שגרירים ואישים בכירים מכל העולם הגיעו ביום שישי צהרים לבית העלמין בהרצליה לחלוק כבוד אחרון לצייד הנאצים, שמעון ויזנטל, שנפטר ביום שלישי .
מארגני הלוויתו של ויזנטל מתחו ביקורת על כך שאף שר בממשלה לא הגיע לחלוק לו כבוד בדרכו האחרונה. לדברי גורמים המעורבים בארגון ההלוויה, "אישים בכירים מארצות שמעבר לים הגיעו לחלוק כבוד אחרון לויזנטל, אך נראה שלשרי הממשלה, חלקת הקבורה בהרצליה רחוקה מדי".
במשתתפים בהלוויה נציג ממשלת גרמניה נון סריל, שגריר אוסטריה הנגל קורט, שגריר פולין בישראל יאן וויצ'יך פיקארסקי, נציגת שגרירות ארה"ב ג'ין קרט, שגריר בריטניה שהוא גם נציג האיחוד האירופאי סיימון מקדונלד, שגריר איטליה בארץ וסגן נשיא הפרלמנט הרוסי אלכסנדר טורשין.
להלוויה הגיעו גם סגן השר מיכאל מלכיאור, יו"ר הסוכנות היהודית זאב ביילסקי, השר לשעבר נתן שרנסקי, יו"ר יד ושם, אבנר שלו, שבח וייס וראש עיריית הרצליה, יעל גרמן. בהלוויה נקראה פעמיים תפילת ´אל מלא רחמים´, פעם אחת לעילוי נשמתו של ויזנטל ופעם שנייה לזכרם של שישה מיליון היהודים שנרצחו בשואה.
"שמעון ויזנטל בפועלו למען השמירה על הצדק העולמי היה מהגיבורים היהודים הבודדים שהצמיח דור השואה", כך ספד לו מנכ"ל מכון ויזנטל בישראל, ד"ר אפרים זורוף והדגיש כי בעולם לא סייעו לויזנטל ללכוד נאצים.
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7, סיפר ד"ר זורוף על הכרותו עם שמעון ויזנטל שהלך שלשום לעולמו, "הכרתי את שמעון ויזנטל בשנת 78' כשהגעתי ללוס אנג'לס, כשבפגישה איתו הוא שכנע אותי להתמסר לפעילות לכידת הנאצים. במשך פעילותו הוא לכד 1100 מפקדים וקציני נאציים והעמידם לדין, אני יודע שהרבה מאוד מהמקרים הוא חקר כשסייע לאמריקאים אחרי המלחמה כשהתחיל את פעילותו כאזרח עובד הצבא האמריקאי, פעילותו הופסקה כמעט לחלוטין בעקבות המלחמה הקרה ורק מאוחר יותר בעקובות משפט אייכמן פתח משרד בוינה ששם המשיך את פעולותיו".
בתשובה לשאלת כתבנו עוזי ברוך על הפופולאריות שלה זכה בקרב בעולם השיב ד"ר זורוף שיש הבדל בין פופולאריות בעולם לבין שיתוף פעולה שלה לא כל כך זכה ויזנטל, "לדוגמה אוסטריה שבה פעל ויזנטל העניקה לו סולידאריות רבה אך לא סייעה בפועל להעמיד פושעים לדין, אך יש גם לציין כי ב-20 שנה האחרונות לא עסק בפועל בלכידת הנאציים אלא בהסברה וכסמל המאבק לצדק עולמי, לצערי ויזנטל לא זכה בפרס נובל למרות שהיה מועמד כמה פעמים, לסיכום אני יכול להגיד שהוא היה אחד מהגיבורים היהודים הבודדים שהצמיח דור השואה, והפך לסמל המאבק לצדק עולמי, אנחנו כמובן נמשיך במורשתו ונרדוף ונרשיע נאציים שעדיין חיים ופועלים בעולם".
שמעון ויזנטל נולד ב-1908 למשפחה אמידה באוקראינה, לאחר מכן עבר לפראג ללימודי ארכיטקטורה. לימודיו הופסקו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939.
במהלך המלחמה שהה במחנות עבודה ובמחנות ריכוז כאשר בסיומה נסע לנירנברג במטרה לאתר פושעים נאציים. עם שחרורו ממחנה המוות בוכנוולד נשבע ויזנטל להקדיש את חייו לרדיפת פושעים נאציים והבאתם לדין באומרו כי "אין חירות ללא צדק". ויזנטל אמר כי הוא שואף לכך שבהסטוריה ייזכר כי הנאצים לא הצליחו לחמוק מאחריותם לרצח יהודים.
