(צילום: קטיף נט.)
במדורו "מפת ההתנתקות" בחר, משום מה, אתר NRG של מעריב להתעלם מעברו של הישוב כפר דרום בימים שקדמו להקמת המדינה, ומקרבות ההגנה והגבורה שבלמו את פלישת הצבא המצרי בנקודה במהלך מלחמת העצמאות.
על מנת להזכיר לנו ולאנשי מעריב את הפרטים "הנשכחים", אנו מביאים כאן את תולדות הישוב, שימיו ארוכים מימיה של מדינת ישראל, כפי שהובאו באתר קטיף נט.
כפר דרום נמצא באזור נחל גרר- בו ישבו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב. אזור זה נמצא בנחלתו של שבט יהודה. המקום עצמו נזכר כיישוב יהודי בתלמוד, אולם במשך השנים שובש שם המקום לדיר (דרום) -אל באלאח.
לפני כ- 70 שנה, נקנו במקום כ- 260 דונם, ע"י הפרדסן טוביה מילר. במקום ניטע פרדס ונחפרה באר, אולם הכול נהרס ע"י הערבים בפרעות תרצ"ו-תרצ"ט(36-39).
בתש"ה, קנתה קק"ל את הקרקע מטוביה מילר, כשמימוש ההתיישבות במקום היה במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) ע"י גרעין קיבוץ דתי - במסגרת מבצע י"א הנקודות בנגב.
במלחמת העצמאות התנהלה בכפר דרום מערכת גבורה, שגרמה לעיכובו של הצבא המצרי בדרום, במשך כשלושה חודשים (!) מה שאיפשר התארגנות צבאית במדינה הצעירה, והגנה על ליבה של הארץ. "…ידענו שאם לא תעמוד כפר דרום, והאויב יגיע ליד מרדכי, הרי תל אביב בסכנה…ורק ההיסטוריה תדע להעריך נכונה את תרומתה של כפר דרום למלחמת הקוממיות…" (משה נצר, מפקד הגדוד השני של הפלמ"ח). בהוראת המטכ"ל- פונו לוחמי כפר דרום, בתמוז תש"ח (1948), כשלמחרת תקף הצבא המצרי את היישוב הריק, במשך 24 שעות, עד ל"כיבושו" של המקום הריק.
לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה היאחזות נח"ל בכפר-דרום מתוך מגמה לחדש את היישוב היהודי במקום. לאחר מלחמת יום כיפור אוזרח המקום והיווה בסיס מעבר למתיישבי גוש קטיף.
בתש"ן (1989), עלה גרעין הקבע וייסד בכפר דרום יישוב קהילתי תורני.
במקום הוקם מכון התורה והארץ, העוסק בהעמקת הידע ההלכתי והמדעי של המצוות התלויות בארץ ובהנחלתו לציבור הרחב. המכון יוצר שיתוף פעולה בין רבנים לאגרונומים ומציע לחקלאים דרכים מעשיות לגידול גידולים שונים על פי ההלכה. בהמשך יושם פיתוח המכון לגידול ירק עלים ללא תולעים, והוקם ביישוב מפעל עלי קטיף, המשווק בכל שנה עשרות מליוני שקיות ירק נקי לבתים בארץ ובחו"ל. בנוסף קיימות ביישוב חממות חקלאיות. אנשי היישוב עוסקים בחינוך, חקלאות וכן מקצועות חופשיים מגוונים.
במהלך אירועי האינתיפאדה הראשונה והשנייה, נרצחו חמישה מתושבי כפר דרום: דורון שורשן, הרב שמעון בירן - רב היישוב, אפי איובי, גבי ביטון ומירי אמיתי ה' יקום דמם, ואחרים נפצעו. אך תשובתו של הישוב למכות הקשות שספג הייתה בבחינת "בדמייך חיי".
שטחו של הישוב הורחב ותנופת הקליטה בישוב-ממשיכה-למרות הכול.
לעומת כל אלה העדיפו ב-NRG לציין שהישוב "מוקם באזור בו היה ישוב יהודי המוזכר בתלמוד בשם כפר דרום. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה במקום היאחזות נח"ל. בישוב כשישים משפחות ובהן 330 נפש. פרנסת התושבים ממקצועות חופשיים, חקלאות ובית אריזה מרכזי לירקות".
