ליד רחבת הכותל החלה משפחת גובי ממגורשי גוש קטיף, לשבת שבעה, עד לשקיעה. זאת בניגוד לבקשתו של רב הכותל שמואל רבינוביץ' שלא לשבת שבעה ברחבת הכותל. יחד עם זאת הסכימה המשפחה לבקשה שלא להקים סוכת אבלים במקום.
משפחת גובי הביאה אתמול לקבורה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל את בנם רב"ט אלקנה גובי ז"ל, שהוצא מקברו בבית העלמין בנוה דקלים בגוש קטיף, ונקבר בהר הרצל בירושלים.
כתבנו הצבאי קובי פינקלר מביא את ההספד שנשא אחד מאחיו על קברו בהר הרצל.
אלקנה אחי היקר אני עומד פה ופשוט לא מאמין. אי-אפשר להאמין שזה קורה לנו!!! לפני שלוש שנים וחצי עמדנו כולנו המומים וכואבים וליווינו אותך למנוחת עולמים באדמת גוש-קטיף האהובה. הייתי בטוח שזה היה היום הקשה ביותר בחיי אבל לפני שבוע וחצי התברר לי אחרת. הסתובבתי עם עדיאל ערב לפני הגירוש וחשבתי לעצמי אם יש מקום יותר מדהים בעולם לגדול בו מאשר גוש קטיף. חזרנו מהכנסת ספר תורה מדהימה ועוצמתית שהיתה בבית-הכנסת ופתאום אלפי חיילים הציפו את היישוב. הם שטפו את הרחובות השבילים המדשאות והגינות היפות שבמרכז היישוב ועם שחר הם התחילו להיכנס לבתים – קללת הגירוש התחילה...
והשכונה הכל-כך יפה ואהובה המעוז של נווה-דקלים הפך לג'ונגל של חיילים. הם הקיפו את הבית של משפחת ניסים והנה יחיאל יוצא מוקף בעשרות חיילים והחיוך התמידי שעל פניו נעלם ובמקומו עלו ים של דמעות... והנה מגרשים את משפחת גולן ואיקה יוצא ואומר כמה מילים שיכולות לחצוב סלע ומהר למשפחת אוחיון שם יושב הרב אוחיון ומסביר לחיילים איך צריך לקבל גזירת שמיים כמו שמקבלים גזירה על מישהו שמת, וככה עוד משפחה ועוד גירוש ובעיניי אני רואה את משפחת נאומבורג יוצאת מחובקת ור' שבתאי שכל מילה שלו בשנה האחרונה זה שיעור באמונה יוצא עם ספר תורה בידו, מורדי עומד ליד המזוזה קורא קריאת שמע ומקבל עול מלכות שמיים שמגיעה עד כיסא הכבוד ומשפחת כהן יושבת ושרה שיריי תפילה אחרונים מלאים בדמעות מאדמת הקודש ואיך שגוררים את הילדים של אחיטוב ומגרשים את הרב טל מביתו והוא יוצא ומראהו כמלאך עטור בתפילין ועטוף בתפילין מנשק את אדמת גוש-קטיף האהובה ומגיעים לרב גבריאלי שנשאר בשלוות נפש מדהימה שכל-כך אופיינית לצדיק כמוהו, והכל כל-כך מהר שאף אחד לא יתפקח שמישהו בטעות לא יקום ויצעק כי כך דרכו של השקר ממהר תמיד ומפחד שמישהו יגלה אותו.
ואז זה פשוט קרה הם נכנסו אלינו הביתה עשרות במספר והתיישבו בסלון התיישבנו מולם כשהתמונה הגדולה שלך בידי והתחלתי לספר... סיפרתי להם שאבא מוישי ואמא מירי הגיעו לכאן לפני 22 שנה והיה כאן רק חול, חול וחול. הם עזבו משק משגשג בכפר אחים ובאו לכאן מתוך שליחות ואמונה, להפריח את השממה! מוישי חקלאי מסור בחממות עצמונה שהפכו לשם דבר בחקלאות הישראלית ומירי גננת מסורה ואהובה שחינכה פה דורות.
