בעקבות הירי של החייל נתן זאדה בשפרעם, ממנו נהרגו ארבעה ערבים, הוקמה ועדה לבדיקת נסיבות האירוע. בעקבות ועדה זו, הוחלט כי צה"ל והשב"כ ישתפו פעולה במידע אודות חיילים בעייתיים שעלולים לעשות מעשים של פגיעה בערבים. השב"כ יעביר לצה"ל פרופיל של חייל כזה. והצבא יעביר לשב"כ את המידע שיש בידיו. גורמים בצה"ל אמרו כי זה לא ימנע לגמרי אירועים כאלו, אך יצמצם אותם.
הצוות החקירה עסק בבדיקת חלקו של צה"ל בנושא, ולא עסק באירוע בכללותו. מצה"ל נמסר כי הצוות מצא פערים וליקויים בכל הקשור לשיתופיות הבין-ארגונית (שירות ביטחון כללי-צה"ל) ובזרימת המידע בצה"ל, ולאופן בו המערכת הצבאית פועלת כמערכת אינטגרטיבית. הצוות מציין כי בהקשרי ניהול כוח אדם, צה"ל אינו פועל מספיק כמערכת שבה מידע הקיים בידי גוף צבאי אחד, מובא לידיעת גוף צבאי אחר ומשפיע על אופן התנהלותו. במקרה של החייל עדן נתן זאדה לא הורכבו פיסות מידע יחדיו ולא הוצפו מספר נתונים שהיו עשויים להביא לשחרורו מצה"ל בגין אי התאמה או לפחות לכליאתו בעוון עריקות. הנתונים הללו היו בעיקרם: הפרופיל הנפשי שהומלץ לחייל על-ידי איש המקצוע במחלקת בריאות הנפש, מספר ימי המחבוש המצטברים של החייל מאז גיוסו, אופן הטיפול של היחידה בנושא נפקדותו ונתונים נוספים.
יחד עם זאת, הצוות מדגיש בממצאיו כי גם אם שיתוף המידע במערכת הצבאית היה מלא ואינטגרטיבי, ופיסות המידע על החייל היו מורכבות יחדיו ונמצאות בידי כלל הגורמים, לא היה בכך דבר שעשוי היה לרמוז או להדליק נורה אדומה כי החייל מהווה פוטנציאל לביצוע מעשה טרור או פעולה קיצונית ואלימה, לפחות על פי הפרמטרים והמשתנים הקיימים, הנמסרים לצה"ל על ידי שרות הביטחון הכללי.
הצוות המליץ על שורה של פעולות לביצוע מיידי, פעולות שמטרתן לשים חסמים מיידיים על ה"חורים שבמסננת" ולהגדיל את הסתברות איתורו של אדם בעל פוטנציאל טרוריסטי בתוך צה"ל. ההמלצות נוגעות בראש ובראשונה לצורך בהידוק הקשר בין שירות הביטחון הכללי לצה"ל בכל הקשור להגדרת משתני פרופיל על ידי השרות ועדכון נוהל העבודה המשותף בין הארגונים בנושאים אלה. כמו כן, הומלץ על צעדים להגברת ריכוזיות המידע בתוך צה"ל ושיתוף גורמי הפיקוד השונים במידע הזה.
הצוות המליץ לארגן מחדש את מקורות המידע האזרחיים והצבאיים במערכת איסוף שיטתית, תוך סנכרון ושיתוף הגופים הצבאיים השונים במידע, במגבלות צנעת הפרט ובטחון מידע. בנוסף המליץ הצוות על הפקת "תדפיס רגישות למפקד" לאיתור חיילים חריגים הדורשים טיפול ומעקב במהלך שירותם (מתגייסים בעלי סטאטוס נפשי בעייתי או רישום פלילי), לבחון את יישום האבחון המקדים לגיוס גם לבנות ולעולים חדשים, לשקול מתן סמכות לפסיכיאטרים לקבוע פרופיל נפשי ללא צורך בוועדה רפואית, לבחון את מדיניות יציאת חיילי צה"ל לחופשות עם נשק ולרענן את נוהלי התייחסות הצבא לסרבנות אידיאולוגית והשתייכות לקבוצות קיצוניות.
