להלן מכתבו של חיים מיימון למפכ"ל המשטרה משה קראדי:
לכבוד
רב-ניצב משה קארדי
מפכ"ל משטרת ישראל
הנדון: פנייתך לגימלאי המשטרה לעיבוי מערך המשטרה במשימת הפינוי.
תשובתי לפנייתך נכתבת בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות שיחול בשבוע הבא – ודומני שגם למועד התשובה [למרות שלא כיוונתי לכך מראש] יש משמעות.
למרות שיש כיום נטייה לייחס כל התבטאות לגישה פוליטית של ימין או שמאל – אודה אם תוכן מכתב זה לא יקוטלג בהתאם למקובל, והיחס לתוכנו יהיה ענייני.
נדיר הוא שקריאה לשרות ולסיוע תענה בשלילה (זה לא פשוט למי שלאורך שנים עשה כמיטב יכולתו למען המדינה והחברה) ומשהחלטתי לא להיענות לפנייתך, רואה אני חובה אישית ואזרחית להסביר מדוע.
מדינת ישראל קמה לאחר אלפיים שנות גלות – וההיסטוריה כמו גם החזון מנוסחים היטב במגילת העצמאות – וכדלקמן: - ...מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית...זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית...מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה היהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצד והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
על בסיס חזון מוסרי וחברתי זה [גם אם אין לו מעמד של חוקה] מסרו את ונפשם ומירצם יהודים ושאינם יהודים מתוך ידיעה ברורה שכך ראוי ונכון לחיות במדינת היהודים.
לפני מספר חודשים שונו כללי המשחק ובגדול – וזאת מבלי לשתף את כלל הציבור בהכרעה על שינוי דמות המדינה וייעודה – וזאת ע"י הרצת תוכנית ההתנתקות וחוק "פינוי פיצוי" שמשמעותו היא הפלייה של יהודים בלבד, המתגוררים בתאי שטח מוגדרים, וקובעים שיהודים אלה יוגלו מביתם [וכיום יש מחשבה (חולנית לטעמי) לתת את רכושם לאלה שטבחו בהם ושהקיזו את דמם ללא רחם בשנים האחרונות].
כל צרכן תקשורת מצוי, למד בשבועות האחרונים כי עדין אין מקום של ממש לאותם אלפי משפחות שיוגלו מביתם – אך תאריך יעד לגירוש יש ויש...
איני מוצא הבדל בין פינוי לבין הגליה – וכל גירוש של אדם מביתו ואדמתו עליה בא חי כדין רק בגלל היותו יהודי תושב מדינת ישראל מעורר אצלי (ואני מניח שגם אצל כל אדם שלמד מעט ההיסטוריה של המאה האחרונה) זיכרונות והקשרים מתקופות אפלות שאיני רוצה לחבר בינם ובין מדינת ישראל או החזון הציוני. ובוודאי שאיני רוצה להיות שותף להם, אף לא בסיוע עקיף.
לתוכנית ההתנתקות כפי שהיא הוצגה לציבור, אין כל תכלית ראויה. ההפך הוא הנכון. יש בה מספר אלמנטים שאם הם ימומשו, הם יהיו נקודת אל חזור ומכאן ואילך תהיה רק נסיגה בחזון הציוני, החברתי והמוסרי.
שינוי ייעוד של מדינה שלא בעת מלחמה אלא מרצון ובמודע מהראוי שיעשה בהסכמה רחבה של הציבור, מה שלא נעשה כאן, ואכן עמדת על כך בפנייתך וציינת במכתבך שבסימוכין "...אנו צופים שמשימת הפינוי תלווה באירועי סדר ציבורי, בעוצמות שונות ברחבי הארץ". אכן הבעיה אינה מקומית, אלא כלל לאומית.
סעיף 3 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א-1971 - תפקידי משטרה – קובע "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש"
האם יש מי שיכול לומר שפעולה זו של גירוש יהודים מאדמתם, תביא שקט בטחוני או כלכלי לתושבי שדרות או אשקלון ? ...
יש מי במערכת שיכול להבטיח או לתת נימוקים וטעמים של ממש שאם תבוצע התוכנית, שאיכות הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש של תושבי מדינת ישראל בכל מקום שהוא בתחום מדינת ישראל יהיו טובים יותר מאשר ערב ההכרזה על התוכנית?
