מדינות האיחוד האירופי מנהלות מזה זמן דיונים נוקבים אודות יוזמה חדשה-ישנה, במסגרתה תאסוף מערכת מחשבים מתוחכמת את כל המידע על שיחות הטלפון, הודעות הדואר האלקטרוני וה-SMS והגלישה באינטרנט של תושבי האיחוד, לצורך המאבק בטרור.
העיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה" טוען אתמול כי בריטניה, הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, דוחפת להעביר את ההצעה להצבעה מהר ככל הניתן - ייתכן שכבר בחודש הבא.
שרי האיחוד האירופי נפגשו השבוע במטה הארגון בבריסל ודנו בפרויקט הניטור המיוחד. את היוזמה העלתה בריטניה הרבה לפני הפיגועים בלונדון, אולם אלו דירבנו את הבריטים ביתר שאת.
היוזמה קיבלה משנה תוקף לאחר הפיגועים, כששרי החוץ של מדינות האיחוד החליטו על מערכת חוקים המסדירה את שיתוף הפעולה המודיעיני וחלוקת המידע ביניהן.
על פי התוכנית, אמורה היוזמה לאסוף את המידע השטחי של השיחות והודעות הגלישה - ללא התוכן. בשיחות טלפון למשל, יישמר המידע אודות המתקשר והנמען, השעה ומשך השיחה - אך לא תוכנה. עם זאת, נוסח היוזמה עדיין מעורפל וטרם סוכם כך שלמעשה איש עוד לא הגדיר באופן סופי מהו "תוכן" השיחה.
סוגיה נוספת במחלוקת היא משך שמירת המידע. חברות התקשורת שומרות אותו לצרכיהן במשך מספר חודשים. תומכי התוכנית רוצים שהחברות (או הגוף הממשלתי שיבצע את הניטור) ישמור על החומר חצי שנה לפחות, ועדיף שנה שלימה. מחקרים גילו ששוטרים הפיקו יתרונות מרובים אודות פשעים חמורים ממידע שהיה בן 7 חודשים ויותר.
אלא שגם בשם המלחמה בטרור, שרים אירופים הביעו חשש באשר לפגיעה הצפויה בזכויות האזרח עם יישום התוכנית. מכשול נוסף צפוי להיות העלות הגבוהה של התוכנית, שנאמדת במיליוני אירו.
שרת המשפטים הגרמנית, בריג'יט ציפריס, אמרה כי חברת התקשורת הלאומית הגרמנית הביעה דאגה מהעלות הגבוהה, ורמזה כי עדיין לא ברור מי יידרש לשלם את החשבון – הממשלות או חברות התקשורת המסחריות. "עמדתה של התעשייה תהיה שהמדינות הן שיצטרכו לשלם את המחיר", אמרה לעיתונאים. אלא שספק אם החברות יתלהבו לשתף פעולה עם מהלך שכזה, שבוודאי לא יהיה אהוד על הצרכנים.
על אף ההתנגדות, שר הפנים הבריטי צ'רלס קלארק, אמר כי הוא בטוח ש-25 המדינות יגיעו להסכמה בנושא במהלך חודש אוקטובר, עוד לפני פסגת מנהיגי האיחוד הבאה. "ישנו רצון גדול להגיע לפתרון כלשהו, ואני מקווה שנצליח", אמר קלארק לעיתונאים לפני תחילת פגישת פסגת שרי החוץ של האיחוד. הוא הוסיף כי הוא מקווה שיישום התוכנית יחל עוד לפני סוף השנה הנוכחית.
ובתוך כך , באוסטראליה אושר למשטרה הפדרלית להצמיד מכשירי איתור לחשודים בפעילות טרור למשך 12 חודשים והמשטרות המקומיות יורשו לעצור אנשים במעצר מינהלי למשך שבועיים. אלו הם רק חלק מהתוכניות של הממשלה המקומית להקשחת החוקים הביטחוניים.
הממשלה בקנברה גם מתכננת להחמיר את מדיניות קבלת האזרחות ולהגדיר בחוק עבירות חדשו. למשל, השארת תיקים ללא השגחה בשדות תעופה תיהפך לעבירה פלילית.
ראש הממשלה האוסטראלי ג'ון הווארד, הגדיר את הצעדים שיינקטו במסגרת התכנית החדשה כ"חריגים אך הכרחיים להתמודדות עם מצב חריג ומאיים". התוכנית נתקלה בביקורת מצד אירגוני זכויות אדם ומשפטנים, אך הווארד סבור כי "אין בתוכנית שום דבר שניתן להתייחס אליו ככזה המוביל ליצירת 'מדינת משטרה'".
