עו"ד שי ניצן המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, משיב היום לפנייה של 14 בכירי אקדמיה, שבה הביעו דאגה מ"שימוש של מערכת אכיפת החוק בהליך הדראסטי של מעצר קטינים עד תום ההליכים", על רקע תהליך ההתנתקות. בתשובתו הוא מפרט את מאמצי הפרקליטות למצוא פתרונות לכך שקטינים לא יישארו במעצר ומדגיש כי הפרקליטות מנהלת מדיניות מרוסנת של מעצרי קטינים.
הוא כותב: "כמוכם, גם אנו סבורים שיש להימנע מצעד זה ככל שניתן. מדיניות המעצרים של התביעה הכללית בכל הקשור בתהליך ההתנתקות, בכלל, ובפרט בכל הנוגע למעצרם של קטינים, היא מדיניות מרוסנת, ורק במקרים בודדים, בהם לא היה מנוס מכך, נעצרו קטינים עד תום ההליכים".
לדבריו מהנתונים שהועברו אליו על ידי המשטרה עולה כי "מתחילת חודש ינואר 2005 ועד ליום 7.8.05, נעצרו 688 קטינים, עקב ביצוע עבירות על רקע התנגדות לתוכנית ההתנתקות, למשל בגין עבירות של השתתפות בהתקהלות אסורה, השתתפות בהתפרעות, השתתפות בהתפרעות לאחר הוראת פיזור, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר, החזקת סכין, יצור נינג'ות, שיבוש הליכי משפט וכד'". כיום לדבריו נותרו במעצר עד תום ההליכים, פחות מ-10 קטינים, שכמעט כולם בגילאי 17- 18.
"בקשת מעצר עד תום ההליכים, ללא הסכמה לחלופת מעצר, הוגשה רק בגין עבירות חמורות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה וכיו"ב, כאשר סברנו כי קיים סיכון ממשי ביותר משחרורו של העצור ואין דרך להפיגו באורח יעיל על ידי חלופת מעצר", כותב ניצן.
ככלל אומר ניצן, ישנה העדפה "במידת האפשר" לשחרר קטינים לחלופת מעצר, "אך במקרים חריגים הדבר אינו מסתייע, עקב חוסר שיתוף פעולה של ההורים". הוא מוסיף כי במקרה אחד סירבו הוריהן של 3 קטינות להצעות לחלופת מעצר בקיבוצים דתיים. "ולכן נשארו הקטינות במעצר. בסופו של דבר, השתדלויות התביעה נשאו פרי והצדדים הגיעו להסכמה על חלופת מעצר הולמת ובעקבות כך שוחררו הקטינות ממעצרן".
סיבה נוספת להישארות קטינים במעצר היא לדבריו בשל סירובם להזדהות. כיון הדבר עלול "לשבש לחלוטין הליכי משפט".
עם זאת, כותב ניצן עקב הרגישות יזמה הפרקליטות במקרים מסוימים "פגישות הידברות" בין גורמים בתביעה ובין הורי קטינים. "פגישת הדברות כזו, שנערכה בראשותי, הניבה תוצאות חיוביות ובעקבותיה שוחררו מספר קטינות לחלופת מעצר, לאחר שהתביעה אף הסכימה להקל במידת מה בתנאי השחרור. גם בעתיד בכוונתנו להתמיד במדיניות זו עקב הרגישות היתרה שבהחזקת קטינים במעצר".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי על הפניה ליועהמ"ש ופרקליט המדינה, שהניבה את תשובת ניצן, חתמו:
דר' ג'ודי ברודר, הקריה האקדמית
פרופ' מרים גור-אריה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
דר' חאלד גנאים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
פרופ' עמנואל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
פרופ' אליעזר לדרמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
דר' דורון מנשה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
דר' בועז סנג'רו, המכללה האקדמית למשפטים (רמת גן)
דר' רות קנאי, המכללה האקדמית למשפטים (רמת גן)
דר' גיא רוטקוף, בי"ס למשפטים, המכללה למנהל
דר' נויה רימלט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' ש. גיורא שוהם, החוג לקרימינולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
דר' קרן שפירא-אטינגר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן
פרופ' רון שפירא, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן
פרופ' יורם שחר, ביה"ס למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה
הוא כותב: "כמוכם, גם אנו סבורים שיש להימנע מצעד זה ככל שניתן. מדיניות המעצרים של התביעה הכללית בכל הקשור בתהליך ההתנתקות, בכלל, ובפרט בכל הנוגע למעצרם של קטינים, היא מדיניות מרוסנת, ורק במקרים בודדים, בהם לא היה מנוס מכך, נעצרו קטינים עד תום ההליכים".