(ש)
במדורו "מפת ההתנתקות" בחר, משום מה, אתר NRG של מעריב להתעלם מעברו של הישוב כפר דרום בימים שקדמו להקמת המדינה, ומקרבות ההגנה והגבורה שבלמו את פלישת הצבא המצרי בנקודה במהלך מלחמת העצמאות.
על מנת להזכיר לנו ולאנשי מעריב את הפרטים "הנשכחים", אנו מביאים כאן את תולדות הישוב, שימיו ארוכים מימיה של מדינת ישראל, כפי שהובאו באתר קטיף נט.
כפר דרום נמצא באזור נחל גרר- בו ישבו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב. אזור זה נמצא בנחלתו של שבט יהודה. המקום עצמו נזכר כיישוב יהודי בתלמוד, אולם במשך השנים שובש שם המקום לדיר (דרום) -אל באלאח.
לפני כ- 70 שנה, נקנו במקום כ- 260 דונם, ע"י הפרדסן טוביה מילר. במקום ניטע פרדס ונחפרה באר, אולם הכול נהרס ע"י הערבים בפרעות תרצ"ו-תרצ"ט(36-39).
בתש"ה, קנתה קק"ל את הקרקע מטוביה מילר, כשמימוש ההתיישבות במקום היה במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) ע"י גרעין קיבוץ דתי - במסגרת מבצע י"א הנקודות בנגב.
במלחמת העצמאות התנהלה בכפר דרום מערכת גבורה, שגרמה לעיכובו של הצבא המצרי בדרום, במשך כשלושה חודשים (!) מה שאיפשר התארגנות צבאית במדינה הצעירה, והגנה על ליבה של הארץ. "…ידענו שאם לא תעמוד כפר דרום, והאויב יגיע ליד מרדכי, הרי תל אביב בסכנה…ורק ההיסטוריה תדע להעריך נכונה את תרומתה של כפר דרום למלחמת הקוממיות…" (משה נצר, מפקד הגדוד השני של הפלמ"ח). בהוראת המטכ"ל- פונו לוחמי כפר דרום, בתמוז תש"ח (1948), כשלמחרת תקף הצבא המצרי את היישוב הריק, במשך 24 שעות, עד ל"כיבושו" של המקום הריק.
לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה היאחזות נח"ל בכפר-דרום מתוך מגמה לחדש את היישוב היהודי במקום. לאחר מלחמת יום כיפור אוזרח המקום והיווה בסיס מעבר למתיישבי גוש קטיף.
בתש"ן (1989), עלה גרעין הקבע וייסד בכפר דרום יישוב קהילתי תורני.
במקום הוקם מכון התורה והארץ, העוסק בהעמקת הידע ההלכתי והמדעי של המצוות התלויות בארץ ובהנחלתו לציבור הרחב. המכון יוצר שיתוף פעולה בין רבנים לאגרונומים ומציע לחקלאים דרכים מעשיות לגידול גידולים שונים על פי ההלכה. בהמשך יושם פיתוח המכון לגידול ירק עלים ללא תולעים, והוקם ביישוב מפעל עלי קטיף, המשווק בכל שנה עשרות מליוני שקיות ירק נקי לבתים בארץ ובחו"ל. בנוסף קיימות ביישוב חממות חקלאיות. אנשי היישוב עוסקים בחינוך, חקלאות וכן מקצועות חופשיים מגוונים.
במהלך אירועי האינתיפאדה הראשונה והשנייה, נרצחו חמישה מתושבי כפר דרום: דורון שורשן, הרב שמעון בירן - רב היישוב, אפי איובי, גבי ביטון ומירי אמיתי ה' יקום דמם, ואחרים נפצעו. אך תשובתו של הישוב למכות הקשות שספג הייתה בבחינת "בדמייך חיי".
שטחו של הישוב הורחב ותנופת הקליטה בישוב-ממשיכה-למרות הכול.
לעומת כל אלה העדיפו ב-NRG לציין שהישוב "מוקם באזור בו היה ישוב יהודי המוזכר בתלמוד בשם כפר דרום. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה במקום היאחזות נח"ל. בישוב כשישים משפחות ובהן 330 נפש. פרנסת התושבים ממקצועות חופשיים, חקלאות ובית אריזה מרכזי לירקות".
(ש)