סיפרתי להם על אושרת הבכורה ואיציק שהיה קצין בנח"ל על בועז שהיה מפקד באותו גדוד ועל אלעד שהשתחרר לפני שבוע מהנדסה קרבית על דורית שסיימה שירות לאומי בגן של אוטיסטים ועל דוד החמוד.
בעיקר סיפרתי להם עליך! איך גדלת פה בין חולות הזהב וגלי הים התחנכת לתורה ולדרך ארץ, איך היית מדריך מסור ואהוב בסניף בני-עקיבא, למדת בישיבה והתגייסת לצבא לדובדבן. איך באותו מוצאי-שבת שחור נסעת בציר כיסופים לבוש בבגדי שבת לקחת את בועז שהוקפץ לצבא ופתאום נפתחה אש ממחבל ארור ששכב בצד הכביש. הג'יפ הצבאי הממוגן שעבר שם נסע להזעיק עזרה או השד יודע מה, ואתה במקום ללחוץ על הדוושה ולהסתלק חשבת על שיירת הנוסעים שמאחוריך ועל אדמת הקודש שמתחתיך והחלטת לא לוותר!! יצאת עם בועז- ובגבורה שלומדים עליה רק בספרים הסתערתם על המחבל. הג'יפ הממוגן שחזר לא חשב לרגע לפרוק ולהסתער והחליט לדרוס את מקור הירי שלצערנו הרב היה זה אתה. אני זוכר באותו לילה בתוך כל הסערה שהוחלט לקבור אותך בגוש!!! היה ברור לכולם שזהו רצונך הקשר והחיבור שלך למקום היו דבר שאי-אפשר לנתק.
סיפרתי להם על הבית הקדוש בו הם יושבים כרגע, כל-כך הרבה חיילים קצינים חברים וסתם אנשים שעברו בבית הזה מאז שנהרגת, שבאו לספוג את הגבורה הזאת, שבאו לראות שיעורי אמונה שלא כתובים בספרים אלא עומדים וחיים ממש. הסתכלתי להם בעיניים ואמרתי: "אני בטוח שסבא או סבא של סבא של כל אחד ואחד מכם בכל מקום בעולם שלא הרביצו לא שברו הרסו ושרפו אותו ואת הקהילה היהודית בה הוא חי ידע לצעוק "שמע ישראל", ידע לומר "ותחזינה עינינו בשובך לציון" וידע לקום ולחזור הביתה לארץ ישראל להקים מדינה ולבנות צבא. אני בטוח שביום שהתגייסתם הוא היה גאה בכם חיילים בצבא הגנה לישראל והיום כשאתם עומדים פה עם אותם מדים ומצייתים לפקודת הגירוש הנפשעת הזאת, לפקודת הפשע והחורבן, לפקודה שנותנת במתנה למחבל שגרם למותו של אלקנה ולעוד אלפים כמוהו את הבית שלו. אני מקווה שסבא שלכם לא מתהפך בקברו"...
לפני כמה ימים הלכתי עם מירי ומוישי לדיון של כל המשפחות השכולות שבגוש ומירי אמרה לי שהיא מרגישה שתקעו לה סכין בלב ועכשיו רק מסובבים עוד ועוד. שרון, "מגלגלים חובה על-ידי חייב -ומרשעים ייצא רשע". אומנם לא הרגת בגוף אבל הרגת אנשים בנפש קרעת אותם מבפנים גירשת שברת הרסת וזרקת אותם לרחובות התעללת בהם בילדיהם ובכל מה שיקר וקדוש להם. שיקרת לעיניי כל כשאמרת ש"לכל מתיישב יש פתרון". איבדת כל טיפת אנושיות שנדרשת מאדם עלי אדמות והכנסת את הצבא האהוב לרשע ולטירוף שלך.
