ביום הפקודה, יום שני 18 ביולי, יהיה יום שבו עשרות אלפי רבבות ישראל יחלו את צעידת ההתחברות אל תושבי גוש קטיף "העומדים בגבורה בתקופה של החודשים האחרונים חרף הפיתויים והנסיונות והמדבר התודעתי שהם חיים בו", אומר יו"ר מועצת יש"ע בנצי ליברמן בראיון לערוץ 7.
ליברמן מסביר כי יום הפקודה יתקיים כחודש לפני הגירוש המתוכנן וזאת כדי לאפשר שינוי תודעתי במדינה שצריך להכיל: הכלה והבשלה, והתאריך גם מכוון להשפיע על ההצבעה שתתקיים בכנסת בנושא דחיית ההתנתקות. "נעשה כל דבר שיש בו כדי למסמס את תהליך הגירוש".
נכון לדבריו להוציא אנשים זמן מה לפני הגירוש המיועד ולא ביום הגירוש שכן חלק מהאנשים יירתע מיציאה מחשש להיות במקום בו מתנהלת פעולה אגרסיבית. הוא מוסיף כי למרות שהמאבק ספג מהלומה עקב ביצוע פעולות "לא מספיק אחראיות", היום יש היפוך מגמה והמהפכה הכתומה בעיצומה.
יום פקודה נועד להליכתם של כ 50 אלף איש בראשם ראשי ישיבות, ראשי קהילות ציבוריים, ו'מותגים' כמו שרנסקי ושילנסקי, אומר ליברמן. הכוונה שיגיעו אנשים שלא רגילים לראותם במקומות אלו.
במדינה יש שינוי בסדר היום הציבורי ולצורך ההליכה ביום פקודה יצטרכו אנשים גם לצאת לחופשה
"מדובר בצעד של מסירות של עשרות אלפי אנשים שיצעדו ברגל כדי להתחבר עם אנשי גוש קטיף".
ליברמן אומר כי ביום הפקודה יגיעו עשרות אלפי אנשים ברכביהם ובהסעות מאורגנות לחניונים שיוכנו לצורך כך באזור נתיבות. הנחת העבודה היא כי הכבישים מנתיבות דרומה ייחסמו ולכן הוכנו תרחישים מסוגים שונים כיצד ללכת בצידי כבישים ובמקומות נוספים שנבדקו, כדי להגיע לכיסופים.
"הממשלה מאד רוצה שיהיה שקט מוחלט כמו בין שתיים לארבע ושהתהליך הזה יעבור עד לסגירת הגוש, כשעה לפני הגירוש, ואז, באותה שעה ישמע קול הגונג וכולם ילכו ממקומם ללא מחאה. אנחנו לעומת זאת ניצור תנועה לאומית עממית רחבה דמוקרטית שהולכת בצידי הדרכים ובראשה ילכו ראשי הקהל המרכזיים רבנים אנשי ציבור וראשי קהל חילונים לאומיים. אנו מאמינים שאי אפשר לעצור כזו כמות של אנשים. אם רוצים ליצור סדר לאומי חדש צריך ליצור אותו כחודש לפני התהליך עצמו, אז יש מספיק זמן ליצור שינוי תודעה וגם מספיק זמן ליצור את שינוי ההחלטה".
עד עתה בוצעו פעולות של "רינגו ויס"מ", אומר ליברמן, אבל פעולה אמיתית של שינוי דעת קהל לא בוצעה,"הפעולות בכבישים והמעשים במואסי גרמו לנזק תודעתי, המאבק על יש"ע יצליח רק אם נשכיל להוביל מהלך עממי רחב היקף שהרבה מגזרות הציונות הלאומית והדתית יוכלו לקחת בו חלק. אם לא נעשה זאת באופן מושכל, וכמה אנשים יובילו מהלכים ספורדיים, זה המתכון לקריסת התהליך הגדול. לצורך המהלך של יום הפקודה התאחדו כל המטות, רוב מנין הרבנים וציבורים שונים.
הדרך להצליח במאבק הוא ליצור 'טרנד'. צריך שיהיה חשמל באויר ש'כולם יוצאים' וכולם מאוחדים תחת מכנה משותף, רבנים ראשיים ראשי ישיבות ראשי מכינות תלמידים אנשי מרכז הארץ תל אביב ופתח תקוה. זה החשמל הציבורי הנדרש לעצור את המהלך.
עמדתנו במועצת יש"ע היא שאי אפשר לעצור כ 40 אלף איש שהולכים באיטיות ובחכמה על הכבישים, לא עוצרים אותם. מה שאנחנו מבקשים, זה לומר לאנשי גוש קטיף יישר כוח ענק, 'אנחנו איתכם ואת הגירוש הזה לא ניתן'. עוצמה מוסרית ותוקף ציבורי של 40 אלף אנשים שהולכים, זה מדינת ישראל טרם ידעה, וגלי ההדף שיגיעו לירושלים יכולים לעצור את המהלך".
