על מחקרה תקבל נטליה קוגן, דוקטורנטית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, פרס קיי לפיתוחים חדשניים בטקס שמתקיים היום, 6 ביוני 2005, במסגרת המושב ה-68 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה.
ממרכיבי צמח הקנביס הכינה נטליה קוגן תרכובות חדשות (קינון קנבינוידים) המקבילות בפעילותן לקבוצה של תרופות אנטי סרטניות, שהידועה בהן היא דאונורוביצין. אולם, בעוד שדאונורוביצין גורמת לפגיעה מצטברת בלב, קוגן, יחד עם ד"ר רונן בארי וד"ר גרגנה מרינצ'בה מבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין-כרם, מצאה שהתרכובות החדשות רעילות פחות ללב.
פיתוח תרכובות בעלות פעילות אנטי סרטנית, החסרות תופעות לוואי, הנו יעד מחקרי מרכזי בתחום הסרטן. עתה ממשיכה קוגן לחקור את מנגנון הפעולה של תרכובות מבטיחות אלו.
החומר הפעיל ביותר בסדרה שפיתחה קוגן הראה פעילות נגד היווצרותם של כלי דם חדשים החיוניים להתפתחותו של גידול סרטני. יכולתו של החומר הפעיל לעכב יצירה של כלי דם חדשים מקנה לו פוטנציאל גבוה לשימוש עתידי כתרופה אנטי סרטנית חדשה.
עוד התגלה כי לחומרים החדשים מנגנון פעולה ייחודי. מנגנון זה אחראי לעיכוב של אנזים (סטופואיזומרז 2) המשתתף בתהליכים חשובים בתאים, לרבות חלוקתם.
נטליה קוגן, ילידת 1980, עלתה ארצה מצ'רקסי שבאוקראינה בשנת 1995. את לימודיה לתואר ראשון ושני סיימה בהצטיינות בבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיה זכתה בפרסים מספר, ביניהם פרס על הפוסטר הזוכה (כינוס 2004 של החברה הבין-לאומית לקנבינוידים); פרס וולף לשנת 2005 ופרס קק"ל לשנת 2005.
טקס הענקת פרסים לפיתוחים חדשניים ע"ש קיי מתקיים באוניברסיטה העברית מדי שנה בשנה מאז 1994. יצחק קיי מאנגליה, תעשיין בולט בתעשיית התרופות, ייסד את הנוהג לחלוקת פרסים לעידוד אנשי סגל וסטודנטים באוניברסיטה לפתח שיטות חדשניות בעלות פוטנציאל מסחרי שייטיבו עם האוניברסיטה ועם החברה.
באוניברסיטה העברית מציינים כי מחקרה של קוגן נעשה בהנחייתו של פרופסור רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, אבי תחום חקר החומרים הפעילים בחשיש, ופרופסור מיכאל שלזינגר מביה"ס לרפואה. שותפות למחקר: פרופ' רות גלילי ממרכז לאוטנברג לאימונולוגיה בפקולטה לרפואה ופרופ' אסתר פריאל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
(ש)
ממרכיבי צמח הקנביס הכינה נטליה קוגן תרכובות חדשות (קינון קנבינוידים) המקבילות בפעילותן לקבוצה של תרופות אנטי סרטניות, שהידועה בהן היא דאונורוביצין. אולם, בעוד שדאונורוביצין גורמת לפגיעה מצטברת בלב, קוגן, יחד עם ד"ר רונן בארי וד"ר גרגנה מרינצ'בה מבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין-כרם, מצאה שהתרכובות החדשות רעילות פחות ללב.
פיתוח תרכובות בעלות פעילות אנטי סרטנית, החסרות תופעות לוואי, הנו יעד מחקרי מרכזי בתחום הסרטן. עתה ממשיכה קוגן לחקור את מנגנון הפעולה של תרכובות מבטיחות אלו.
החומר הפעיל ביותר בסדרה שפיתחה קוגן הראה פעילות נגד היווצרותם של כלי דם חדשים החיוניים להתפתחותו של גידול סרטני. יכולתו של החומר הפעיל לעכב יצירה של כלי דם חדשים מקנה לו פוטנציאל גבוה לשימוש עתידי כתרופה אנטי סרטנית חדשה.
עוד התגלה כי לחומרים החדשים מנגנון פעולה ייחודי. מנגנון זה אחראי לעיכוב של אנזים (סטופואיזומרז 2) המשתתף בתהליכים חשובים בתאים, לרבות חלוקתם.
נטליה קוגן, ילידת 1980, עלתה ארצה מצ'רקסי שבאוקראינה בשנת 1995. את לימודיה לתואר ראשון ושני סיימה בהצטיינות בבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיה זכתה בפרסים מספר, ביניהם פרס על הפוסטר הזוכה (כינוס 2004 של החברה הבין-לאומית לקנבינוידים); פרס וולף לשנת 2005 ופרס קק"ל לשנת 2005.
טקס הענקת פרסים לפיתוחים חדשניים ע"ש קיי מתקיים באוניברסיטה העברית מדי שנה בשנה מאז 1994. יצחק קיי מאנגליה, תעשיין בולט בתעשיית התרופות, ייסד את הנוהג לחלוקת פרסים לעידוד אנשי סגל וסטודנטים באוניברסיטה לפתח שיטות חדשניות בעלות פוטנציאל מסחרי שייטיבו עם האוניברסיטה ועם החברה.
באוניברסיטה העברית מציינים כי מחקרה של קוגן נעשה בהנחייתו של פרופסור רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, אבי תחום חקר החומרים הפעילים בחשיש, ופרופסור מיכאל שלזינגר מביה"ס לרפואה. שותפות למחקר: פרופ' רות גלילי ממרכז לאוטנברג לאימונולוגיה בפקולטה לרפואה ופרופ' אסתר פריאל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
(ש)