בהפטרה השבוע קראנו "מיהרו בנייך מהרסייך וממחריבייך ממך יצאו". היום אנו רואים ממש איך כל מה שהאויבים שלנו כל-כך רצו וניסו לעשות לנו- ולא הצליחו, הממשלה שלנו עשתה. אני לא יודע אם יש עונש בעולם הזה ואפילו בבית-דין לפשעים נגד האנושות שראוי למעשה הזה. לך, ולכל הממשלה הבוגדנית הזו שישבה בפחד מוות מהמשטר הדיקטטורי שלך שאפילו במדינות ערב האפלות לא ראינו כמותו- ישבה ושיתפה פעולה עם הרשע והפשע הזה. לכל אלה ישלם היושב במרומים כי רק הוא יכול לדון אותם ולשלם להם כרוע מעלליהם!!
אבל אנחנו ממשיכים עם המבט קדימה!!! לפני שגורשנו מהבית עמדתי עם הסגן-אלוף שהיה שם ושאלתי אותו בדמעות: "תגיד לי, מה הם עושים לנו?" הוא אמר לי: "הם מנסים לשבור אתכם" והתחיל לבכות ולומר: "אני רואה אתכם ואני מגלה אנשים שלא זכיתי לראות מעולם. אני כבר יומיים נכנס לבתים ומגלה את האמת. אני רואה אתכם מבפנים, את החינוך של הילדים, את האמונה והחוסן הנפשי הזה ואני יודע שזה מלח הארץ. התקשורת השקרנית תאוות הדם דאגה לצבוע אתכם בשחור כאלימים, משיחיסתים מטורפים 'יהיו עשרות הרוגים והמון פצועים' דאגו להזהיר אותנו... גרמו לנו לשנוא אתכם בלי להכיר אתכם, בלי לדעת מי אתם באמת והיום אני מרגיש שאני כל-כך אוהב אתכם, והלוואי, הלוואי והילדים שלי יהיו כמוכם... רק אל תישברו אסור לכם להישבר!!!" סיים בדמעות. אמרתי לו שאפשר לגרש יהודים ולזרוק אותם לרחוב אפשר לעקור משפחות שלמות ולפרק קהילות מאוחדות אפשר להרוס בתים וחממות ולהפוך את הגן-עדן לשממה ולחורבה, אפשר אפילו לפוצץ בתי-כנסת ואפשר גם בשם הטירוף המשתולל הזה לפתוח קברים ולחלל את כבוד הקדושים שלנו אבל אי-אפשר לשבור את הרוח הזאת אי-אפשר לנצח את החוסן הנפשי את המסירות-נפש והגבורה את רוח החיים של הגוש המדהים הזה לעולם אי-אפשר לשבור!!!
אנחנו נמשיך במבט מורם ובכל הכוח כי את החושך לא מגרשים במקלות אלא פשוט מוסיפים אור. נוסיף אור בבניית יישובים נוסיף אור בהקמת משפחות ובלידת ילדים נוסיף אור באהבה לארץ ובמוכנות להילחם למענה נוסיף אור באהבת העם הזה שכל-כך מנסים לסכסך ולקרוע אותו מבפנים אבל באמת הוא כל-כך נפלא כל-כך אוהב וכל-כך מאוחד. נמשיך להתחבר ולחבר אותו בענווה ובאהבה לזהות יהודית אמיתית, לסיבה האמיתית מדוע באנו ארצה, נמשיך לחנך באהבה ולהעמיק את לימוד התורה. נמשיך מפני שעם שלם לומד היום את הגוש את הרוח הזאת ואת החיים הנפלאים האלה. נמשיך מפני שעם שלם מחכה שנמשיך שנוביל שנמשוך קדימה במבט מורם ולא נעצור לרגע!!! גם אם הציונות החילונית סיימה את תפקידה גם אם היא פשטה את הרגל ורמסה את הערכים שהיא בעצמה בנתה, ערכים שלא באו מכוח אמת מוחלטת, מכוח התורה ומכוח ריבונות של עולם חולפים לפי קריזות של ראש ממשלה.
