הישוב נצרים הינו יישוב קהילתי חקלאי דתי- לאומי המונה כ-80 משפחות אשר הוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1972 והתאזרח בשנת 1984 על ידי הקיבוץ הדתי. מחר צפויים חברי היישוב להיעקר מאדמתם ללא התנגדות אקטיבית כלשהי. מכללת יהודה ושומרון הקצתה לטובת קליטת העקורים, בתיאום מלא ותוך שיתוף פעולה עם אגודת הסטודנטים, אתר במתחם מעונות הסטודנטים וכן סיוע לוגיסטי, בית כנסת, מזכירות, אספקת מזון, ציוד בסיסי ועוד.
הפתרון הינו פרי יזמתם של ד"ר מרים ביליג, סוציולוגית ומרצה בכירה במכללה ופרופ' שרגא שובל ראש המחלקה להנדסת תעשיה וניהול, שהיו מיוזמי צוות שניסה לסייע ולגשר בין משרד ראש הממשלה ומשרד השיכון לבין הנהגת המתיישבים במטרה לצמצם הפערים בין הצדדים ולבסס את תהליך ההתיישבות מחדש על פרמטרים תכנוניים מקצועיים. בצוות הגיעו למסקנה כי שני עקרונות חייבים להישמר מרגע הפינוי: שמירה על קהילות המקור, ושמירה על המבנה הגושי של מערכות החינוך, התעסוקה והשירותים המוניציפאליים. באופן זה יתאפשר לצמצם את הטראומה שצפויים המתנחלים לעבור במהלך החודשים הקרובים.
המכללה מציעה לסייע לקהילת נצרים לשמור על המסגרת בשלמותה ובכללותה, מתוך מחשבה ועל מנת למנוע נזקים וטראומות בעתיד. מדובר בצעד הומני "ומחבק" לקליטת מאות אנשים, על מנת לתת להם את האפשרות להישאר ולהתמודד עם המציאות החדשה ביחד.
מאחר שלא הוכן לאנשי נצרים מקום לינה כקהילה אחת, החלטנו לפתוח שערינו ולהעניק להם את התנאים המקסימליים לקליטה טובה ומחבקת. נעשה את המאמץ להתארגן כמה שיותר טוב כדי לקלוט אותם בתחומי המכללה. אנו רואים בקליטה זו אחריות חברתית וערבות הדדית שכולנו חייבים בה", אמר יגאל כהן אורגד, יו"ר הועד הפועל של המכללה ושר האוצר לשעבר.
לדברי ד"ר מרים ביליג, מרצה במכללה האקדמית יהודה ושומרון ומומחית לענייני ההתיישבות:"מעשה זה הינו הומניטרי מדרגה ראשונה. מאחר והתושבים רצו לשמור על קהילתם שמחנו לתת להם מענה זמני לצורך ההתאקלמות הראשונית". יש לציין כי ד"ר ביליג ערכה בעבר מחקרים רבים שהעלו כי שמירת המסגרת הגושית של קהילות שמגורשות מביתן הכרחית על מנת לשמור על הבריאות הנפשית של האנשים המגורשים. על פי אותם מחקרים, במקומות בהם לא נשמרו המסגרות הגושיות היתה עלייה בתופעות דיכאוניות ובהתאבדויות.
במהלך סמסטר הקיץ מאוכלסים כשליש ממעונות המכללה. מכיוון שבשנה הקרובה צפוי להיות גידול של כ-10% במספר הסטודנטים, וכתוצאה מכך גידול בדרישה למעונות, החלה המכללה במקביל בהערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, ובאיתור פתרונות לדיור לסטודנטים, במידה ועד אז לא ימצא פתרון חלופי לתושבי נצרים.
תושבי העיר אריאל והישובים הקהילתיים בסביבה התארגנו גם הם למתן סיוע ראשוני בציוד הקמת משחקיות ומערכות תומכות חברתיות.
הפתרון הינו פרי יזמתם של ד"ר מרים ביליג, סוציולוגית ומרצה בכירה במכללה ופרופ' שרגא שובל ראש המחלקה להנדסת תעשיה וניהול, שהיו מיוזמי צוות שניסה לסייע ולגשר בין משרד ראש הממשלה ומשרד השיכון לבין הנהגת המתיישבים במטרה לצמצם הפערים בין הצדדים ולבסס את תהליך ההתיישבות מחדש על פרמטרים תכנוניים מקצועיים. בצוות הגיעו למסקנה כי שני עקרונות חייבים להישמר מרגע הפינוי: שמירה על קהילות המקור, ושמירה על המבנה הגושי של מערכות החינוך, התעסוקה והשירותים המוניציפאליים. באופן זה יתאפשר לצמצם את הטראומה שצפויים המתנחלים לעבור במהלך החודשים הקרובים.
המכללה מציעה לסייע לקהילת נצרים לשמור על המסגרת בשלמותה ובכללותה, מתוך מחשבה ועל מנת למנוע נזקים וטראומות בעתיד. מדובר בצעד הומני "ומחבק" לקליטת מאות אנשים, על מנת לתת להם את האפשרות להישאר ולהתמודד עם המציאות החדשה ביחד.
מאחר שלא הוכן לאנשי נצרים מקום לינה כקהילה אחת, החלטנו לפתוח שערינו ולהעניק להם את התנאים המקסימליים לקליטה טובה ומחבקת. נעשה את המאמץ להתארגן כמה שיותר טוב כדי לקלוט אותם בתחומי המכללה. אנו רואים בקליטה זו אחריות חברתית וערבות הדדית שכולנו חייבים בה", אמר יגאל כהן אורגד, יו"ר הועד הפועל של המכללה ושר האוצר לשעבר.
לדברי ד"ר מרים ביליג, מרצה במכללה האקדמית יהודה ושומרון ומומחית לענייני ההתיישבות:"מעשה זה הינו הומניטרי מדרגה ראשונה. מאחר והתושבים רצו לשמור על קהילתם שמחנו לתת להם מענה זמני לצורך ההתאקלמות הראשונית". יש לציין כי ד"ר ביליג ערכה בעבר מחקרים רבים שהעלו כי שמירת המסגרת הגושית של קהילות שמגורשות מביתן הכרחית על מנת לשמור על הבריאות הנפשית של האנשים המגורשים. על פי אותם מחקרים, במקומות בהם לא נשמרו המסגרות הגושיות היתה עלייה בתופעות דיכאוניות ובהתאבדויות.
במהלך סמסטר הקיץ מאוכלסים כשליש ממעונות המכללה. מכיוון שבשנה הקרובה צפוי להיות גידול של כ-10% במספר הסטודנטים, וכתוצאה מכך גידול בדרישה למעונות, החלה המכללה במקביל בהערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, ובאיתור פתרונות לדיור לסטודנטים, במידה ועד אז לא ימצא פתרון חלופי לתושבי נצרים.
תושבי העיר אריאל והישובים הקהילתיים בסביבה התארגנו גם הם למתן סיוע ראשוני בציוד הקמת משחקיות ומערכות תומכות חברתיות.