ויזנטל פעל במחלקה לפשעי מלחמה של הצבא האמריקאי ובהמשך הקים בלילץ ובווינה את "המרכז לתיעוד היסטורי יהודי". הוא קבל על הזילות ביחס לשואה בשנים האחרונות ואמר כי אי אפשר להשוות את השואה לכל פשע אחר. "מעל ראשו של כל יהודי בתקופת השואה ריחף גזר דין מוות ללא תאריך", אמר ויזנטל.
תחילת דרכו של ויזנטל במשימתו, לא היתה סוגה בשושנים ובאוסטריה בה פעל, זכה ליחס של התעלמות ואפילו ספג עלבונות. השיא היה בשנת 75 כשהקנצלר ממוצא יהודי ברונו קרייסקי האשים אותו בשיתוף פעולה עם הנאצים. האירוניה היא שאת ההכרה במפעלו באוסטריה בשעת 86 זכה מהקנצלר קורט ולדהיים שנבחר למרות הקמפיין שערך ויזנטל נגד מינויו בחושפו כי ולדהיים הסתיר את עובדת שירותו כקצין בצבא הנאצי.
ויזנטל הגדיר את המאבק על הזכרון ונגד השכחה כמאבק החשוב ביותר. "חשוב שאנשים ידעו שאנחנו לא שוכחים את אויבינו", הדגיש. ב-1977 הוקם "מרכז שמעון ויזנטל" בלוס אנג'לס כהוקרה על מפעל חייו.
לפני כשנה וחצי קיבל ויזנטל תואר אבירות ממלכת בריטניה, אליזבת' השניה, כהוקרה על "מפעל חיים בשירות האנושות".
בנימוקי הענקת התואר נאמר כי תואר האבירות מוענק לו על פועלו בהבאתם למשפט של אחראים לפשעים נגד האנושות, ביניהם המעקב אחרי אדולף אייכמן והבאתו למשפט בישראל שנת 60'. כתבנו מזכיר כי בטקס הענקת התואר הוזכר גם "מרכז ויזנטל" להנצחת זכר השואה ולמלחמה באנטישמיות אשר הוקם בלוס אנג'לס, ארצות הברית בשנת 77'.
מארגני הלוויתו של ויזנטל מתחו ביקורת על כך שאף שר בממשלה לא הגיע לחלוק לו כבוד בדרכו האחרונה. לדברי גורמים המעורבים בארגון ההלוויה, "אישים בכירים מארצות שמעבר לים הגיעו לחלוק כבוד אחרון לויזנטל, אך נראה שלשרי הממשלה, חלקת הקבורה בהרצליה רחוקה מדי".
במשתתפים בהלוויה נציג ממשלת גרמניה נון סריל, שגריר אוסטריה הנגל קורט, שגריר פולין בישראל יאן וויצ'יך פיקארסקי, נציגת שגרירות ארה"ב ג'ין קרט, שגריר בריטניה שהוא גם נציג האיחוד האירופאי סיימון מקדונלד, שגריר איטליה בארץ וסגן נשיא הפרלמנט הרוסי אלכסנדר טורשין.
להלוויה הגיעו גם סגן השר מיכאל מלכיאור, יו"ר הסוכנות היהודית זאב ביילסקי, השר לשעבר נתן שרנסקי, יו"ר יד ושם, אבנר שלו, שבח וייס וראש עיריית הרצליה, יעל גרמן. בהלוויה נקראה פעמיים תפילת ´אל מלא רחמים´, פעם אחת לעילוי נשמתו של ויזנטל ופעם שנייה לזכרם של שישה מיליון היהודים שנרצחו בשואה.
"שמעון ויזנטל בפועלו למען השמירה על הצדק העולמי היה מהגיבורים היהודים הבודדים שהצמיח דור השואה", כך ספד לו מנכ"ל מכון ויזנטל בישראל, ד"ר אפרים זורוף והדגיש כי בעולם לא סייעו לויזנטל ללכוד נאצים.
