הוא הביע את רצונו שההתנתקות תעבור בשקט, ושפינוי רצועת עזה וצפון השומרון ישמש מודל מוצלח לפינויים בהמשך.
כתבנו חגי הוברמן מוסר כי בשיחה עם כתבים בעזה מסר דחלאן כי אף שהצד הפלשתיני נענה לדרישה הבינלאומית לתאם את הנסיגה עם ישראל, ואף שנערכו בנידון כמה פגישות עם הישראלים ובינו ובין שר הביטחון הישראלי מופז, הישראלים אינם משתפים את הצד הפלשתיני במידע הדרוש לתיאום ההתנתקות. הם אינם מוסרים פרטים מלאים לבקשת הפלשתינים, ועל כן יישאו באחריות המלאה לפינוי, לרבות סילוק הריסות ההתנחלויות בשטחי הרצועה וביו"ש.
דחלאן, מוסר כתבנו חגי הוברמן, אמר כי הנושאים העיקריים הדורשים תיאום והבהרה הם הסידורים החדשים בכל המעברים – רפיח, קרני, כיסופים וארז – סידורי כניסה ויציאה לרצועה, וכן העברת סחורות, פתיחת שדה התעופה והנמל, וגורלם של נכסים ותשתיו שיישארו בשטח. בנושא זה ביקשו הפלשתינים לקבל פרטים אך הישראלים התחמקו ממתן תשובות, על עף שהתחייבו גם בפני האמריקנים למסור פרטים.
ביחס למעבר רפיח, שגורלו חשוב ביותר לצד הפלשתיני, לא נמסרו שום הבהרות, ולא ברור אם הנוכחות הישראלית במעברים אלה תימשך ובאיזה אופן.
בנוגע למעבר הבטוח ושדה התעופה – נראה כי ישראל אינה מעוניינת שיהיה קשר בין הרצועה ובין יו"ש ו"אדמות הפנים" (שטחי מדינת ישראל בגבולות 1948), ומתכוונת להפוך את הרצועה לבית סוהר גדול. גם אי-הסכמת ישראל להפעיל את שדה התעופה היא צעד נוסף בכיוון. כל ההצעות הפלשתיניות לשמירת הביטחון בשדה התעופה ומניעת האפשרות לביצוע פעולות טרור נדחו בידי הישראלים.
דחלאן הוסיף כי גם אם הנסיגה הישראלית משטחי הרצועה תהיה שלמה ומלאה, אין פירוש הדבר שהאחריות המשפטית של ישראל על שטחים אלה מסתיימת, משום שהיא תמשיך לשלוט בתחום האווירי ועל המעבר בין הרצועה ליו"ש. למרות זאת יש לראות בנסיגה הישג פלשתיני גדול. "אסור לשכוח כי בזמנו שרון התנגד בחירוף נפש לכל נסיגה ישראלית מהרצועה," אמר דחלאן, "ואמר כי נצרים חשובה כתל-אביב..."
על החלטת ישראל להרוס את הבתים בהתנחלויות אמר דחלאן כי זאת החלטה ישראלית: "כמו שהנסיגה היתה החלטה ישראלית חד-צדדית, כך גם החלטתם להרוס את הבתים. הישראלים ניסו אמנם לדחוק בנו שנבקש את ההריסה, אבל לא עשינו כן, ולכן זאת החלטה שלהם ועליהם גם לדאוג לפינוי ההריסות." הוא הסביר כי המבנים שישראל תהרוס אינם יכולים להביא תועלת לפלשתינים. המבנים אינם מתאימים לצורכי המגורים של הפלשתינים מסיבות שונות, כמו העובדה הפשוטה שניתן ליישב במקום הרבה יותר אנשים ממספר יחידות הדיור הקיימות בהם כיום.
דחלאן הביע תקווה שלאחר הנסיגה הישראלית תצליח הרשות לגייס השקעות בינלאומיות בקנה מידה גדול לשיקום כלכלת הרצועה ולשיפור רמת החיים של כלל התושבים הפלשתינים. הוא ציין כי הממשלה החדשה ברשות מחויבת לשלטון החוק ולניקיון כפיים, כי קיימת שקיפות מלאה בטיפול בתקציבי הרשות.
