את תכנית הגירוש אפשר לעצור אם ביום פקודה איש לא יישאר בבית ובבת אחת נערוך: צעדות, תהלוכות, תפילות וחסימות כבישים. ברוך ברנר מגוש קטיף מפרט בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 את תכנית עצירת הגירוש שהגה ביחד עם חבריו.

העקרון המנחה במאבק נגד תכנית שרון הוא מספר הכוחות המוגבל העומד לרשותו: שוטרים, שוטרי יס"מ וחיילים סדירים בני 18 ו-19 ש'שרון חושב שניתן לשטוף להם את המוח לבצע את הפקודה', בניגוד למילואימניקים שהם מבוגרים ומספיק עצמאיים לחשוב שהם אינם צריכים לעשות דברים פרטיים למען שרון ובני משפחתו.

הפרסומים על מספר של 60 אלף שוטרים וחיילים העומדים לרשות העקירה הוא 'הנפצה' מוחלטת, הגזמה, ואפילו שקר גמור, אומר ברנר ומוסיף שגם 40 אלף זה קצת מנופח. בכל מקרה, את בעיית כוח האדם של שרון יש להפוך לדבריו ליתרון. אם המטרה של הממשלה היא לגרש יהודים מבתיהם, מטרת המתנגדים תהיה למנוע זאת, ואם יודעים לפצל את הכוחות באמצעות ריתוק כוחות לפעילויות שונות, יחסר כח אדם לביצוע גירוש.

עפ"י תכנית ברנר, ביום שני, יום אחרי תשעה באב, ה'יום שהכל מתחיל', תתקיימנה 3 צעדות שתצאנה משלש נקודות מוצא אל שלושה מקומות שונים בגוש: דרך כיסופים לגוש קטיף, דרך קרני לנצרים, ודרך יד מרדכי לצפון הרצועה. "ההערכות שלי שנוכל לארגן כ 20 אלף איש לכל צעדה מדובר על כ 60 אלף איש וזה אינו מוגזם, במיוחד לפי המספרים שראינו בכפר מימון ובעיקר לאור העובדה שעכשיו זה לא יהיה עוד 'הפגנה' אלא מניעת הגירוש ממש בגוף".

כש 20 אלף אנשים צועדים בצעדה לא ניתן לגדרם ולכרוך סביבם טבעת אנושית של 17 אלף שוטרים וחיילים כפי שנעשה הדבר בכפר מימון. מדובר ב 3 צעדות שתצעדנה בשטח פתוח שאינו מאפשר שליטה על כמות כזו של אנשים, לכך יצטרכו להקצות לפחות 10 אלפים חיילים ושוטרים, ו'אם רוצים להיות יעילים יתכן שמסיבות טקטיות המשטרה תוותר על אחת מהן ותתרכז רק בשתיים. כך נצליח לרתק לפחות 30 אלף שוטרים וחיילים'.

הצעדות הן רק אפיק אחד אומר ברנר, במקביל לכך יקיימו גופים שונים תהלוכות עם שופרות סביב הר הבית ויקיימו תפילה. "כיון שהר הבית רגיש אנחנו מאמינים שאלפים מעטים של אנשים יצליחו לרתק אלפים רבים של שוטרים וכוחות שמיועדים לגירוש".

ברנר מוסיף כי כדי ששרון לא יוכל 'לשבת על זרי דפנה', ולהגיד שיש לו שבוע שבועיים, ותחילה יטפל בתהלוכות ובהר הבית ואחרי שהאנשים יתייאשו יתחילו לגרש, מגיעה 'הצלע השלישית של המשולש המנצח: חסימות הכבישים'. נכון, שחסימות הכבישים היו פעולות שנויות במחלוקת אבל ברגע הגירוש הם יהוו כלי לחץ הגדול ביותר מבחינה חברתית וכלכלית. "אם המדינה תעצר ואנשים לא יוכלו ללכת לעבודה ולהסתובב רגיל וחופשי, זה יקרין לחץ אדיר על הממשלה ועל שרון".

לדבריו לוז התכנית הוא איחוד כל הכוחות וביצוע הכל ביחד "עד היום החזקנו קצת ידיים וחנינו לצד הכביש, וכל אחד הזדהה עם פעולה מסוימת. באותו יום יכול כל אחד לקחת חלק מפעילות כלשהי והמסר החשוב הוא שאיש אינו נשאר בבית ביום זה. כל אחד יוצא, או לצעדה, או להתפלל, להר הבית או לחסום כבישים, ואיש אינו נשאר אדיש".

הפעילויות דורשות היערכות לוגיסטית מורכבת והיא בעיצומה. הבית הלאומי וארגוני הר הבית כמו רבבה ועוד, כבר 'הרימו את הכפפה', אומר ברנר. אליהם תחבור מועצת יש"ע בארגון הצעדות. "אם 3 הדברים, וגם קיום תפילה המונית ברחבי העולם, יבוצעו באותו זמן, יש לשרון או שבוע או שבועיים להחזיק מעמד".

הוא מוסיף כי בכך גם יינצלו יסודות השלטון שהתערערו על ידי 'שלטון משפחה ששולטת בדרכי שחיתות ופשע בכל מערכות המדינה'. "אנחנו העם נחזיר את השלטון לעם, וב"ה נביא לבחירות קרובות או למשאל עם על הגירוש, ואז ניכנס לשלב ב' במאבק: להראות מה העם רוצה ואני בטוח שהעם יודע למה הוא חזר לציון. הוא לא חזר כדי להתקפל למחבלים ולא על מנת לגרש יהודים מהבית. עשו לנו את זה מספיק אלפיים שנה ואנחנו לא צריכים להרים את הכפפה של הגויים ולהמשיך לגרש", מדגיש ברנר.