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7, סיפר ד"ר זורוף על הכרותו עם שמעון ויזנטל שהלך שלשום לעולמו, "הכרתי את שמעון ויזנטל בשנת 78' כשהגעתי ללוס אנג'לס, כשבפגישה איתו הוא שכנע אותי להתמסר לפעילות לכידת הנאצים. במשך פעילותו הוא לכד 1100 מפקדים וקציני נאציים והעמידם לדין, אני יודע שהרבה מאוד מהמקרים הוא חקר כשסייע לאמריקאים אחרי המלחמה כשהתחיל את פעילותו כאזרח עובד הצבא האמריקאי, פעילותו הופסקה כמעט לחלוטין בעקבות המלחמה הקרה ורק מאוחר יותר בעקובות משפט אייכמן פתח משרד בוינה ששם המשיך את פעולותיו".
בתשובה לשאלת כתבנו עוזי ברוך על הפופולאריות שלה זכה בקרב בעולם השיב ד"ר זורוף שיש הבדל בין פופולאריות בעולם לבין שיתוף פעולה שלה לא כל כך זכה ויזנטל, "לדוגמה אוסטריה שבה פעל ויזנטל העניקה לו סולידאריות רבה אך לא סייעה בפועל להעמיד פושעים לדין, אך יש גם לציין כי ב-20 שנה האחרונות לא עסק בפועל בלכידת הנאציים אלא בהסברה וכסמל המאבק לצדק עולמי, לצערי ויזנטל לא זכה בפרס נובל למרות שהיה מועמד כמה פעמים, לסיכום אני יכול להגיד שהוא היה אחד מהגיבורים היהודים הבודדים שהצמיח דור השואה, והפך לסמל המאבק לצדק עולמי, אנחנו כמובן נמשיך במורשתו ונרדוף ונרשיע נאציים שעדיין חיים ופועלים בעולם".
שמעון ויזנטל נולד ב-1908 למשפחה אמידה באוקראינה, לאחר מכן עבר לפראג ללימודי ארכיטקטורה. לימודיו הופסקו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939.
במהלך המלחמה שהה במחנות עבודה ובמחנות ריכוז כאשר בסיומה נסע לנירנברג במטרה לאתר פושעים נאציים. עם שחרורו ממחנה המוות בוכנוולד נשבע ויזנטל להקדיש את חייו לרדיפת פושעים נאציים והבאתם לדין באומרו כי "אין חירות ללא צדק". ויזנטל אמר כי הוא שואף לכך שבהסטוריה ייזכר כי הנאצים לא הצליחו לחמוק מאחריותם לרצח יהודים.
ויזנטל פעל במחלקה לפשעי מלחמה של הצבא האמריקאי ובהמשך הקים בלילץ ובווינה את "המרכז לתיעוד היסטורי יהודי". הוא קבל על הזילות ביחס לשואה בשנים האחרונות ואמר כי אי אפשר להשוות את השואה לכל פשע אחר. "מעל ראשו של כל יהודי בתקופת השואה ריחף גזר דין מוות ללא תאריך", אמר ויזנטל.
תחילת דרכו של ויזנטל במשימתו, לא היתה סוגה בשושנים ובאוסטריה בה פעל, זכה ליחס של התעלמות ואפילו ספג עלבונות. השיא היה בשנת 75 כשהקנצלר ממוצא יהודי ברונו קרייסקי האשים אותו בשיתוף פעולה עם הנאצים. האירוניה היא שאת ההכרה במפעלו באוסטריה בשעת 86 זכה מהקנצלר קורט ולדהיים שנבחר למרות הקמפיין שערך ויזנטל נגד מינויו בחושפו כי ולדהיים הסתיר את עובדת שירותו כקצין בצבא הנאצי.
ויזנטל הגדיר את המאבק על הזכרון ונגד השכחה כמאבק החשוב ביותר. "חשוב שאנשים ידעו שאנחנו לא שוכחים את אויבינו", הדגיש. ב-1977 הוקם "מרכז שמעון ויזנטל" בלוס אנג'לס כהוקרה על מפעל חייו.
לפני כשנה וחצי קיבל ויזנטל תואר אבירות ממלכת בריטניה, אליזבת' השניה, כהוקרה על "מפעל חיים בשירות האנושות".
בנימוקי הענקת התואר נאמר כי תואר האבירות מוענק לו על פועלו בהבאתם למשפט של אחראים לפשעים נגד האנושות, ביניהם המעקב אחרי אדולף אייכמן והבאתו למשפט בישראל שנת 60'. כתבנו מזכיר כי בטקס הענקת התואר הוזכר גם "מרכז ויזנטל" להנצחת זכר השואה ולמלחמה באנטישמיות אשר הוקם בלוס אנג'לס, ארצות הברית בשנת 77'.