כתבנו חגי הוברמן מוסר כי בשיחה עם כתבים בעזה מסר דחלאן כי אף שהצד הפלשתיני נענה לדרישה הבינלאומית לתאם את הנסיגה עם ישראל, ואף שנערכו בנידון כמה פגישות עם הישראלים ובינו ובין שר הביטחון הישראלי מופז, הישראלים אינם משתפים את הצד הפלשתיני במידע הדרוש לתיאום ההתנתקות. הם אינם מוסרים פרטים מלאים לבקשת הפלשתינים, ועל כן יישאו באחריות המלאה לפינוי, לרבות סילוק הריסות ההתנחלויות בשטחי הרצועה וביו"ש.
דחלאן, מוסר כתבנו חגי הוברמן, אמר כי הנושאים העיקריים הדורשים תיאום והבהרה הם הסידורים החדשים בכל המעברים – רפיח, קרני, כיסופים וארז – סידורי כניסה ויציאה לרצועה, וכן העברת סחורות, פתיחת שדה התעופה והנמל, וגורלם של נכסים ותשתיו שיישארו בשטח. בנושא זה ביקשו הפלשתינים לקבל פרטים אך הישראלים התחמקו ממתן תשובות, על עף שהתחייבו גם בפני האמריקנים למסור פרטים.
ביחס למעבר רפיח, שגורלו חשוב ביותר לצד הפלשתיני, לא נמסרו שום הבהרות, ולא ברור אם הנוכחות הישראלית במעברים אלה תימשך ובאיזה אופן.
בנוגע למעבר הבטוח ושדה התעופה – נראה כי ישראל אינה מעוניינת שיהיה קשר בין הרצועה ובין יו"ש ו"אדמות הפנים" (שטחי מדינת ישראל בגבולות 1948), ומתכוונת להפוך את הרצועה לבית סוהר גדול. גם אי-הסכמת ישראל להפעיל את שדה התעופה היא צעד נוסף בכיוון. כל ההצעות הפלשתיניות לשמירת הביטחון בשדה התעופה ומניעת האפשרות לביצוע פעולות טרור נדחו בידי הישראלים.
דחלאן הוסיף כי גם אם הנסיגה הישראלית משטחי הרצועה תהיה שלמה ומלאה, אין פירוש הדבר שהאחריות המשפטית של ישראל על שטחים אלה מסתיימת, משום שהיא תמשיך לשלוט בתחום האווירי ועל המעבר בין הרצועה ליו"ש. למרות זאת יש לראות בנסיגה הישג פלשתיני גדול. "אסור לשכוח כי בזמנו שרון התנגד בחירוף נפש לכל נסיגה ישראלית מהרצועה," אמר דחלאן, "ואמר כי נצרים חשובה כתל-אביב..."
על החלטת ישראל להרוס את הבתים בהתנחלויות אמר דחלאן כי זאת החלטה ישראלית: "כמו שהנסיגה היתה החלטה ישראלית חד-צדדית, כך גם החלטתם להרוס את הבתים. הישראלים ניסו אמנם לדחוק בנו שנבקש את ההריסה, אבל לא עשינו כן, ולכן זאת החלטה שלהם ועליהם גם לדאוג לפינוי ההריסות." הוא הסביר כי המבנים שישראל תהרוס אינם יכולים להביא תועלת לפלשתינים. המבנים אינם מתאימים לצורכי המגורים של הפלשתינים מסיבות שונות, כמו העובדה הפשוטה שניתן ליישב במקום הרבה יותר אנשים ממספר יחידות הדיור הקיימות בהם כיום.
דחלאן הביע תקווה שלאחר הנסיגה הישראלית תצליח הרשות לגייס השקעות בינלאומיות בקנה מידה גדול לשיקום כלכלת הרצועה ולשיפור רמת החיים של כלל התושבים הפלשתינים. הוא ציין כי הממשלה החדשה ברשות מחויבת לשלטון החוק ולניקיון כפיים, כי קיימת שקיפות מלאה בטיפול בתקציבי הרשות.