ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי מגיב הבוקר בחריפות על החלטת היועץ המשפטי מני מזוז לבדוק את דו"ח הסנגוריה הציבורית המעיד על פגיעה קשה בזכויות העצורים במהלך הגירוש, ועל יישור קו של מערכת המשפט עם התביעה. לדברי ח"כ אריאל, "המציאות שבה מערכת משפטית מיישרת קו עם התביעה מתאימה למדינות טוטליטריות. לא יתכן שהעומד בראש המערכת המשפטית יבדוק את עצמו. יש להעביר את ממצאי הדו"ח לבדיקה של גורם חיצוני".
מזוז הודיע אתמול כי יבדוק את הטענות בדבר אפליה לרעה של פעילי הימין שנעצרו בתקופת הגירוש והעקירה, וכי הממסד המשפטי כולל הפרקליטות ובתי המשפט נקטו בחומרה רבה כלפיהם.
החלטת היועץ באה בעקבות דוח של הסניגוריה הציבורית שהצביע על ההתיחסות המחמירה של המערכת המשפטית לעצורים בהפגנות הימין, כולל יחס מחמיר מאוד ביחס לקטינים.
הסנגוריה הציבורית מתחה ביקורת חריפה על ההתנהלות של בתי המשפט, של הפרקליטות ושל המשטרה בהליכים המשפטיים נגד קטינים שנעצרו בעת ביצוע ההתנתקות.
הדברים נכתבים במסמך פנימי שהכינה הסנגוריה, אותו חשף לפני ימים אחדים אמוץ שפירא ב"קול ישראל". המסמך מאשש טענות שהעלו מתנגדי הגירוש על היד הקשה כלפיהם, טענות שזכו לגיבוי משפטנים מימין ומשמאל.
במסמך שהכינה עו"ד ד"ר אביטל מולד נאמר, כי "הטיפול המשפטי בעצורי ההתנתקות מחזק את ההרגשה, שהצורך להרתיע את המתנגדים לתוכנית ולסכל כל גורם שיפריע לביצועה, גוברים על כללים בסיסיים הדרושים לניהול הליך פלילי תקין".
לטענתה, על מזבח ההתנתקות הוקרבו ונרמסו זכויות מהותיות ודיוניות של חשודים ונאשמים, בעיקר בתחום הנוער. בין היתר, המופקדים על חקירה ועל מעצר נקטו מדיניות של "יד קלה על ההדק", וזכו "לשיתוף פעולה מצד בית המשפט".
בהתנהלות הפרקליטות ובהליכים המתקיימים בבית המשפט, כותבת ד"ר מולד, "ישנה סטייה בולטת לחומרה ממדיניות המעצרים הקיימת בימים שבשגרה", ו"המציאות מלמדת כי קיימת אכיפה סלקטיבית של החוק על-פי ההשתייכות הפוליטית".
בין יתר ההאשמות החמורות שמעלה ד"ר מולד, לדבריה נוצרו "דינים 'חדשים' לצורך ההתנתקות. כך למשל, הארכת מעצרם של העצורים נעשה באורח קולקטיבי, "כאשר בית המשפט אינו בודק מה חלקו של כל אחד מהעצורים באירוע". הדבר הגיע לשיא "באחד ממקרי המעצר", שם "היה ילד שהתברר שהחזיק קופסת קוטג'".
בנוסף, לטענתה, "התחזקה התחושה כי מעצרי ההתנתקות נועדו להשתמש בנאשמים ככלי להרתיע אחרים", לאחר שבתי המשפט לא בחנו חלופות מעצר, לא ביקשו תסקירים משירות המבחן לנוער.
הפרקליטות והמשטרה, לדברי מולד, נקטו ב"מדיניות מחמירה", כשהגישו ערר "כמעט על כל החלטת שחרור", ערכו ביקורי פתע תכופים אצל משוחררים בתנאים, כדי לבחון את העמידה בתנאי השחרור ונקטו בתכסיסים פרוצדוראליים שונים.
באחד המקרים, כך מתאר הדו"ח, הסכים נציג המשטרה בדרום לשחרר קטין בערבות, אולם נציג המשטרה בת"א מיהר "'לחטוף' את הקטין ממקום מעצרו לבית המשפט בכפר סבא", כדי לנסות לשנות שם את ההחלטה.