טרם נוסחה טיוטה מפורטת של החוקים החדשים, שנוצרו בעקבות סקירה מקיפה של החוקים למאבק בטרור, שהוזמנה על ידי ראש הממשלה בעקבות מתקפת הטרור בלונדון ביולי האחרון.
העיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה" טוען אתמול כי בריטניה, הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, דוחפת להעביר את ההצעה להצבעה מהר ככל הניתן - ייתכן שכבר בחודש הבא.
שרי האיחוד האירופי נפגשו השבוע במטה הארגון בבריסל ודנו בפרויקט הניטור המיוחד. את היוזמה העלתה בריטניה הרבה לפני הפיגועים בלונדון, אולם אלו דירבנו את הבריטים ביתר שאת.
היוזמה קיבלה משנה תוקף לאחר הפיגועים, כששרי החוץ של מדינות האיחוד החליטו על מערכת חוקים המסדירה את שיתוף הפעולה המודיעיני וחלוקת המידע ביניהן.
על פי התוכנית, אמורה היוזמה לאסוף את המידע השטחי של השיחות והודעות הגלישה - ללא התוכן. בשיחות טלפון למשל, יישמר המידע אודות המתקשר והנמען, השעה ומשך השיחה - אך לא תוכנה. עם זאת, נוסח היוזמה עדיין מעורפל וטרם סוכם כך שלמעשה איש עוד לא הגדיר באופן סופי מהו "תוכן" השיחה.
סוגיה נוספת במחלוקת היא משך שמירת המידע. חברות התקשורת שומרות אותו לצרכיהן במשך מספר חודשים. תומכי התוכנית רוצים שהחברות (או הגוף הממשלתי שיבצע את הניטור) ישמור על החומר חצי שנה לפחות, ועדיף שנה שלימה. מחקרים גילו ששוטרים הפיקו יתרונות מרובים אודות פשעים חמורים ממידע שהיה בן 7 חודשים ויותר.
אלא שגם בשם המלחמה בטרור, שרים אירופים הביעו חשש באשר לפגיעה הצפויה בזכויות האזרח עם יישום התוכנית. מכשול נוסף צפוי להיות העלות הגבוהה של התוכנית, שנאמדת במיליוני אירו.
שרת המשפטים הגרמנית, בריג'יט ציפריס, אמרה כי חברת התקשורת הלאומית הגרמנית הביעה דאגה מהעלות הגבוהה, ורמזה כי עדיין לא ברור מי יידרש לשלם את החשבון – הממשלות או חברות התקשורת המסחריות. "עמדתה של התעשייה תהיה שהמדינות הן שיצטרכו לשלם את המחיר", אמרה לעיתונאים. אלא שספק אם החברות יתלהבו לשתף פעולה עם מהלך שכזה, שבוודאי לא יהיה אהוד על הצרכנים.
על אף ההתנגדות, שר הפנים הבריטי צ'רלס קלארק, אמר כי הוא בטוח ש-25 המדינות יגיעו להסכמה בנושא במהלך חודש אוקטובר, עוד לפני פסגת מנהיגי האיחוד הבאה. "ישנו רצון גדול להגיע לפתרון כלשהו, ואני מקווה שנצליח", אמר קלארק לעיתונאים לפני תחילת פגישת פסגת שרי החוץ של האיחוד. הוא הוסיף כי הוא מקווה שיישום התוכנית יחל עוד לפני סוף השנה הנוכחית.
ובתוך כך , באוסטראליה אושר למשטרה הפדרלית להצמיד מכשירי איתור לחשודים בפעילות טרור למשך 12 חודשים והמשטרות המקומיות יורשו לעצור אנשים במעצר מינהלי למשך שבועיים. אלו הם רק חלק מהתוכניות של הממשלה המקומית להקשחת החוקים הביטחוניים.
הממשלה בקנברה גם מתכננת להחמיר את מדיניות קבלת האזרחות ולהגדיר בחוק עבירות חדשו. למשל, השארת תיקים ללא השגחה בשדות תעופה תיהפך לעבירה פלילית.
ראש הממשלה האוסטראלי ג'ון הווארד, הגדיר את הצעדים שיינקטו במסגרת התכנית החדשה כ"חריגים אך הכרחיים להתמודדות עם מצב חריג ומאיים". התוכנית נתקלה בביקורת מצד אירגוני זכויות אדם ומשפטנים, אך הווארד סבור כי "אין בתוכנית שום דבר שניתן להתייחס אליו ככזה המוביל ליצירת 'מדינת משטרה'".
טרם נוסחה טיוטה מפורטת של החוקים החדשים, שנוצרו בעקבות סקירה מקיפה של החוקים למאבק בטרור, שהוזמנה על ידי ראש הממשלה בעקבות מתקפת הטרור בלונדון ביולי האחרון.