחה אתמול בין השרים פרס ומופז ויועץ רה"מ וייסגלס לבין ראשי הרש"פ, הופכת את ההתנתקות שהוגדרה כ"חד צדדית" להתנתקות מתואמת.
שר הבטחון מופז נפגש עם מוחמד דחלאן האחראי ברש"פ על נושאים אזרחיים, והמשנה לראש הממשלה פרס נפגש עם מנהיג ממשלת הרש"פ אבו עלא ויועצו של ראש הממשלה, דב וייסגלס, נפגש עם סאאיב עריקאת, הממונה על המו"מ מטעם הרש"פ.
במקביל לכך, שליחי הממשל למזה"ת, אליוט אברמס סגן היועץ לביטחון לאומי, ודויד וולש, עוזר מזכירת המדינה, מנהלים אף הם סדרת מפגשים עם הצדדים. השבוע הם נפגשו עם אבו מאזן ואבו עלא ברמאללה ואתמול בבוקר נפגשו עם ראש הממשלה שרון. לפי תדריך שניתן לעיתונאים על ידי יועץ התקשורת של מזכירת המדינה, עוסקים השניים בקידום שיתוף הפעולה הבטחוני, בהתקדמות במפת הדרכים ובתיאום הנסיגה מעזה. לטענת הפלשתינים על הפרק תיאום מועד ביקור של אבו מאזן בוושינגטון. הפלשתינים קיוו כי ב-1 במאי יתקיים ביקור כזה.
"הארץ" מדווח כי לדברי גורם פלשתיני בכיר, מתקיימת ברש"פ עבודת מטה אינטנסיבית לתיאום תכנית ההתנתקות החד צדדית. בראש הועדה לנושאים אזרחיים עומד מוחמד דחלאן. הפלשתינים דורשים שישראל תהרוס מבנים בישובים שיפונו, כאלה שהפלשתינים אינם מעונינים בהם, כמו כן הם דורשים להיות "המוטב" היחידי לכל הרכוש בישובים.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בתיאום ההתנתקות מסייע גם שליח הקוורטט לנושא, נשיא הבנק העולמי היוצא ג'יימס וולפנזון, המשמש כמזכיר ועדת הקישור אד הוק לסיוע לפלשתינים (AHLC ). וולפנזון מתמקד בטיפול בנכסי המתנחלים לאחר פינויים מרצועת עזה וצפון השומרון ובשיקום כלכלתם של הפלשתינים לאחר ההתנתקות.
בשנה שעברה פרסם הבנק העולמי בראשות וולפנזון תוצאותיו של דו"ח מקיף "קיפאון או התאוששות - ההתנתקות הישראלית והסיכויים הכלכליים של הפלשתינים", שעסק בהשפעותיה של ההתנתקות על הפלשתינים ובדרכים לנצלה לטובתם. ע"פ הדו"ח ההתנתקות אינה מסייעת לפתור את מצבם הכלכלי הקשה של ערביי הרש"פ אבל "יש דרכים לנצלה כדי לשקם את הפלשתינים". הדו"ח קבע כי המשבר הכלכלי ברש"פ נוצר בגלל ההגבלות שהטילה ישראל על תנועת פלשתינים ועל תנועת סחורות.
בדו"ח נטען כי אם במסגרת ההתנתקות תסגור ישראל את גבולותיה עם רצועת עזה ולא תאפשר תנועת פועלים וסחורות, וגם תחדל מלספק חשמל ומים, יוחמר מצבם של הפלשתינים. "דעת הקהל העולמית לא תוכל לקבל במקרה כזה את הטענה הישראלית לכך שבהתנתקות היא מסירה אחריות מגורלם של הפלשתינים ברצועה. התאוששותה של הכלכלה הפלשתינית תלויה בהסרת המחסומים בכל יש"ע, בפתיחת המעברים לסחורות ומתן היתרי עבודה לפועלים בישראל. ישראל חייבת לגנוז את מערכת הגבלות התנועה על אנשים וסחורות בתוך השטחים ובין עזה והגדה המערבית".
לנכסים שיותירו אחריהם המתנחלים ברצועת עזה יש ערך כלכלי ובמשך הזמן ניתן יהיה להעזר בהם לכלכלת הרש"פ, כותבים מחברי הדו"ח. וולפנזון הציע כי הפלשתינים יקימו סוכנות מיוחדת שתמונה על ידי המועצה המחוקקת הפלשתינית ולזמן קצוב. סוכנות זו תפעל להעברה מסודרת של נכסי המתנחלים לידי הרש"פ ובשיתוף פעולה עם ועדת התיאום. ישראל תהיה נכונה לקיים תיאום ב"רמה טכנית" בנושא התהליך, באופן ישיר או באמצעות גורם שלישי. וולפנזון הציע כי ועדת התיאום שבראשה הוא עומד, תהיה אותו גורם שלישי. "ועדת התיאום יכולה להיות גורם תומך לתהליך המסירה של הרכוש. הועדה היא פורום טכני של התורמים וחברות בה מדינות הקוורטט".
וולפנזון מדגיש בדו"ח כי יש לדרוש מישראל להבטיח שהמתנחלים ישמרו על אותם נכסים שיעברו בסופו של דבר לידי הפלשתינים, ולא יזיקו להם. אפשר לעשות זאת לדבריו "על ידי התניית מתן פיצויים למתנחלים בהעברת הנכסים בשלמותם".