לדבריו מהנתונים שהועברו אליו על ידי המשטרה עולה כי "מתחילת חודש ינואר 2005 ועד ליום 7.8.05, נעצרו 688 קטינים, עקב ביצוע עבירות על רקע התנגדות לתוכנית ההתנתקות, למשל בגין עבירות של השתתפות בהתקהלות אסורה, השתתפות בהתפרעות, השתתפות בהתפרעות לאחר הוראת פיזור, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר, החזקת סכין, יצור נינג'ות, שיבוש הליכי משפט וכד'". כיום לדבריו נותרו במעצר עד תום ההליכים, פחות מ-10 קטינים, שכמעט כולם בגילאי 17- 18.
"בקשת מעצר עד תום ההליכים, ללא הסכמה לחלופת מעצר, הוגשה רק בגין עבירות חמורות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה וכיו"ב, כאשר סברנו כי קיים סיכון ממשי ביותר משחרורו של העצור ואין דרך להפיגו באורח יעיל על ידי חלופת מעצר", כותב ניצן.
ככלל אומר ניצן, ישנה העדפה "במידת האפשר" לשחרר קטינים לחלופת מעצר, "אך במקרים חריגים הדבר אינו מסתייע, עקב חוסר שיתוף פעולה של ההורים". הוא מוסיף כי במקרה אחד סירבו הוריהן של 3 קטינות להצעות לחלופת מעצר בקיבוצים דתיים. "ולכן נשארו הקטינות במעצר. בסופו של דבר, השתדלויות התביעה נשאו פרי והצדדים הגיעו להסכמה על חלופת מעצר הולמת ובעקבות כך שוחררו הקטינות ממעצרן".
סיבה נוספת להישארות קטינים במעצר היא לדבריו בשל סירובם להזדהות. כיון הדבר עלול "לשבש לחלוטין הליכי משפט".
עם זאת, כותב ניצן עקב הרגישות יזמה הפרקליטות במקרים מסוימים "פגישות הידברות" בין גורמים בתביעה ובין הורי קטינים. "פגישת הדברות כזו, שנערכה בראשותי, הניבה תוצאות חיוביות ובעקבותיה שוחררו מספר קטינות לחלופת מעצר, לאחר שהתביעה אף הסכימה להקל במידת מה בתנאי השחרור. גם בעתיד בכוונתנו להתמיד במדיניות זו עקב הרגישות היתרה שבהחזקת קטינים במעצר".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי על הפניה ליועהמ"ש ופרקליט המדינה, שהניבה את תשובת ניצן, חתמו:
דר' ג'ודי ברודר, הקריה האקדמית
פרופ' מרים גור-אריה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
דר' חאלד גנאים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
פרופ' עמנואל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
פרופ' אליעזר לדרמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
דר' דורון מנשה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
דר' בועז סנג'רו, המכללה האקדמית למשפטים (רמת גן)
דר' רות קנאי, המכללה האקדמית למשפטים (רמת גן)
דר' גיא רוטקוף, בי"ס למשפטים, המכללה למנהל
דר' נויה רימלט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' ש. גיורא שוהם, החוג לקרימינולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
דר' קרן שפירא-אטינגר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן
פרופ' רון שפירא, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן
פרופ' יורם שחר, ביה"ס למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה