יו"ר הועדה, ח"כ מיכאל איתן וחברי הכנסת שהשתתפו בדיון (גדעון סער (ליכוד), יולי תמיר (עבודה) ואתי לבני (שינוי)) הסכימו פה אחד כי חוסר הודאות גורם למועמדים פחד מתמיד שמא לאחר הבחירות יואשמו בעבירות על החוק.
בדיון הוסכם כי החוק אמנם דורש בחינה מהותית ושינוי דרסטי אולם במטרה להחיל אותו על הבחירות הקרובות יש לחוקק הוראת שעה שתבהיר את המותר והאסור במערכת בחירות פנימיות, לרבות הגדרת "מיהו מועמד", מתי חלה תקופת הבחירות, הסכום המותר לאיסוף/הוצאת כספים וקביעת מנגנוני הבקרה.
השינויים העיקריים המסתמנים הם:
• תחולת החוק - החוק כיום חל רק על בחירות מוקדמות בהן "זכאים להשתתף כלל חברי המפלגה". את הוראת השעה מוצע להחיל על בחירת המועמדים גם אם הן מתבצעות במרכז המפלגות.
• הגדרת "מועמד" – מועמד הוא מי שהכריז על עצמו כמועמד או הודיע ברבים על כוונתו להתמודד כמועמד בבחירות מקדימות בע"פ או בכתב, במפורש או במשתמע.
• "תקופת הבחירות" – מיום תחילתה של הוראת השעה, או במפלגות בהם כבר החלה תקופת הבחירות – לפי המוקדם.
• סכומים - הסכומים אותם ניתן יהיה לגייס מתרומות ולהוציא במסגרת מערכת הבחירות ייקבעו לפי מס' האנשים החברים בגוף הבוחר. ככלל, הסכום המותר לגיוס מתורם יחיד הוא 10,000 ₪. מועמד לראשות המפלגה יהיה רשאי לגייס פי ארבע מהסכום האמור.
• מנגנוני הבקרה – בחוק הקיים נקבע כי בכל מפלגה יוקם מוסד לביקורת. יו"ר הועדה, ח"כ מיכאל איתן דרש להעביר את הביקורת על תהליכי הבחירות המוקדמות למבקר המדינה כך שהמועמדים ימסרו למבקר המדינה דיווחים על גיוס תרומות והמבקר יוסמך לפרסם את שמות התורמים ולהטיל סנקציות על החורגים – "המוסד לביקורת המפלגה פשט את הרגל", אמר איתן והוסיף כי "יש חוסר רצון בקרב המפלגות לבקר באופן אמיתי אחר המועמדים".
• אחריות המועמד - יו"ר הועדה מציע לקבוע בהוראת השעה כי האחריות לפעולות הנעשות במסגרת מערכת הבחירות יוטלו על המועמד עצמו. "צריכה להיות למועמד אחריות לגבי פעולות הנעשות במערכת הבחירות שלו. מועמד צריך לדעת שבחתימת ידו הוא לוקח אחריות על ההכנסות וההוצאות ויהיה אחראי לכך באופן אישי. כך תמנע הפלת האחריות על הש"ג".
מועדת החוקה נמסר כי היא תמשיך ותדון בקרוב בחקיקת הוראת השעה, כך שתחול כבר בבחירות הקרובות.
בדיון הוסכם כי החוק אמנם דורש בחינה מהותית ושינוי דרסטי אולם במטרה להחיל אותו על הבחירות הקרובות יש לחוקק הוראת שעה שתבהיר את המותר והאסור במערכת בחירות פנימיות, לרבות הגדרת "מיהו מועמד", מתי חלה תקופת הבחירות, הסכום המותר לאיסוף/הוצאת כספים וקביעת מנגנוני הבקרה.
השינויים העיקריים המסתמנים הם:
• תחולת החוק - החוק כיום חל רק על בחירות מוקדמות בהן "זכאים להשתתף כלל חברי המפלגה". את הוראת השעה מוצע להחיל על בחירת המועמדים גם אם הן מתבצעות במרכז המפלגות.
• הגדרת "מועמד" – מועמד הוא מי שהכריז על עצמו כמועמד או הודיע ברבים על כוונתו להתמודד כמועמד בבחירות מקדימות בע"פ או בכתב, במפורש או במשתמע.
• "תקופת הבחירות" – מיום תחילתה של הוראת השעה, או במפלגות בהם כבר החלה תקופת הבחירות – לפי המוקדם.
• סכומים - הסכומים אותם ניתן יהיה לגייס מתרומות ולהוציא במסגרת מערכת הבחירות ייקבעו לפי מס' האנשים החברים בגוף הבוחר. ככלל, הסכום המותר לגיוס מתורם יחיד הוא 10,000 ₪. מועמד לראשות המפלגה יהיה רשאי לגייס פי ארבע מהסכום האמור.
• מנגנוני הבקרה – בחוק הקיים נקבע כי בכל מפלגה יוקם מוסד לביקורת. יו"ר הועדה, ח"כ מיכאל איתן דרש להעביר את הביקורת על תהליכי הבחירות המוקדמות למבקר המדינה כך שהמועמדים ימסרו למבקר המדינה דיווחים על גיוס תרומות והמבקר יוסמך לפרסם את שמות התורמים ולהטיל סנקציות על החורגים – "המוסד לביקורת המפלגה פשט את הרגל", אמר איתן והוסיף כי "יש חוסר רצון בקרב המפלגות לבקר באופן אמיתי אחר המועמדים".
• אחריות המועמד - יו"ר הועדה מציע לקבוע בהוראת השעה כי האחריות לפעולות הנעשות במסגרת מערכת הבחירות יוטלו על המועמד עצמו. "צריכה להיות למועמד אחריות לגבי פעולות הנעשות במערכת הבחירות שלו. מועמד צריך לדעת שבחתימת ידו הוא לוקח אחריות על ההכנסות וההוצאות ויהיה אחראי לכך באופן אישי. כך תמנע הפלת האחריות על הש"ג".
מועדת החוקה נמסר כי היא תמשיך ותדון בקרוב בחקיקת הוראת השעה, כך שתחול כבר בבחירות הקרובות.