עו"ד אבי הר זהב מהפורום המשפטי למען א"י ובא כוחם של העותרים אומר לכתבתנו רותי אברהם כי בעתירה מתבקש בג"ץ להורות על ביטול סעיפים מסוימים בחוק הפוגעים בחופש העיסוק וכן להורות לדאוג לחקלאים, בטרם יגורשו, לנחלות חלופיות כדי שלא יפסידו עונות חקלאיות. מדובר לדבריו בחקלאים בני 40 עד 50 שמרבית שנותיהם עסקו בחקלאות וזהו מקצועם.
הוא מציין כי בניגוד לטענות שהופנו כלפי המתיישבים, לפיהן אי שיתוף פעולה מצידם גרם לעיכוב במציאת פתרונות, שולחיו פנו למנהלת סל"ע ואף נפגשו עם יו"ר המנהלת יונתן בשיא. בסופו של דבר נוכחו לדעת כי הם עומדים בפני שוקת שבורה.
הם ניסו בכוחות עצמם למצוא פתרונות ולא הצליחו. בחבל אשכול, למשל, דחו אותם בין היתר בשל גילם, מקומות אחרים נקבעו על ידי מומחים כלא מתאימים. גם האפשרות לעבור לעבור לקרקעות חלופיות באדמות קיבוץ נחל עוז נבדקה, אך לפי שעה הקיבוץ מתנגד למסור את קרקעותיו והן גם זרועות כרגע בחיטה. כדי לעבור לשם יש צורך בהקמת תשתית מבנים חממות ועוד מדגיש הר-זהב.
לאחת העותרות, אביבה כהן מהישוב גדיד, נאמר כי עד עתה טרם התקבל אישור לחלקת שטח בקיבוץ נחל עוז ודבר לא נעשה בשטח. עוד נאמר לה כי "יש צורך בזמן רב עד לאישור סופי של השטח ועד שיסללו בו כבישים, שבילים וכדו' וכן עד שיונחו תשתיות מים חשמל ותקשורת. כמו כן, יידרש זמן רב לבניית החממות והכשרתן לשתילה, בניית מחסנים, חדרי מיון לתוצרת החקלאית, בניית חדרי קירור ועוד"
בעתירה מובא הסברו של יונתן בשיא עצמו לכך שיש עיכובים במציאת פתרונות. הוא אמר במהלך ראיון שפורסם ב 5.11.04 בעתון 'זמן תל אביב': "בלי להזכיר שמות, בא אלי ישוב אחד ואמר: 'אנחנו רוצים לעבור למקום אחר בישוב אחר, ואנחנו רוצים לדעת היכן, מה עושים?' תאמרו מקימים ישוב חדש, אבל כל מי שהתנסה פעם בהקמת ישוב חדש בארץ יודע שזה סיפור לשנים. כל משבצת שתסמן תביא עליך את הירוקים, הירוקים הכהים, ואת רשות הארכיאולוגיה, וכאן מתוכנן כביש, בקיצור, שנים, ואנחנו צריכים לתת תשובות לעוד כמה חודשים. התוצאה – פתרונות וירטואליים שונים ומשונים".
עו"ד הר-זהב אומר עוד כי לחקלאים גם התברר שלא זו בלבד שהם מגורשים ומסולקים מבתיהם ומאדמתם ונפגעת פרנסתם, הרי שהם גם מקבלים רק חלק מהסכום הדרוש לשיקום משקיהם ואת היתר יצטרכו לממן בעצמם למשל באמצעות לקיחת הלוואות מבנקים. "על כל מגדל לממן את חלקו בפרוייקט לאחר כל המענקים וההטבות בסכום של למעלה ממיליון ₪ לשטח של כ 15 דונם" נכתב בעתירה.
כהן, לדבריו, המגדלת חממות של תבלינים על שטח של כ 30 דונם תצטרך ללוות כשני מיליון שקל כדי לשקם את המשק שלה. "אין לה כסף והיא גם לא רוצה לקחת הלוואות", הוא אומר.
הוא מציין כי בניגוד לטענות שהופנו כלפי המתיישבים, לפיהן אי שיתוף פעולה מצידם גרם לעיכוב במציאת פתרונות, שולחיו פנו למנהלת סל"ע ואף נפגשו עם יו"ר המנהלת יונתן בשיא. בסופו של דבר נוכחו לדעת כי הם עומדים בפני שוקת שבורה.
הם ניסו בכוחות עצמם למצוא פתרונות ולא הצליחו. בחבל אשכול, למשל, דחו אותם בין היתר בשל גילם, מקומות אחרים נקבעו על ידי מומחים כלא מתאימים. גם האפשרות לעבור לעבור לקרקעות חלופיות באדמות קיבוץ נחל עוז נבדקה, אך לפי שעה הקיבוץ מתנגד למסור את קרקעותיו והן גם זרועות כרגע בחיטה. כדי לעבור לשם יש צורך בהקמת תשתית מבנים חממות ועוד מדגיש הר-זהב.
לאחת העותרות, אביבה כהן מהישוב גדיד, נאמר כי עד עתה טרם התקבל אישור לחלקת שטח בקיבוץ נחל עוז ודבר לא נעשה בשטח. עוד נאמר לה כי "יש צורך בזמן רב עד לאישור סופי של השטח ועד שיסללו בו כבישים, שבילים וכדו' וכן עד שיונחו תשתיות מים חשמל ותקשורת. כמו כן, יידרש זמן רב לבניית החממות והכשרתן לשתילה, בניית מחסנים, חדרי מיון לתוצרת החקלאית, בניית חדרי קירור ועוד"
בעתירה מובא הסברו של יונתן בשיא עצמו לכך שיש עיכובים במציאת פתרונות. הוא אמר במהלך ראיון שפורסם ב 5.11.04 בעתון 'זמן תל אביב': "בלי להזכיר שמות, בא אלי ישוב אחד ואמר: 'אנחנו רוצים לעבור למקום אחר בישוב אחר, ואנחנו רוצים לדעת היכן, מה עושים?' תאמרו מקימים ישוב חדש, אבל כל מי שהתנסה פעם בהקמת ישוב חדש בארץ יודע שזה סיפור לשנים. כל משבצת שתסמן תביא עליך את הירוקים, הירוקים הכהים, ואת רשות הארכיאולוגיה, וכאן מתוכנן כביש, בקיצור, שנים, ואנחנו צריכים לתת תשובות לעוד כמה חודשים. התוצאה – פתרונות וירטואליים שונים ומשונים".
עו"ד הר-זהב אומר עוד כי לחקלאים גם התברר שלא זו בלבד שהם מגורשים ומסולקים מבתיהם ומאדמתם ונפגעת פרנסתם, הרי שהם גם מקבלים רק חלק מהסכום הדרוש לשיקום משקיהם ואת היתר יצטרכו לממן בעצמם למשל באמצעות לקיחת הלוואות מבנקים. "על כל מגדל לממן את חלקו בפרוייקט לאחר כל המענקים וההטבות בסכום של למעלה ממיליון ₪ לשטח של כ 15 דונם" נכתב בעתירה.
כהן, לדבריו, המגדלת חממות של תבלינים על שטח של כ 30 דונם תצטרך ללוות כשני מיליון שקל כדי לשקם את המשק שלה. "אין לה כסף והיא גם לא רוצה לקחת הלוואות", הוא אומר.