אנחנו נמשיך מפני שעם ישראל לא התחיל אתמול עם ישראל שואב את הרוח מההיסטוריה המפוארת שלו מאבותינו הקדושים, מיהושוע בן-נון וכלב בן-יפונה שלא חלשה אמונתם גם כאשר היו המיעוט שבמיעוט, מדוד המלך שעמד בגבורה מול גוליית הענק ואויביי ישראל, ממתתיהו ובניו המכבים שלא נכנעו ליוונים ולמתייוונים, מאותם קדושים שמסרו נפשם למען אמונתם בגירוש ספרד ובמרד הגטאות, מאותם חלוצים ראשונים שמסרו את חייהם למען הארץ הזאת! נביט במבט מרחם לעבר הפחדנים והעייפים שיושבים שם בממשלה ונאמר בפה מלא: "אם נגמר לכם הרוח אם אין לכם יותר כוח לנו לא נגמר!!! תבואו לראות את הנוער הנפלא שלנו שבמשך שנה וחצי ניהל מאבק למופת בתנאים לא תנאים תבואו לראות את העוצמות הצעירות האלו ותהיו רגועים שתדעו מי ינהיג את הדור הבא!!!
תביטו לעברו של אלקנה תלמדו עליו ותיווכחו לדעת מהי גבורה אמיתית שאינה מפחדת מקשיים, שבטוחה ומאמינה בצדקת דרכה ולא בורחת ומתנתקת לרגע. תבואו לעם הזה בכנות ובאמיתיות ותיווכחו לדעת שהוא חזק".
חשבתי המון עליך אלקנה בימים של הגירוש וראיתי בעיניי רוחי איך רחל אמנו יושבת ומבכה על בניה שצריכים לגלות שוב ואיך אל הדמעות האלו מצטרפים דמעות כל הקדושים שבמרכזם קדושי גוש-קטיף והכל יחד מתחבר עם הדמעות והתפילות שלנו ועולה לאוצר התפילות שממנו צומחות הישועות. וכגודל השבר והחורבן כן גודל הצמיחה והישועה שבאה ממנו בזכות אותם קדושים ובזכות אותם גיבורים וצדיקים שחיו בגוש ועמדו בניסיון הקשה בשביל כל עם ישראל.
אלקנה אחי, אני יכול לשבת ולספר עליך המון- על 21 שנה שחיית איתנו ועד שלוש שנים שהרוח שלך חיה בתוכנו על הגעגועים הרבים ועל אין-סוף זיכרונות..
אבל רק בקשה אחת לי אליך אח אהוב שתעמוד שם למעלה ותבקש ותתחנן על המשפחה היקרה שלך שהיא כבר המשפחה של כולנו, על אושרת והלל והילדים אחיקם אריאל ונדב על איציק ונועה והילדים רותם ואלקנה עוז שנקרא על שמך ממש ביום הגירוש על בועז ותהילה ועל אלקנה עמיחי שגם זכה להיקרא על שמך על אלעד ועל דורית היקרה ואחרון על דוד הקטן ובמיוחד על ההורים הנפלאים שלך מוישי ומירי שכל-כך למדנו מהם בתקופה האחרונה ובכלל. שה' ייתן להם עוד ועוד כוח שנאמר די לייסורים ושייראו רק נחת.
תתפלל על תושבי הגוש הנפלא והיקר הזה. שנדע להמשיך באמת שנדע לעשות רצונו בלבב שלם ושנדע תמיד מאיפה לשאוב את הכוחות לנו ולכל עם ישראל!!
אישה אחת מגדיד שגורשה מביתה יצאה החוצה הסתכלה כלפי מעלה ואמרה: "ריבונו של עולם נתתי לך את הבית שלי אתה תן לנו את הבית שלך"!!