שר הבטחון מופז נפגש עם מוחמד דחלאן האחראי ברש"פ על נושאים אזרחיים, והמשנה לראש הממשלה פרס נפגש עם מנהיג ממשלת הרש"פ אבו עלא ויועצו של ראש הממשלה, דב וייסגלס, נפגש עם סאאיב עריקאת, הממונה על המו"מ מטעם הרש"פ.
במקביל לכך, שליחי הממשל למזה"ת, אליוט אברמס סגן היועץ לביטחון לאומי, ודויד וולש, עוזר מזכירת המדינה, מנהלים אף הם סדרת מפגשים עם הצדדים. השבוע הם נפגשו עם אבו מאזן ואבו עלא ברמאללה ואתמול בבוקר נפגשו עם ראש הממשלה שרון. לפי תדריך שניתן לעיתונאים על ידי יועץ התקשורת של מזכירת המדינה, עוסקים השניים בקידום שיתוף הפעולה הבטחוני, בהתקדמות במפת הדרכים ובתיאום הנסיגה מעזה. לטענת הפלשתינים על הפרק תיאום מועד ביקור של אבו מאזן בוושינגטון. הפלשתינים קיוו כי ב-1 במאי יתקיים ביקור כזה.
"הארץ" מדווח כי לדברי גורם פלשתיני בכיר, מתקיימת ברש"פ עבודת מטה אינטנסיבית לתיאום תכנית ההתנתקות החד צדדית. בראש הועדה לנושאים אזרחיים עומד מוחמד דחלאן. הפלשתינים דורשים שישראל תהרוס מבנים בישובים שיפונו, כאלה שהפלשתינים אינם מעונינים בהם, כמו כן הם דורשים להיות "המוטב" היחידי לכל הרכוש בישובים.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בתיאום ההתנתקות מסייע גם שליח הקוורטט לנושא, נשיא הבנק העולמי היוצא ג'יימס וולפנזון, המשמש כמזכיר ועדת הקישור אד הוק לסיוע לפלשתינים (AHLC ). וולפנזון מתמקד בטיפול בנכסי המתנחלים לאחר פינויים מרצועת עזה וצפון השומרון ובשיקום כלכלתם של הפלשתינים לאחר ההתנתקות.
בשנה שעברה פרסם הבנק העולמי בראשות וולפנזון תוצאותיו של דו"ח מקיף "קיפאון או התאוששות - ההתנתקות הישראלית והסיכויים הכלכליים של הפלשתינים", שעסק בהשפעותיה של ההתנתקות על הפלשתינים ובדרכים לנצלה לטובתם. ע"פ הדו"ח ההתנתקות אינה מסייעת לפתור את מצבם הכלכלי הקשה של ערביי הרש"פ אבל "יש דרכים לנצלה כדי לשקם את הפלשתינים". הדו"ח קבע כי המשבר הכלכלי ברש"פ נוצר בגלל ההגבלות שהטילה ישראל על תנועת פלשתינים ועל תנועת סחורות.
בדו"ח נטען כי אם במסגרת ההתנתקות תסגור ישראל את גבולותיה עם רצועת עזה ולא תאפשר תנועת פועלים וסחורות, וגם תחדל מלספק חשמל ומים, יוחמר מצבם של הפלשתינים. "דעת הקהל העולמית לא תוכל לקבל במקרה כזה את הטענה הישראלית לכך שבהתנתקות היא מסירה אחריות מגורלם של הפלשתינים ברצועה. התאוששותה של הכלכלה הפלשתינית תלויה בהסרת המחסומים בכל יש"ע, בפתיחת המעברים לסחורות ומתן היתרי עבודה לפועלים בישראל. ישראל חייבת לגנוז את מערכת הגבלות התנועה על אנשים וסחורות בתוך השטחים ובין עזה והגדה המערבית".
לנכסים שיותירו אחריהם המתנחלים ברצועת עזה יש ערך כלכלי ובמשך הזמן ניתן יהיה להעזר בהם לכלכלת הרש"פ, כותבים מחברי הדו"ח. וולפנזון הציע כי הפלשתינים יקימו סוכנות מיוחדת שתמונה על ידי המועצה המחוקקת הפלשתינית ולזמן קצוב. סוכנות זו תפעל להעברה מסודרת של נכסי המתנחלים לידי הרש"פ ובשיתוף פעולה עם ועדת התיאום. ישראל תהיה נכונה לקיים תיאום ב"רמה טכנית" בנושא התהליך, באופן ישיר או באמצעות גורם שלישי. וולפנזון הציע כי ועדת התיאום שבראשה הוא עומד, תהיה אותו גורם שלישי. "ועדת התיאום יכולה להיות גורם תומך לתהליך המסירה של הרכוש. הועדה היא פורום טכני של התורמים וחברות בה מדינות הקוורטט".
וולפנזון מדגיש בדו"ח כי יש לדרוש מישראל להבטיח שהמתנחלים ישמרו על אותם נכסים שיעברו בסופו של דבר לידי הפלשתינים, ולא יזיקו להם. אפשר לעשות זאת לדבריו "על ידי התניית מתן פיצויים למתנחלים בהעברת הנכסים בשלמותם".