ליברמן מסביר כי יום הפקודה יתקיים כחודש לפני הגירוש המתוכנן וזאת כדי לאפשר שינוי תודעתי במדינה שצריך להכיל: הכלה והבשלה, והתאריך גם מכוון להשפיע על ההצבעה שתתקיים בכנסת בנושא דחיית ההתנתקות. "נעשה כל דבר שיש בו כדי למסמס את תהליך הגירוש".
נכון לדבריו להוציא אנשים זמן מה לפני הגירוש המיועד ולא ביום הגירוש שכן חלק מהאנשים יירתע מיציאה מחשש להיות במקום בו מתנהלת פעולה אגרסיבית. הוא מוסיף כי למרות שהמאבק ספג מהלומה עקב ביצוע פעולות "לא מספיק אחראיות", היום יש היפוך מגמה והמהפכה הכתומה בעיצומה.
יום פקודה נועד להליכתם של כ 50 אלף איש בראשם ראשי ישיבות, ראשי קהילות ציבוריים, ו'מותגים' כמו שרנסקי ושילנסקי, אומר ליברמן. הכוונה שיגיעו אנשים שלא רגילים לראותם במקומות אלו.
במדינה יש שינוי בסדר היום הציבורי ולצורך ההליכה ביום פקודה יצטרכו אנשים גם לצאת לחופשה
"מדובר בצעד של מסירות של עשרות אלפי אנשים שיצעדו ברגל כדי להתחבר עם אנשי גוש קטיף".
ליברמן אומר כי ביום הפקודה יגיעו עשרות אלפי אנשים ברכביהם ובהסעות מאורגנות לחניונים שיוכנו לצורך כך באזור נתיבות. הנחת העבודה היא כי הכבישים מנתיבות דרומה ייחסמו ולכן הוכנו תרחישים מסוגים שונים כיצד ללכת בצידי כבישים ובמקומות נוספים שנבדקו, כדי להגיע לכיסופים.
"הממשלה מאד רוצה שיהיה שקט מוחלט כמו בין שתיים לארבע ושהתהליך הזה יעבור עד לסגירת הגוש, כשעה לפני הגירוש, ואז, באותה שעה ישמע קול הגונג וכולם ילכו ממקומם ללא מחאה. אנחנו לעומת זאת ניצור תנועה לאומית עממית רחבה דמוקרטית שהולכת בצידי הדרכים ובראשה ילכו ראשי הקהל המרכזיים רבנים אנשי ציבור וראשי קהל חילונים לאומיים. אנו מאמינים שאי אפשר לעצור כזו כמות של אנשים. אם רוצים ליצור סדר לאומי חדש צריך ליצור אותו כחודש לפני התהליך עצמו, אז יש מספיק זמן ליצור שינוי תודעה וגם מספיק זמן ליצור את שינוי ההחלטה".
עד עתה בוצעו פעולות של "רינגו ויס"מ", אומר ליברמן, אבל פעולה אמיתית של שינוי דעת קהל לא בוצעה,"הפעולות בכבישים והמעשים במואסי גרמו לנזק תודעתי, המאבק על יש"ע יצליח רק אם נשכיל להוביל מהלך עממי רחב היקף שהרבה מגזרות הציונות הלאומית והדתית יוכלו לקחת בו חלק. אם לא נעשה זאת באופן מושכל, וכמה אנשים יובילו מהלכים ספורדיים, זה המתכון לקריסת התהליך הגדול. לצורך המהלך של יום הפקודה התאחדו כל המטות, רוב מנין הרבנים וציבורים שונים.
הדרך להצליח במאבק הוא ליצור 'טרנד'. צריך שיהיה חשמל באויר ש'כולם יוצאים' וכולם מאוחדים תחת מכנה משותף, רבנים ראשיים ראשי ישיבות ראשי מכינות תלמידים אנשי מרכז הארץ תל אביב ופתח תקוה. זה החשמל הציבורי הנדרש לעצור את המהלך.
עמדתנו במועצת יש"ע היא שאי אפשר לעצור כ 40 אלף איש שהולכים באיטיות ובחכמה על הכבישים, לא עוצרים אותם. מה שאנחנו מבקשים, זה לומר לאנשי גוש קטיף יישר כוח ענק, 'אנחנו איתכם ואת הגירוש הזה לא ניתן'. עוצמה מוסרית ותוקף ציבורי של 40 אלף אנשים שהולכים, זה מדינת ישראל טרם ידעה, וגלי ההדף שיגיעו לירושלים יכולים לעצור את המהלך".