נכון להיום למיטב ידיעתי, ועל בסיס ההכנות שנעשות ע"י כלל מערכת הבטחון ליום שאחרי מצביעות על כל שכולם מבינים שהמצב הולך להיות פחות טוב...
אכן משטרת ישראל מחויבת לביצוע החוק, אך למעשה הסיוע אותו תגיש המשטרה במימוש חוק זה יביא בדיוק לתוצאה ההפוכה בתחום בסד"צ ובטחון הנפש והרכוש.
שפר חלקי, ואיני נמנה כיום על המערך המבצעי הסדיר של משטרת ישראל – ובכך נמנעת ממני לשמחתי התמודדות בדבר שאני מתנגד לו בכל נימי נפשי.
שיהיה ברור, התנגדותי היא לא רק בגלל שמדובר ביהודים.
גם אם גזרה כזו היתה מופנית כנגד אינם יהודים היושבים כדין על אדמות ובנו שם את מפעל חייהם כדין וללא הפרת חוק – פעולה זו של גירוש [או "פינוי" כפי שהמילה גירוש יוצאת מ"מכבסת המילים"] הייתי מתנגד לה ולא נותן סיוע במימושה.
לא נותר לי אלא לקוות שנגיע לימים טובים יותר, ושמדינת ישראל וקברניטה יתעשתו ויחזרו למסלול הציוני ברוח מגילת העצמאות, ומבלי להפלות קבוצות אוכלוסיה כאלה או אחרות ולהעלותן למולך על "מזבח השלום" או גרוע מכך על "מזבח התנתקות חד צדדית".
שלום וחורבן אינם הולכים יחד, ושלום עושים קודם בין אחים ורק אח"כ עם אויבים.
לכשנגיע לימים כאלה, בהם המדינה תהיה מדינת כלל אזרחיה שומרי החוק. והחוק יהיה על בסיס ערכי מדינת ישראל ומגילת העצמאות, [ולא על בסיס של כוחניות ומניפולציות פוליטיות זמניות], אשמח לחזור ולסייע בעיבוי המערך המשטרתי.
בברכה
מימון חיים [רפ"ק גימ']
(ש)
לכבוד
רב-ניצב משה קארדי
מפכ"ל משטרת ישראל
הנדון: פנייתך לגימלאי המשטרה לעיבוי מערך המשטרה במשימת הפינוי.
תשובתי לפנייתך נכתבת בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות שיחול בשבוע הבא – ודומני שגם למועד התשובה [למרות שלא כיוונתי לכך מראש] יש משמעות.
למרות שיש כיום נטייה לייחס כל התבטאות לגישה פוליטית של ימין או שמאל – אודה אם תוכן מכתב זה לא יקוטלג בהתאם למקובל, והיחס לתוכנו יהיה ענייני.
נדיר הוא שקריאה לשרות ולסיוע תענה בשלילה (זה לא פשוט למי שלאורך שנים עשה כמיטב יכולתו למען המדינה והחברה) ומשהחלטתי לא להיענות לפנייתך, רואה אני חובה אישית ואזרחית להסביר מדוע.
מדינת ישראל קמה לאחר אלפיים שנות גלות – וההיסטוריה כמו גם החזון מנוסחים היטב במגילת העצמאות – וכדלקמן: - ...מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית...זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית...מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה היהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצד והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
על בסיס חזון מוסרי וחברתי זה [גם אם אין לו מעמד של חוקה] מסרו את ונפשם ומירצם יהודים ושאינם יהודים מתוך ידיעה ברורה שכך ראוי ונכון לחיות במדינת היהודים.
לפני מספר חודשים שונו כללי המשחק ובגדול – וזאת מבלי לשתף את כלל הציבור בהכרעה על שינוי דמות המדינה וייעודה – וזאת ע"י הרצת תוכנית ההתנתקות וחוק "פינוי פיצוי" שמשמעותו היא הפלייה של יהודים בלבד, המתגוררים בתאי שטח מוגדרים, וקובעים שיהודים אלה יוגלו מביתם [וכיום יש מחשבה (חולנית לטעמי) לתת את רכושם לאלה שטבחו בהם ושהקיזו את דמם ללא רחם בשנים האחרונות].