אנחנו מאמינים שמהחורבן הנורא הזה נזכה לתקומה גדולה, תקומת התורה, תקומת העם ותקומת הארץ וש"נצח ישראל לא ישקר לעולם".
משפחת גובי הביאה אתמול לקבורה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל את בנם רב"ט אלקנה גובי ז"ל, שהוצא מקברו בבית העלמין בנוה דקלים בגוש קטיף, ונקבר בהר הרצל בירושלים.
כתבנו הצבאי קובי פינקלר מביא את ההספד שנשא אחד מאחיו על קברו בהר הרצל.
אלקנה אחי היקר אני עומד פה ופשוט לא מאמין. אי-אפשר להאמין שזה קורה לנו!!! לפני שלוש שנים וחצי עמדנו כולנו המומים וכואבים וליווינו אותך למנוחת עולמים באדמת גוש-קטיף האהובה. הייתי בטוח שזה היה היום הקשה ביותר בחיי אבל לפני שבוע וחצי התברר לי אחרת. הסתובבתי עם עדיאל ערב לפני הגירוש וחשבתי לעצמי אם יש מקום יותר מדהים בעולם לגדול בו מאשר גוש קטיף. חזרנו מהכנסת ספר תורה מדהימה ועוצמתית שהיתה בבית-הכנסת ופתאום אלפי חיילים הציפו את היישוב. הם שטפו את הרחובות השבילים המדשאות והגינות היפות שבמרכז היישוב ועם שחר הם התחילו להיכנס לבתים – קללת הגירוש התחילה...
והשכונה הכל-כך יפה ואהובה המעוז של נווה-דקלים הפך לג'ונגל של חיילים. הם הקיפו את הבית של משפחת ניסים והנה יחיאל יוצא מוקף בעשרות חיילים והחיוך התמידי שעל פניו נעלם ובמקומו עלו ים של דמעות... והנה מגרשים את משפחת גולן ואיקה יוצא ואומר כמה מילים שיכולות לחצוב סלע ומהר למשפחת אוחיון שם יושב הרב אוחיון ומסביר לחיילים איך צריך לקבל גזירת שמיים כמו שמקבלים גזירה על מישהו שמת, וככה עוד משפחה ועוד גירוש ובעיניי אני רואה את משפחת נאומבורג יוצאת מחובקת ור' שבתאי שכל מילה שלו בשנה האחרונה זה שיעור באמונה יוצא עם ספר תורה בידו, מורדי עומד ליד המזוזה קורא קריאת שמע ומקבל עול מלכות שמיים שמגיעה עד כיסא הכבוד ומשפחת כהן יושבת ושרה שיריי תפילה אחרונים מלאים בדמעות מאדמת הקודש ואיך שגוררים את הילדים של אחיטוב ומגרשים את הרב טל מביתו והוא יוצא ומראהו כמלאך עטור בתפילין ועטוף בתפילין מנשק את אדמת גוש-קטיף האהובה ומגיעים לרב גבריאלי שנשאר בשלוות נפש מדהימה שכל-כך אופיינית לצדיק כמוהו, והכל כל-כך מהר שאף אחד לא יתפקח שמישהו בטעות לא יקום ויצעק כי כך דרכו של השקר ממהר תמיד ומפחד שמישהו יגלה אותו.
ואז זה פשוט קרה הם נכנסו אלינו הביתה עשרות במספר והתיישבו בסלון התיישבנו מולם כשהתמונה הגדולה שלך בידי והתחלתי לספר... סיפרתי להם שאבא מוישי ואמא מירי הגיעו לכאן לפני 22 שנה והיה כאן רק חול, חול וחול. הם עזבו משק משגשג בכפר אחים ובאו לכאן מתוך שליחות ואמונה, להפריח את השממה! מוישי חקלאי מסור בחממות עצמונה שהפכו לשם דבר בחקלאות הישראלית ומירי גננת מסורה ואהובה שחינכה פה דורות.
