(בתמונה: קורמורן מאולף מקבל דג מתחת למים. צילום – ד"ר תמיר סטרוד)
חוקרי הטכניון בחיפה הצליחו להבין כיצד מצליח הקורמורן גם לעוף, גם לשחות וגם לצלול ביעילות. במתקן מחקר בעמק החולה הם אילפו קורמורנים, צילמו אותם במצלמת וידאו וחשפו את סודם.
יצויין כי המחקר זוכה לשיתוף פעולה של רשות שמורות הטבע ודייגים בכנרת ובעמק החולה זאת כיוון שעד היום הוטלה האשמה חמורה על הקורמורנים כגורמי נזקים לא מעטים לחקלאות.
מדוברות הטכניון נמסר כי הגילוי מתפרסם בעבודת הדוקטוראט של דוקטור גל ריבק, בהנחית פרופסור זאב ארד מהפקולטה לביולוגיה ופרופסור דני וייס מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. "החלטתי לבדוק מה הציפור עושה מתחת למים", מסביר דוקטור ריבק. "הקורמורן הוא ציפור בעלת כושר תעופה מעולה, שצוללת לעומק של עד כ-30 מטרים בחיפוש מזון ומצליחה לשהות מתחת למים מעל שתי דקות תמימות. ניסינו להבין איך ציפור הבנויה לתעופה מצליחה לתפקד כל כך טוב מתחת למים ולהפוך לטורף ימי הניזון מדגים".
לצורך הבדיקה חברו חוקרים מהפקולטה לביולוגיה ומהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. "ציפור, כדי לעוף, צריכה להיות קלה", הם מסבירים. "במים זה הפוך – על מנת לצלול עליך להיות כבד כדי לא לצוף. בני אדם שצוללים, שמים עליהם משקולות. אך מה עושה ציפור?"
החוקרים בנו מערכת מחקר בעמק החולה, והשתמשו בקורמורנים מאולפים, אותם החלו לאלף ממש מזמן הבקיעה מהביצה. הם אומנו לשחות מנקודה לנקודה בתעלה תת-מימית, ובסוף הדרך קיבלו דג כפרס. השחיה כולה מתבצעת מתחת לפני המים, ומצולמת בוידאו. בצילומים השתמשו חוקרי הטכניון לניתוח ממוחשב של התנועה. הם גילו כי בסגנון שחיה ייחודי, מייצרים הקורמורנים כוחות עילוי שליליים, הפועלים כנגד הציפה. "כשם שמטוס מפעיל כוח עילוי שמחזיק אותו באוויר, כך הקורמורן מפעיל כוח עילוי שלילי, המאפשר לו לצלול", הם מסבירים. "למעשה, הקורמורן מצא את שביל הזהב שבין הפינגווין לבין הברווז. הפינגווין הוא ציפור שויתרה על התעופה לטובת הצלילה. הברווז מעופף היטב, אבל צולל גרוע. והקורמורן גם עף היטב וגם צולל היטב".
עוד גילו החוקרים כי במחזור החתירה של הקורמורן מתחת למים, משולבים שלבי גלישה. הוא אינו שוחה שחיה רצופה, אלא מכה ברגליו במים וגולש לאחר המכה. בצורת שחיה זו הוא חוסך אנרגיה בשיעור של לפחות 30%.
"נהוג לחשוב שאחת ההתאמות של קורמורנים לצלילה הוא מעטה נוצות שנרטב במגע עם המים, וחדירת המים לנוצות מקטינה את ציפת הציפור ומאפשרת לה לשקוע. בניגוד לסברה זו, מצאנו כי הרטיבות של נוצות הקורמורן אינה משמעותית במיוחד לצלילה", מוסיף ד"ר ריבק. "יתירה מכך – כשקורמורן חש רטוב יתר על המידה, הוא אפילו יוצא ליבשה כדי להתייבש. זאת, משום שהנוצות משמשות לו חליפת צלילה. שמירה על נוצות יבשות חיונית לבידוד מהמים הקרים".
עתה בונה הטכניון מתקן מחקר חדש בשמורת החולה, בתמיכת משרד המדע ורשות הטבע והגנים, כדי להמשיך במחקר. לאחר שהבינו לראשונה כיצד הקורמורן שוחה בצלילה מאוזנת וישרה, ינסו חוקרי הטכניון להבין כיצד הוא מתמרן מתחת למים. המתקן החדש ישמש גם מתקן לימודי ותיירותי.
פרופסור ארד מסביר כי כ-20 אלף קורמורנים שוהים בארץ במשך כחמישה חודשים בשנה, וגורמים, על-פי הטענות, נזק רב לדייגים באוכלם מאות טונות דגים, ששווים עשרות מיליוני שקלים. מתברר כי הקורמורנים אמנם שוהים בעמק החולה, אך עפים לדוג דגים בכינרת דווקא, משום שמימיה צלולים יותר ממי בריכות הדגים בעמק החולה, מה שמאפשר להם להבחין טוב יותר בדגים שהם תופסים, כי הם לא אוכלים כל דג. "הם מעדיפים מושט על פני קרפיון", אומר פרופסור ארד. "אני יכול להבין את דאגת הדייגים, ומחקרנו יעזור למצוא פתרון מעשי לקונפליקט הזה בין הדייגים לבין הציפור המיוחדת הזו". "בפועל, כבר מופעלות תכניות ממשק בשיתוף פעולה מלא עם הדייגים.
