(בתמונה: בית העלמין בגוש קטיף, קטיף נט)
לפני כשבועיים פנו המשפחות בנושא אל ראש הממשלה ואל שר הבטחון אך לא נענו וכעת פנו לבג"ץ.
שופט בית משפט העליון יהונתן עדיאל קצב למדינה זמן קצר של 7 ימים להשיב לעתירתן של המשפחות השכולות מגוש קטיף.
מדובר בעתירה של 17 משפחות שכולות מגוש קטיף שהוגשה אמש (א), ובה הן מבקשות כי בית המשפט יורה למדינה שלא לפתוח את קברי יקיריהן הקבורים בבית העלמין בנוה דקלים, ולא יטפל בקבורתם המחודשת ללא הסכמתן. זאת לאור סעיף 144 (ב) בחוק ההתנתקות "המקנה למדינת ישראל רשות לפתוח קברי חללי צה"ל, נפגעי פעולות איבה ואזרחי מדינת ישראל הקבורים בבית העלמין בנווה דקלים ולטפל בקבורה מחודשת שלהם מבלי להזדקק להסכמת משפחות הנפטרים וקבלת רשותם לכך".
סעיף זה לטענת המשפחות, סותר את חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, את עקרונות מגילת העצמאות ואת חוקי מדינת ישראל. המשפחות אף מבקשות כי בג"ץ יוציא צו ביניים שימנע מעשים בנוגע לפינוי הקברים עד להחלטתו.
"עניינה של העתירה הוא למנוע הזזת קברים ללא רשות. קבר אינו כמו כורסא בסלון", אומר עו"ד מוטי מינצר פרקליטן של המשפחות, לכתבתנו רותי אברהם. מינצר אומר כי בית המשפט הורה למדינה להשיב לעתירה ולצו הביניים בתוך שבוע ימים, ואז ייקבע אם תידון העתירה לחוד, או שהיא תיכלל ב"סל" העתירות נגד ההתנתקות.
כתבתנו מוסרת כי מדובר בעתירה העוסקת "בדיני נפשות – נפשות החיים העומדים להעקר מבתיהם.... ונפשות יקיריהם המתים שהלכו לעולמם הקבורים בבית העלמין בנוה דקלים". בין הנפטרים הקבורים בבית העלמין נמצאים "חיילי צה"ל ונפגעי פעולות טרור שנפלו על קידוש ה' על מזבח ארץ ישראל – הרוגי מלכות שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם".
העותרים מתנגדים לסעיף 144 (ב) בחוק ההתנתקות
"המקנה למדינת ישראל רשות לפתוח קברי חללי צה"ל, נפגעי פעולות איבה ואזרחי מדינת ישראל הקבורים בבית העלמין בנווה דקלים ולטפל בקבורה מחודשת שלהם מבלי להזדקק להסכמת משפחות הנפטרים וקבלת רשותם לכך". סעיף זה לטענת המשפחות סותר את חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, את עקרונות מגילת העצמאות ואת חוקי מדינת ישראל. העותרים מבקשים כי בג"ץ יוציא צו ביניים שימנע מעשים בנוגע לפינוי הקברים עד להחלטתו.
המשפחות מצטטות בעתירה את השופט אהרון ברק שקבע כי "כבוד האדם אינו רק כבודו של אדם בחייו. זהו גם כבודו של אדם לאחר מותו, וזהו גם כבודים של יקיריו השומרים את זכרו בליבם. כבוד זה מתבטא בין השאר בעצם הצבתה של המצבה, בביקורים בבית הקברות בימי זכרון ובטקסי ציבור ובטיפוח הקבר".
כמו כן נסמכות המשפחות בעתירה על פסק דינם של 7 שופטי ביהמ"ש העליון בפרשת אח"י אילת, שלא התירו לפתוח את קברם של החללים מחשש לפגיעה קשה במשפחות. "בפרשת אח"י אילת שלא כמו בענייננו בו המדינה מתייחסת באופן מזלזל למשפחות ולנפטרים, תמכה דוקא המדינה באמצעות משרד הבטחון וראש אכ"א במשפחות המתנגדות לפתיחת הקבר", נטען בעתירה.