סיפרתי להם על אושרת הבכורה ואיציק שהיה קצין בנח"ל על בועז שהיה מפקד באותו גדוד ועל אלעד שהשתחרר לפני שבוע מהנדסה קרבית על דורית שסיימה שירות לאומי בגן של אוטיסטים ועל דוד החמוד.
בעיקר סיפרתי להם עליך! איך גדלת פה בין חולות הזהב וגלי הים התחנכת לתורה ולדרך ארץ, איך היית מדריך מסור ואהוב בסניף בני-עקיבא, למדת בישיבה והתגייסת לצבא לדובדבן. איך באותו מוצאי-שבת שחור נסעת בציר כיסופים לבוש בבגדי שבת לקחת את בועז שהוקפץ לצבא ופתאום נפתחה אש ממחבל ארור ששכב בצד הכביש. הג'יפ הצבאי הממוגן שעבר שם נסע להזעיק עזרה או השד יודע מה, ואתה במקום ללחוץ על הדוושה ולהסתלק חשבת על שיירת הנוסעים שמאחוריך ועל אדמת הקודש שמתחתיך והחלטת לא לוותר!! יצאת עם בועז- ובגבורה שלומדים עליה רק בספרים הסתערתם על המחבל. הג'יפ הממוגן שחזר לא חשב לרגע לפרוק ולהסתער והחליט לדרוס את מקור הירי שלצערנו הרב היה זה אתה. אני זוכר באותו לילה בתוך כל הסערה שהוחלט לקבור אותך בגוש!!! היה ברור לכולם שזהו רצונך הקשר והחיבור שלך למקום היו דבר שאי-אפשר לנתק.
סיפרתי להם על הבית הקדוש בו הם יושבים כרגע, כל-כך הרבה חיילים קצינים חברים וסתם אנשים שעברו בבית הזה מאז שנהרגת, שבאו לספוג את הגבורה הזאת, שבאו לראות שיעורי אמונה שלא כתובים בספרים אלא עומדים וחיים ממש. הסתכלתי להם בעיניים ואמרתי: "אני בטוח שסבא או סבא של סבא של כל אחד ואחד מכם בכל מקום בעולם שלא הרביצו לא שברו הרסו ושרפו אותו ואת הקהילה היהודית בה הוא חי ידע לצעוק "שמע ישראל", ידע לומר "ותחזינה עינינו בשובך לציון" וידע לקום ולחזור הביתה לארץ ישראל להקים מדינה ולבנות צבא. אני בטוח שביום שהתגייסתם הוא היה גאה בכם חיילים בצבא הגנה לישראל והיום כשאתם עומדים פה עם אותם מדים ומצייתים לפקודת הגירוש הנפשעת הזאת, לפקודת הפשע והחורבן, לפקודה שנותנת במתנה למחבל שגרם למותו של אלקנה ולעוד אלפים כמוהו את הבית שלו. אני מקווה שסבא שלכם לא מתהפך בקברו"...
לפני כמה ימים הלכתי עם מירי ומוישי לדיון של כל המשפחות השכולות שבגוש ומירי אמרה לי שהיא מרגישה שתקעו לה סכין בלב ועכשיו רק מסובבים עוד ועוד. שרון, "מגלגלים חובה על-ידי חייב -ומרשעים ייצא רשע". אומנם לא הרגת בגוף אבל הרגת אנשים בנפש קרעת אותם מבפנים גירשת שברת הרסת וזרקת אותם לרחובות התעללת בהם בילדיהם ובכל מה שיקר וקדוש להם. שיקרת לעיניי כל כשאמרת ש"לכל מתיישב יש פתרון". איבדת כל טיפת אנושיות שנדרשת מאדם עלי אדמות והכנסת את הצבא האהוב לרשע ולטירוף שלך.
בהפטרה השבוע קראנו "מיהרו בנייך מהרסייך וממחריבייך ממך יצאו". היום אנו רואים ממש איך כל מה שהאויבים שלנו כל-כך רצו וניסו לעשות לנו- ולא הצליחו, הממשלה שלנו עשתה. אני לא יודע אם יש עונש בעולם הזה ואפילו בבית-דין לפשעים נגד האנושות שראוי למעשה הזה. לך, ולכל הממשלה הבוגדנית הזו שישבה בפחד מוות מהמשטר הדיקטטורי שלך שאפילו במדינות ערב האפלות לא ראינו כמותו- ישבה ושיתפה פעולה עם הרשע והפשע הזה. לכל אלה ישלם היושב במרומים כי רק הוא יכול לדון אותם ולשלם להם כרוע מעלליהם!!
אבל אנחנו ממשיכים עם המבט קדימה!!! לפני שגורשנו מהבית עמדתי עם הסגן-אלוף שהיה שם ושאלתי אותו בדמעות: "תגיד לי, מה הם עושים לנו?" הוא אמר לי: "הם מנסים לשבור אתכם" והתחיל לבכות ולומר: "אני רואה אתכם ואני מגלה אנשים שלא זכיתי לראות מעולם. אני כבר יומיים נכנס לבתים ומגלה את האמת. אני רואה אתכם מבפנים, את החינוך של הילדים, את האמונה והחוסן הנפשי הזה ואני יודע שזה מלח הארץ. התקשורת השקרנית תאוות הדם דאגה לצבוע אתכם בשחור כאלימים, משיחיסתים מטורפים 'יהיו עשרות הרוגים והמון פצועים' דאגו להזהיר אותנו... גרמו לנו לשנוא אתכם בלי להכיר אתכם, בלי לדעת מי אתם באמת והיום אני מרגיש שאני כל-כך אוהב אתכם, והלוואי, הלוואי והילדים שלי יהיו כמוכם... רק אל תישברו אסור לכם להישבר!!!" סיים בדמעות. אמרתי לו שאפשר לגרש יהודים ולזרוק אותם לרחוב אפשר לעקור משפחות שלמות ולפרק קהילות מאוחדות אפשר להרוס בתים וחממות ולהפוך את הגן-עדן לשממה ולחורבה, אפשר אפילו לפוצץ בתי-כנסת ואפשר גם בשם הטירוף המשתולל הזה לפתוח קברים ולחלל את כבוד הקדושים שלנו אבל אי-אפשר לשבור את הרוח הזאת אי-אפשר לנצח את החוסן הנפשי את המסירות-נפש והגבורה את רוח החיים של הגוש המדהים הזה לעולם אי-אפשר לשבור!!!
אנחנו נמשיך במבט מורם ובכל הכוח כי את החושך לא מגרשים במקלות אלא פשוט מוסיפים אור. נוסיף אור בבניית יישובים נוסיף אור בהקמת משפחות ובלידת ילדים נוסיף אור באהבה לארץ ובמוכנות להילחם למענה נוסיף אור באהבת העם הזה שכל-כך מנסים לסכסך ולקרוע אותו מבפנים אבל באמת הוא כל-כך נפלא כל-כך אוהב וכל-כך מאוחד. נמשיך להתחבר ולחבר אותו בענווה ובאהבה לזהות יהודית אמיתית, לסיבה האמיתית מדוע באנו ארצה, נמשיך לחנך באהבה ולהעמיק את לימוד התורה. נמשיך מפני שעם שלם לומד היום את הגוש את הרוח הזאת ואת החיים הנפלאים האלה. נמשיך מפני שעם שלם מחכה שנמשיך שנוביל שנמשוך קדימה במבט מורם ולא נעצור לרגע!!! גם אם הציונות החילונית סיימה את תפקידה גם אם היא פשטה את הרגל ורמסה את הערכים שהיא בעצמה בנתה, ערכים שלא באו מכוח אמת מוחלטת, מכוח התורה ומכוח ריבונות של עולם חולפים לפי קריזות של ראש ממשלה.
