הר-זהב מתייחס לתשובת המדינה לעתירה נגד סעיפים בחוק פינוי פיצוי שהוגשה הבוקר, ואומר לכתבתנו רותי אברהם כי לא זו בלבד שהחוק אינו ישים, אלא שבתשובה יש חוסר תום לב וגם חוצפה.
החקלאים עתרו נגד סעיפי החוק בטענה כי הם פוגעים באופן אנוש בפרנסתם ועומדים בסתירה מוחלטת לחוק יסוד חופש העיסוק. החקלאים יצרו קשר עם מנהלת סל"ע וניסו לבחון את האפשרות לעבור לנחלות שונות אך בסופו של דבר התברר כי הדבר אינו ישים. לכן החליטו לעתור.
המדינה, אומר הר-זהב, מודה בתשובתה, כי לא ניתן ליישם את הסעיף בחוק פינוי פיצוי לפיו יש לאפשר קבלת נחלה חלופית. המדינה משיבה על טענה בנושא כי "אין אפשרות ריאלית להקים מאגר נחלות אמיתי שיכול לשמש את החקלאים המפונים". לבעיית הקצאת הקרקעות עבור חקלאים שביקשו לעבור לנחלות חלופיות "תרמה" לדבריו התנגדותם של חלק מחברי ועדה מקצועית שהוקמה לצורך כך במשרד החקלאית. בתשובה נכתב בנושא: "נבקש לציין כי בענין השטחים (הקרקעות שאותרו לצורך פתרון עבור החקלאים) ..עוד טרם התקבלה החלטה של ועדת השרים לענייני ההתנתקות, נוכח התנגדות של חלק מחברי הועדה".
המדינה נדרשה לענין לוח הזמנים והיא מודה כי אינה יכולה לעמוד בו "גם אם יוחלט להקצות למי מהחקלאים נחלה חלופית בישראל, הרי שדין דרישת העותרים לדחות את פינוי הנחלות הקיימות עד לאחר הקצאת נחלות חלופיות ופיתוחן להדחות...ראשית, דרישת העותרים כלל אינה ישימה וזאת בשים לב ללוחות הזמנים של הפינוי".
הטענה של המדינה כי יש לדחות את העתירה בשל 'שיהוי', השתהות בהגשת העתירה, היא ענין תמוה אומר הר זהב, הרי לא ניתן היה לנחש מראש שהמדינה לא תעמוד כלל במשימתה למצוא פתרונות עבור המגורשים. יתירה מכך, מדובר באנשים שניהלו מו"מ עם מנהלת סל"ע ואף ניסו למצוא פתרונות באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה עם הגורמים. עד שהגיעו למסקנה כי הם מבקשים את סיועו של בית המשפט לקח זמן.
את ההסבר של המדינה מדוע חוק פינוי פיצוי אינו פוגע בחופש העיסוק מכנה הר-זהב "חוצפה". בתשובת המדינה נכתב: "הפגיעה בחופש העיסוק של העותרים עקב ההתנתקות הינה לכל היותר פגיעה בחופש העיסוק שלהם לעסוק בחקלאות בתחום אזור חבל עזה, ואין מדובר בפגיעה בחופש העיסוק של העותרים להיות חקלאים בישראל שנותר כפי שהיה עובר להתנתקות".
'לא זו בלבד שמגרשים את החקלאים מנחלותיהם מחבל עזה, ושולחים אותם למצוא פתרונות 'איכשהו' בישראל בטענה ש'איש לא מפריע להם להיות חקלאים בישראל', גם טוענים כלפיהם כי אין זו פגיעה בחופש העיסוק, זו חוצפה', הוא אומר.
החקלאים עתרו נגד סעיפי החוק בטענה כי הם פוגעים באופן אנוש בפרנסתם ועומדים בסתירה מוחלטת לחוק יסוד חופש העיסוק. החקלאים יצרו קשר עם מנהלת סל"ע וניסו לבחון את האפשרות לעבור לנחלות שונות אך בסופו של דבר התברר כי הדבר אינו ישים. לכן החליטו לעתור.
המדינה, אומר הר-זהב, מודה בתשובתה, כי לא ניתן ליישם את הסעיף בחוק פינוי פיצוי לפיו יש לאפשר קבלת נחלה חלופית. המדינה משיבה על טענה בנושא כי "אין אפשרות ריאלית להקים מאגר נחלות אמיתי שיכול לשמש את החקלאים המפונים". לבעיית הקצאת הקרקעות עבור חקלאים שביקשו לעבור לנחלות חלופיות "תרמה" לדבריו התנגדותם של חלק מחברי ועדה מקצועית שהוקמה לצורך כך במשרד החקלאית. בתשובה נכתב בנושא: "נבקש לציין כי בענין השטחים (הקרקעות שאותרו לצורך פתרון עבור החקלאים) ..עוד טרם התקבלה החלטה של ועדת השרים לענייני ההתנתקות, נוכח התנגדות של חלק מחברי הועדה".
המדינה נדרשה לענין לוח הזמנים והיא מודה כי אינה יכולה לעמוד בו "גם אם יוחלט להקצות למי מהחקלאים נחלה חלופית בישראל, הרי שדין דרישת העותרים לדחות את פינוי הנחלות הקיימות עד לאחר הקצאת נחלות חלופיות ופיתוחן להדחות...ראשית, דרישת העותרים כלל אינה ישימה וזאת בשים לב ללוחות הזמנים של הפינוי".
הטענה של המדינה כי יש לדחות את העתירה בשל 'שיהוי', השתהות בהגשת העתירה, היא ענין תמוה אומר הר זהב, הרי לא ניתן היה לנחש מראש שהמדינה לא תעמוד כלל במשימתה למצוא פתרונות עבור המגורשים. יתירה מכך, מדובר באנשים שניהלו מו"מ עם מנהלת סל"ע ואף ניסו למצוא פתרונות באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה עם הגורמים. עד שהגיעו למסקנה כי הם מבקשים את סיועו של בית המשפט לקח זמן.
את ההסבר של המדינה מדוע חוק פינוי פיצוי אינו פוגע בחופש העיסוק מכנה הר-זהב "חוצפה". בתשובת המדינה נכתב: "הפגיעה בחופש העיסוק של העותרים עקב ההתנתקות הינה לכל היותר פגיעה בחופש העיסוק שלהם לעסוק בחקלאות בתחום אזור חבל עזה, ואין מדובר בפגיעה בחופש העיסוק של העותרים להיות חקלאים בישראל שנותר כפי שהיה עובר להתנתקות".
'לא זו בלבד שמגרשים את החקלאים מנחלותיהם מחבל עזה, ושולחים אותם למצוא פתרונות 'איכשהו' בישראל בטענה ש'איש לא מפריע להם להיות חקלאים בישראל', גם טוענים כלפיהם כי אין זו פגיעה בחופש העיסוק, זו חוצפה', הוא אומר.