עוד נכתב כי "ביהמ"ש העליון קבע בסיכום פסק דינו בפרשת אח"י אילת את שהעותרים בענייננו מבקשים בעתירה זו והוא כי יידרש מתן הסכמתם או מתן רשותם בטרם שייגעו בחלקת קבר יקיריהם".
המשפחות טוענות עוד כי סעיף פינוי קברים אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל בשל "הכפיה הדתית הכרוכה במעשה זה" ומציינים כי "לא ידוע על כל תקדים בו מדינה כלשהי ובודאי לא מדינת ישראל חיללה קברות חלליה בהעתיקה אותם ללא הסכמת המשפחות".
העותרים מציינים את חוסר האמון שהם רוחשים לממשלה ואת החשש מפני מעשיה. "מפרסומים בלתי רשמיים שיצאו מתוך מינהלת סל"ע עולה כי נשקלה הצעה להעביר את הקברים באישון לילה לבית קברות זמני עד שיחליטו המשפחות לאן להעבירם למנוחת עולמים, כך תהיה המדינה ב'עמדה עדיפה' על המשפחות שצפויות להתנגד לפינוי הקברים. המשפחות נדהמו מן ההצעה אשר רק אדם ללא לב יכול היה להציעה". עוד הם מציינים בעתירה כי חלקם מקיימים "מעקב לילי על בית העלמין" שמא "המדינה תעיז לפתוח את הקברים באישון לילה".
בעתירה מצוטטים דברי מי שנחשב כ"משורר הלאומי הפלשתיני, מוחמד אל דרוויש". העותרים מציינים כי "העתקת הקברים תהווה השלמה לחזונו של אל דרוויש שכתב: 'לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו, בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו, שתמותו היכן שתרצו, אבל לא בינינו, צאו מכל דבר, צאו מפצעינו, מאדמתנו, צאו מהיבשה, מהים, מהכל.. וטלו עמכם את מתיכם..".
לפני כשבועיים פנו המשפחות בנושא אל ראש הממשלה ואל שר הבטחון אך לא נענו וכעת פנו לבג"ץ.
שופט בית משפט העליון יהונתן עדיאל קצב למדינה זמן קצר של 7 ימים להשיב לעתירתן של המשפחות השכולות מגוש קטיף.
מדובר בעתירה של 17 משפחות שכולות מגוש קטיף שהוגשה אמש (א), ובה הן מבקשות כי בית המשפט יורה למדינה שלא לפתוח את קברי יקיריהן הקבורים בבית העלמין בנוה דקלים, ולא יטפל בקבורתם המחודשת ללא הסכמתן. זאת לאור סעיף 144 (ב) בחוק ההתנתקות "המקנה למדינת ישראל רשות לפתוח קברי חללי צה"ל, נפגעי פעולות איבה ואזרחי מדינת ישראל הקבורים בבית העלמין בנווה דקלים ולטפל בקבורה מחודשת שלהם מבלי להזדקק להסכמת משפחות הנפטרים וקבלת רשותם לכך".
סעיף זה לטענת המשפחות, סותר את חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, את עקרונות מגילת העצמאות ואת חוקי מדינת ישראל. המשפחות אף מבקשות כי בג"ץ יוציא צו ביניים שימנע מעשים בנוגע לפינוי הקברים עד להחלטתו.
"עניינה של העתירה הוא למנוע הזזת קברים ללא רשות. קבר אינו כמו כורסא בסלון", אומר עו"ד מוטי מינצר פרקליטן של המשפחות, לכתבתנו רותי אברהם. מינצר אומר כי בית המשפט הורה למדינה להשיב לעתירה ולצו הביניים בתוך שבוע ימים, ואז ייקבע אם תידון העתירה לחוד, או שהיא תיכלל ב"סל" העתירות נגד ההתנתקות.