(ש)
חוקרי הטכניון בחיפה הצליחו להבין כיצד מצליח הקורמורן גם לעוף, גם לשחות וגם לצלול ביעילות. במתקן מחקר בעמק החולה הם אילפו קורמורנים, צילמו אותם במצלמת וידאו וחשפו את סודם.
יצויין כי המחקר זוכה לשיתוף פעולה של רשות שמורות הטבע ודייגים בכנרת ובעמק החולה זאת כיוון שעד היום הוטלה האשמה חמורה על הקורמורנים כגורמי נזקים לא מעטים לחקלאות.
מדוברות הטכניון נמסר כי הגילוי מתפרסם בעבודת הדוקטוראט של דוקטור גל ריבק, בהנחית פרופסור זאב ארד מהפקולטה לביולוגיה ופרופסור דני וייס מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. "החלטתי לבדוק מה הציפור עושה מתחת למים", מסביר דוקטור ריבק. "הקורמורן הוא ציפור בעלת כושר תעופה מעולה, שצוללת לעומק של עד כ-30 מטרים בחיפוש מזון ומצליחה לשהות מתחת למים מעל שתי דקות תמימות. ניסינו להבין איך ציפור הבנויה לתעופה מצליחה לתפקד כל כך טוב מתחת למים ולהפוך לטורף ימי הניזון מדגים".
לצורך הבדיקה חברו חוקרים מהפקולטה לביולוגיה ומהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. "ציפור, כדי לעוף, צריכה להיות קלה", הם מסבירים. "במים זה הפוך – על מנת לצלול עליך להיות כבד כדי לא לצוף. בני אדם שצוללים, שמים עליהם משקולות. אך מה עושה ציפור?"
החוקרים בנו מערכת מחקר בעמק החולה, והשתמשו בקורמורנים מאולפים, אותם החלו לאלף ממש מזמן הבקיעה מהביצה. הם אומנו לשחות מנקודה לנקודה בתעלה תת-מימית, ובסוף הדרך קיבלו דג כפרס. השחיה כולה מתבצעת מתחת לפני המים, ומצולמת בוידאו. בצילומים השתמשו חוקרי הטכניון לניתוח ממוחשב של התנועה. הם גילו כי בסגנון שחיה ייחודי, מייצרים הקורמורנים כוחות עילוי שליליים, הפועלים כנגד הציפה. "כשם שמטוס מפעיל כוח עילוי שמחזיק אותו באוויר, כך הקורמורן מפעיל כוח עילוי שלילי, המאפשר לו לצלול", הם מסבירים. "למעשה, הקורמורן מצא את שביל הזהב שבין הפינגווין לבין הברווז. הפינגווין הוא ציפור שויתרה על התעופה לטובת הצלילה. הברווז מעופף היטב, אבל צולל גרוע. והקורמורן גם עף היטב וגם צולל היטב".
עוד גילו החוקרים כי במחזור החתירה של הקורמורן מתחת למים, משולבים שלבי גלישה. הוא אינו שוחה שחיה רצופה, אלא מכה ברגליו במים וגולש לאחר המכה. בצורת שחיה זו הוא חוסך אנרגיה בשיעור של לפחות 30%.
"נהוג לחשוב שאחת ההתאמות של קורמורנים לצלילה הוא מעטה נוצות שנרטב במגע עם המים, וחדירת המים לנוצות מקטינה את ציפת הציפור ומאפשרת לה לשקוע. בניגוד לסברה זו, מצאנו כי הרטיבות של נוצות הקורמורן אינה משמעותית במיוחד לצלילה", מוסיף ד"ר ריבק. "יתירה מכך – כשקורמורן חש רטוב יתר על המידה, הוא אפילו יוצא ליבשה כדי להתייבש. זאת, משום שהנוצות משמשות לו חליפת צלילה. שמירה על נוצות יבשות חיונית לבידוד מהמים הקרים".
עתה בונה הטכניון מתקן מחקר חדש בשמורת החולה, בתמיכת משרד המדע ורשות הטבע והגנים, כדי להמשיך במחקר. לאחר שהבינו לראשונה כיצד הקורמורן שוחה בצלילה מאוזנת וישרה, ינסו חוקרי הטכניון להבין כיצד הוא מתמרן מתחת למים. המתקן החדש ישמש גם מתקן לימודי ותיירותי.
פרופסור ארד מסביר כי כ-20 אלף קורמורנים שוהים בארץ במשך כחמישה חודשים בשנה, וגורמים, על-פי הטענות, נזק רב לדייגים באוכלם מאות טונות דגים, ששווים עשרות מיליוני שקלים. מתברר כי הקורמורנים אמנם שוהים בעמק החולה, אך עפים לדוג דגים בכינרת דווקא, משום שמימיה צלולים יותר ממי בריכות הדגים בעמק החולה, מה שמאפשר להם להבחין טוב יותר בדגים שהם תופסים, כי הם לא אוכלים כל דג. "הם מעדיפים מושט על פני קרפיון", אומר פרופסור ארד. "אני יכול להבין את דאגת הדייגים, ומחקרנו יעזור למצוא פתרון מעשי לקונפליקט הזה בין הדייגים לבין הציפור המיוחדת הזו". "בפועל, כבר מופעלות תכניות ממשק בשיתוף פעולה מלא עם הדייגים.
(ש)