אנחנו נמשיך מפני שעם ישראל לא התחיל אתמול עם ישראל שואב את הרוח מההיסטוריה המפוארת שלו מאבותינו הקדושים, מיהושוע בן-נון וכלב בן-יפונה שלא חלשה אמונתם גם כאשר היו המיעוט שבמיעוט, מדוד המלך שעמד בגבורה מול גוליית הענק ואויביי ישראל, ממתתיהו ובניו המכבים שלא נכנעו ליוונים ולמתייוונים, מאותם קדושים שמסרו נפשם למען אמונתם בגירוש ספרד ובמרד הגטאות, מאותם חלוצים ראשונים שמסרו את חייהם למען הארץ הזאת! נביט במבט מרחם לעבר הפחדנים והעייפים שיושבים שם בממשלה ונאמר בפה מלא: "אם נגמר לכם הרוח אם אין לכם יותר כוח לנו לא נגמר!!! תבואו לראות את הנוער הנפלא שלנו שבמשך שנה וחצי ניהל מאבק למופת בתנאים לא תנאים תבואו לראות את העוצמות הצעירות האלו ותהיו רגועים שתדעו מי ינהיג את הדור הבא!!!
תביטו לעברו של אלקנה תלמדו עליו ותיווכחו לדעת מהי גבורה אמיתית שאינה מפחדת מקשיים, שבטוחה ומאמינה בצדקת דרכה ולא בורחת ומתנתקת לרגע. תבואו לעם הזה בכנות ובאמיתיות ותיווכחו לדעת שהוא חזק".
חשבתי המון עליך אלקנה בימים של הגירוש וראיתי בעיניי רוחי איך רחל אמנו יושבת ומבכה על בניה שצריכים לגלות שוב ואיך אל הדמעות האלו מצטרפים דמעות כל הקדושים שבמרכזם קדושי גוש-קטיף והכל יחד מתחבר עם הדמעות והתפילות שלנו ועולה לאוצר התפילות שממנו צומחות הישועות. וכגודל השבר והחורבן כן גודל הצמיחה והישועה שבאה ממנו בזכות אותם קדושים ובזכות אותם גיבורים וצדיקים שחיו בגוש ועמדו בניסיון הקשה בשביל כל עם ישראל.
אלקנה אחי, אני יכול לשבת ולספר עליך המון- על 21 שנה שחיית איתנו ועד שלוש שנים שהרוח שלך חיה בתוכנו על הגעגועים הרבים ועל אין-סוף זיכרונות..
אבל רק בקשה אחת לי אליך אח אהוב שתעמוד שם למעלה ותבקש ותתחנן על המשפחה היקרה שלך שהיא כבר המשפחה של כולנו, על אושרת והלל והילדים אחיקם אריאל ונדב על איציק ונועה והילדים רותם ואלקנה עוז שנקרא על שמך ממש ביום הגירוש על בועז ותהילה ועל אלקנה עמיחי שגם זכה להיקרא על שמך על אלעד ועל דורית היקרה ואחרון על דוד הקטן ובמיוחד על ההורים הנפלאים שלך מוישי ומירי שכל-כך למדנו מהם בתקופה האחרונה ובכלל. שה' ייתן להם עוד ועוד כוח שנאמר די לייסורים ושייראו רק נחת.
תתפלל על תושבי הגוש הנפלא והיקר הזה. שנדע להמשיך באמת שנדע לעשות רצונו בלבב שלם ושנדע תמיד מאיפה לשאוב את הכוחות לנו ולכל עם ישראל!!
אישה אחת מגדיד שגורשה מביתה יצאה החוצה הסתכלה כלפי מעלה ואמרה: "ריבונו של עולם נתתי לך את הבית שלי אתה תן לנו את הבית שלך"!!
אנחנו מאמינים שמהחורבן הנורא הזה נזכה לתקומה גדולה, תקומת התורה, תקומת העם ותקומת הארץ וש"נצח ישראל לא ישקר לעולם".