סא"ל במיל. מאיר אינדור ראש ארגון נפגעי הטרור אלמגור מאשים את מערכת הביטחון כי היא מסתירה מהציבור את ההתחייבויות שנתנה ישראל במסגרת תכנית ההתנתקות לאמריקנים ולפלשתינים ושמשמעותם היא ויתורים על מרכיבי בטחון חשובים. ישראל הסכימה לצמצם את רוב המחסומים ביו"ש, לבטל איסור התנועה הפלשתינים על הצירים ולהסיג את צה"ל מהערים הערביות ביו"ש. ביצוע ההתחייבויות הביא לעלייה ב'פגועי הדרכים' כמו אלו שאירעו בצומת גוש עציון ובכניסה לעלי בהם נהרגו שלושה ישראלים ונפצעו נוספים, אומר אינדור לכתבתנו רותי אברהם.
יתירה מכך, מוסיף אינדור, גם התגובות על הפיגועים הן בהרשאה אמריקאית לזמן קצר בלבד כדי 'להרגיע' את דעת הקהל.
אינדור מציין כי בארגון אלמגור היתה מודעות למתן ההבטחות לאמריקנים עוד בתחילת יישום תכנית ההתנתקות ולהפתעת הלובי שהוקם בארגון כדי לטפל בסוגיה ושכלל נפגעי טרור שכולים ופצועים בהם גם אלו שנפצעו בפגועי ירי, רוב השרים וחברי הכנסת לא היו מודעים לפרטי ההסכמות. אינדור אומר כי הפרטים לא הובאו כלל לדיון בממשלה ובכנסת כיון שהוגדרו כ'מכתבי לוואי' והם לא נחשפו לרוב השרים וחברי הכנסת-כשם שנחשפה למשל, תכנית פינוי הישובים ותושביהם.
גם התקשורת לא ידעה על כך ולא הביאה זאת לדיון ציבורי, ונסיונות חברי ארגון אלמגור להעלות את הסוגיה לדיון ציבורי נכשלו. "בעת שאלמגור פנה למזכירות הממשלה לייזום דיון בממשלה בסוגייה בטרם אשור תכנית ההתנתקות, התשובה הייתה שאמנם המכתבים לא אושררו אבל הם 'יוצגו לשרים' כלשון ההודעה, תוך ניסיון למזער את חומרת ההבטחות ואת הצורך לדון בהן.
אינדור מדגיש כי ההבטחות הישראליות אינן מותירות בידיה ברירות רבות והן גם מוסתרות בהודעות מערך הדוברות של משרד הבטחון וצה"ל כ'הקלות ומחוות' פרי יוזמה ישראלית בעקבות רגיעה ושיתוף פעולה עם הפלשתינים. ההבטחות עצמן אינן מוזכרות.
לדבריו רוב המגבלות שהושתו על הפלשתינים בעקבות גל פיגועים ביו"ש הצליחו בזמנו לצמצם את פיגועי הירי, אבל אז הן הוסרו, וחודשו הפיגועים. ההחמרות שמוטלות שוב בעקבות הפיגועים, נמשכות זמן קצר עד להשגת רגיעה בדעת הקהל הישראלי. " כשישראל צריכה להחליט בין הצרכים המבצעיים למלחמה בטרור לבין ההתחייבות הישראלית בפני האמריקאים, היא בוחרת לוותר על הצרכים המבצעיים או לצמצמם למינימום", אומר אינדור.
יתירה מכך, מוסיף אינדור, גם התגובות על הפיגועים הן בהרשאה אמריקאית לזמן קצר בלבד כדי 'להרגיע' את דעת הקהל.
אינדור מציין כי בארגון אלמגור היתה מודעות למתן ההבטחות לאמריקנים עוד בתחילת יישום תכנית ההתנתקות ולהפתעת הלובי שהוקם בארגון כדי לטפל בסוגיה ושכלל נפגעי טרור שכולים ופצועים בהם גם אלו שנפצעו בפגועי ירי, רוב השרים וחברי הכנסת לא היו מודעים לפרטי ההסכמות. אינדור אומר כי הפרטים לא הובאו כלל לדיון בממשלה ובכנסת כיון שהוגדרו כ'מכתבי לוואי' והם לא נחשפו לרוב השרים וחברי הכנסת-כשם שנחשפה למשל, תכנית פינוי הישובים ותושביהם.
גם התקשורת לא ידעה על כך ולא הביאה זאת לדיון ציבורי, ונסיונות חברי ארגון אלמגור להעלות את הסוגיה לדיון ציבורי נכשלו. "בעת שאלמגור פנה למזכירות הממשלה לייזום דיון בממשלה בסוגייה בטרם אשור תכנית ההתנתקות, התשובה הייתה שאמנם המכתבים לא אושררו אבל הם 'יוצגו לשרים' כלשון ההודעה, תוך ניסיון למזער את חומרת ההבטחות ואת הצורך לדון בהן.
אינדור מדגיש כי ההבטחות הישראליות אינן מותירות בידיה ברירות רבות והן גם מוסתרות בהודעות מערך הדוברות של משרד הבטחון וצה"ל כ'הקלות ומחוות' פרי יוזמה ישראלית בעקבות רגיעה ושיתוף פעולה עם הפלשתינים. ההבטחות עצמן אינן מוזכרות.
לדבריו רוב המגבלות שהושתו על הפלשתינים בעקבות גל פיגועים ביו"ש הצליחו בזמנו לצמצם את פיגועי הירי, אבל אז הן הוסרו, וחודשו הפיגועים. ההחמרות שמוטלות שוב בעקבות הפיגועים, נמשכות זמן קצר עד להשגת רגיעה בדעת הקהל הישראלי. " כשישראל צריכה להחליט בין הצרכים המבצעיים למלחמה בטרור לבין ההתחייבות הישראלית בפני האמריקאים, היא בוחרת לוותר על הצרכים המבצעיים או לצמצמם למינימום", אומר אינדור.