כל צרכן תקשורת מצוי, למד בשבועות האחרונים כי עדין אין מקום של ממש לאותם אלפי משפחות שיוגלו מביתם – אך תאריך יעד לגירוש יש ויש...
איני מוצא הבדל בין פינוי לבין הגליה – וכל גירוש של אדם מביתו ואדמתו עליה בא חי כדין רק בגלל היותו יהודי תושב מדינת ישראל מעורר אצלי (ואני מניח שגם אצל כל אדם שלמד מעט ההיסטוריה של המאה האחרונה) זיכרונות והקשרים מתקופות אפלות שאיני רוצה לחבר בינם ובין מדינת ישראל או החזון הציוני. ובוודאי שאיני רוצה להיות שותף להם, אף לא בסיוע עקיף.
לתוכנית ההתנתקות כפי שהיא הוצגה לציבור, אין כל תכלית ראויה. ההפך הוא הנכון. יש בה מספר אלמנטים שאם הם ימומשו, הם יהיו נקודת אל חזור ומכאן ואילך תהיה רק נסיגה בחזון הציוני, החברתי והמוסרי.
שינוי ייעוד של מדינה שלא בעת מלחמה אלא מרצון ובמודע מהראוי שיעשה בהסכמה רחבה של הציבור, מה שלא נעשה כאן, ואכן עמדת על כך בפנייתך וציינת במכתבך שבסימוכין "...אנו צופים שמשימת הפינוי תלווה באירועי סדר ציבורי, בעוצמות שונות ברחבי הארץ". אכן הבעיה אינה מקומית, אלא כלל לאומית.
סעיף 3 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א-1971 - תפקידי משטרה – קובע "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש"
האם יש מי שיכול לומר שפעולה זו של גירוש יהודים מאדמתם, תביא שקט בטחוני או כלכלי לתושבי שדרות או אשקלון ? ...
יש מי במערכת שיכול להבטיח או לתת נימוקים וטעמים של ממש שאם תבוצע התוכנית, שאיכות הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש של תושבי מדינת ישראל בכל מקום שהוא בתחום מדינת ישראל יהיו טובים יותר מאשר ערב ההכרזה על התוכנית?
נכון להיום למיטב ידיעתי, ועל בסיס ההכנות שנעשות ע"י כלל מערכת הבטחון ליום שאחרי מצביעות על כל שכולם מבינים שהמצב הולך להיות פחות טוב...
אכן משטרת ישראל מחויבת לביצוע החוק, אך למעשה הסיוע אותו תגיש המשטרה במימוש חוק זה יביא בדיוק לתוצאה ההפוכה בתחום בסד"צ ובטחון הנפש והרכוש.
שפר חלקי, ואיני נמנה כיום על המערך המבצעי הסדיר של משטרת ישראל – ובכך נמנעת ממני לשמחתי התמודדות בדבר שאני מתנגד לו בכל נימי נפשי.
שיהיה ברור, התנגדותי היא לא רק בגלל שמדובר ביהודים.
גם אם גזרה כזו היתה מופנית כנגד אינם יהודים היושבים כדין על אדמות ובנו שם את מפעל חייהם כדין וללא הפרת חוק – פעולה זו של גירוש [או "פינוי" כפי שהמילה גירוש יוצאת מ"מכבסת המילים"] הייתי מתנגד לה ולא נותן סיוע במימושה.
לא נותר לי אלא לקוות שנגיע לימים טובים יותר, ושמדינת ישראל וקברניטה יתעשתו ויחזרו למסלול הציוני ברוח מגילת העצמאות, ומבלי להפלות קבוצות אוכלוסיה כאלה או אחרות ולהעלותן למולך על "מזבח השלום" או גרוע מכך על "מזבח התנתקות חד צדדית".
שלום וחורבן אינם הולכים יחד, ושלום עושים קודם בין אחים ורק אח"כ עם אויבים.
לכשנגיע לימים כאלה, בהם המדינה תהיה מדינת כלל אזרחיה שומרי החוק. והחוק יהיה על בסיס ערכי מדינת ישראל ומגילת העצמאות, [ולא על בסיס של כוחניות ומניפולציות פוליטיות זמניות], אשמח לחזור ולסייע בעיבוי המערך המשטרתי.
בברכה
מימון חיים [רפ"ק גימ']
(ש)