הרמטכ"ל, אשר קיבל לידיו את ממצאי התחקיר ב- 12 באוגוסט 2005, שיבח את איכות התחקיר ויסודיותו וקיבל כאמור את כלל המלצותיו.
הצוות החקירה עסק בבדיקת חלקו של צה"ל בנושא, ולא עסק באירוע בכללותו. מצה"ל נמסר כי הצוות מצא פערים וליקויים בכל הקשור לשיתופיות הבין-ארגונית (שירות ביטחון כללי-צה"ל) ובזרימת המידע בצה"ל, ולאופן בו המערכת הצבאית פועלת כמערכת אינטגרטיבית. הצוות מציין כי בהקשרי ניהול כוח אדם, צה"ל אינו פועל מספיק כמערכת שבה מידע הקיים בידי גוף צבאי אחד, מובא לידיעת גוף צבאי אחר ומשפיע על אופן התנהלותו. במקרה של החייל עדן נתן זאדה לא הורכבו פיסות מידע יחדיו ולא הוצפו מספר נתונים שהיו עשויים להביא לשחרורו מצה"ל בגין אי התאמה או לפחות לכליאתו בעוון עריקות. הנתונים הללו היו בעיקרם: הפרופיל הנפשי שהומלץ לחייל על-ידי איש המקצוע במחלקת בריאות הנפש, מספר ימי המחבוש המצטברים של החייל מאז גיוסו, אופן הטיפול של היחידה בנושא נפקדותו ונתונים נוספים.
יחד עם זאת, הצוות מדגיש בממצאיו כי גם אם שיתוף המידע במערכת הצבאית היה מלא ואינטגרטיבי, ופיסות המידע על החייל היו מורכבות יחדיו ונמצאות בידי כלל הגורמים, לא היה בכך דבר שעשוי היה לרמוז או להדליק נורה אדומה כי החייל מהווה פוטנציאל לביצוע מעשה טרור או פעולה קיצונית ואלימה, לפחות על פי הפרמטרים והמשתנים הקיימים, הנמסרים לצה"ל על ידי שרות הביטחון הכללי.
הצוות המליץ על שורה של פעולות לביצוע מיידי, פעולות שמטרתן לשים חסמים מיידיים על ה"חורים שבמסננת" ולהגדיל את הסתברות איתורו של אדם בעל פוטנציאל טרוריסטי בתוך צה"ל. ההמלצות נוגעות בראש ובראשונה לצורך בהידוק הקשר בין שירות הביטחון הכללי לצה"ל בכל הקשור להגדרת משתני פרופיל על ידי השרות ועדכון נוהל העבודה המשותף בין הארגונים בנושאים אלה. כמו כן, הומלץ על צעדים להגברת ריכוזיות המידע בתוך צה"ל ושיתוף גורמי הפיקוד השונים במידע הזה.
הצוות המליץ לארגן מחדש את מקורות המידע האזרחיים והצבאיים במערכת איסוף שיטתית, תוך סנכרון ושיתוף הגופים הצבאיים השונים במידע, במגבלות צנעת הפרט ובטחון מידע. בנוסף המליץ הצוות על הפקת "תדפיס רגישות למפקד" לאיתור חיילים חריגים הדורשים טיפול ומעקב במהלך שירותם (מתגייסים בעלי סטאטוס נפשי בעייתי או רישום פלילי), לבחון את יישום האבחון המקדים לגיוס גם לבנות ולעולים חדשים, לשקול מתן סמכות לפסיכיאטרים לקבוע פרופיל נפשי ללא צורך בוועדה רפואית, לבחון את מדיניות יציאת חיילי צה"ל לחופשות עם נשק ולרענן את נוהלי התייחסות הצבא לסרבנות אידיאולוגית והשתייכות לקבוצות קיצוניות.
הרמטכ"ל, אשר קיבל לידיו את ממצאי התחקיר ב- 12 באוגוסט 2005, שיבח את איכות התחקיר ויסודיותו וקיבל כאמור את כלל המלצותיו.