כתבתנו מוסרת כי מדובר בעתירה העוסקת "בדיני נפשות – נפשות החיים העומדים להעקר מבתיהם.... ונפשות יקיריהם המתים שהלכו לעולמם הקבורים בבית העלמין בנוה דקלים". בין הנפטרים הקבורים בבית העלמין נמצאים "חיילי צה"ל ונפגעי פעולות טרור שנפלו על קידוש ה' על מזבח ארץ ישראל – הרוגי מלכות שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם".
העותרים מתנגדים לסעיף 144 (ב) בחוק ההתנתקות
"המקנה למדינת ישראל רשות לפתוח קברי חללי צה"ל, נפגעי פעולות איבה ואזרחי מדינת ישראל הקבורים בבית העלמין בנווה דקלים ולטפל בקבורה מחודשת שלהם מבלי להזדקק להסכמת משפחות הנפטרים וקבלת רשותם לכך". סעיף זה לטענת המשפחות סותר את חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, את עקרונות מגילת העצמאות ואת חוקי מדינת ישראל. העותרים מבקשים כי בג"ץ יוציא צו ביניים שימנע מעשים בנוגע לפינוי הקברים עד להחלטתו.
המשפחות מצטטות בעתירה את השופט אהרון ברק שקבע כי "כבוד האדם אינו רק כבודו של אדם בחייו. זהו גם כבודו של אדם לאחר מותו, וזהו גם כבודים של יקיריו השומרים את זכרו בליבם. כבוד זה מתבטא בין השאר בעצם הצבתה של המצבה, בביקורים בבית הקברות בימי זכרון ובטקסי ציבור ובטיפוח הקבר".
כמו כן נסמכות המשפחות בעתירה על פסק דינם של 7 שופטי ביהמ"ש העליון בפרשת אח"י אילת, שלא התירו לפתוח את קברם של החללים מחשש לפגיעה קשה במשפחות. "בפרשת אח"י אילת שלא כמו בענייננו בו המדינה מתייחסת באופן מזלזל למשפחות ולנפטרים, תמכה דוקא המדינה באמצעות משרד הבטחון וראש אכ"א במשפחות המתנגדות לפתיחת הקבר", נטען בעתירה.
עוד נכתב כי "ביהמ"ש העליון קבע בסיכום פסק דינו בפרשת אח"י אילת את שהעותרים בענייננו מבקשים בעתירה זו והוא כי יידרש מתן הסכמתם או מתן רשותם בטרם שייגעו בחלקת קבר יקיריהם".
המשפחות טוענות עוד כי סעיף פינוי קברים אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל בשל "הכפיה הדתית הכרוכה במעשה זה" ומציינים כי "לא ידוע על כל תקדים בו מדינה כלשהי ובודאי לא מדינת ישראל חיללה קברות חלליה בהעתיקה אותם ללא הסכמת המשפחות".
העותרים מציינים את חוסר האמון שהם רוחשים לממשלה ואת החשש מפני מעשיה. "מפרסומים בלתי רשמיים שיצאו מתוך מינהלת סל"ע עולה כי נשקלה הצעה להעביר את הקברים באישון לילה לבית קברות זמני עד שיחליטו המשפחות לאן להעבירם למנוחת עולמים, כך תהיה המדינה ב'עמדה עדיפה' על המשפחות שצפויות להתנגד לפינוי הקברים. המשפחות נדהמו מן ההצעה אשר רק אדם ללא לב יכול היה להציעה". עוד הם מציינים בעתירה כי חלקם מקיימים "מעקב לילי על בית העלמין" שמא "המדינה תעיז לפתוח את הקברים באישון לילה".
בעתירה מצוטטים דברי מי שנחשב כ"משורר הלאומי הפלשתיני, מוחמד אל דרוויש". העותרים מציינים כי "העתקת הקברים תהווה השלמה לחזונו של אל דרוויש שכתב: 'לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו, בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו, שתמותו היכן שתרצו, אבל לא בינינו, צאו מכל דבר, צאו מפצעינו, מאדמתנו, צאו מהיבשה, מהים, מהכל.. וטלו עמכם את מתיכם..".