גם בארגון זכויות האדם ביש"ע הביעו תמיהה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה "לבחון" את הדו"ח הפנימי של הסנגוריה הציבורית העוסק בהפרת זכויותיהם של מתנגדי ההתנתקות. לדברי אורית סטרוק, מרכזת הארגון, הטענות הקשות שבדו"ח מופנות כלפי מערכת התביעה שמזוז עומד בראשה ואשר פעלה מכח הנחיותיו המחמירות בגישתו שההתנתקות היא מטרה לאומית עליונה ושמתנגדיה עלולים להוביל לאנרכיה. לדבריה, הפרת הזכויות בה עוסק הדו"ח היא פועל יוצא של גישה עקרונית זו ושל הנחיות מפורטות שיצאו מלשכת מזוז עצמו, ולכן מן הראוי שמסקנות הדו"ח ייחקרו ע"י גורם חיצוני.
גם ח"כ גילה פינקלשטיין מהמפד"ל אומרת הבוקר כי "לא ייתכן שאדם שהורה למערכת המשפט לכופף את החוק בשם ההתנתקות, יבחן את טוהר מידותיה של מערכת החשודה בביצוע הוראותיו".
פינקלשטיין קוראת למזוז "לשמוט ידיו מדו"ח הסנגוריה ולהעבירו לגורם אובייקטיבי".
מזוז הודיע אתמול כי יבדוק את הטענות בדבר אפליה לרעה של פעילי הימין שנעצרו בתקופת הגירוש והעקירה, וכי הממסד המשפטי כולל הפרקליטות ובתי המשפט נקטו בחומרה רבה כלפיהם.
החלטת היועץ באה בעקבות דוח של הסניגוריה הציבורית שהצביע על ההתיחסות המחמירה של המערכת המשפטית לעצורים בהפגנות הימין, כולל יחס מחמיר מאוד ביחס לקטינים.
הסנגוריה הציבורית מתחה ביקורת חריפה על ההתנהלות של בתי המשפט, של הפרקליטות ושל המשטרה בהליכים המשפטיים נגד קטינים שנעצרו בעת ביצוע ההתנתקות.
הדברים נכתבים במסמך פנימי שהכינה הסנגוריה, אותו חשף לפני ימים אחדים אמוץ שפירא ב"קול ישראל". המסמך מאשש טענות שהעלו מתנגדי הגירוש על היד הקשה כלפיהם, טענות שזכו לגיבוי משפטנים מימין ומשמאל.
במסמך שהכינה עו"ד ד"ר אביטל מולד נאמר, כי "הטיפול המשפטי בעצורי ההתנתקות מחזק את ההרגשה, שהצורך להרתיע את המתנגדים לתוכנית ולסכל כל גורם שיפריע לביצועה, גוברים על כללים בסיסיים הדרושים לניהול הליך פלילי תקין".
לטענתה, על מזבח ההתנתקות הוקרבו ונרמסו זכויות מהותיות ודיוניות של חשודים ונאשמים, בעיקר בתחום הנוער. בין היתר, המופקדים על חקירה ועל מעצר נקטו מדיניות של "יד קלה על ההדק", וזכו "לשיתוף פעולה מצד בית המשפט".
בהתנהלות הפרקליטות ובהליכים המתקיימים בבית המשפט, כותבת ד"ר מולד, "ישנה סטייה בולטת לחומרה ממדיניות המעצרים הקיימת בימים שבשגרה", ו"המציאות מלמדת כי קיימת אכיפה סלקטיבית של החוק על-פי ההשתייכות הפוליטית".
בין יתר ההאשמות החמורות שמעלה ד"ר מולד, לדבריה נוצרו "דינים 'חדשים' לצורך ההתנתקות. כך למשל, הארכת מעצרם של העצורים נעשה באורח קולקטיבי, "כאשר בית המשפט אינו בודק מה חלקו של כל אחד מהעצורים באירוע". הדבר הגיע לשיא "באחד ממקרי המעצר", שם "היה ילד שהתברר שהחזיק קופסת קוטג'".
בנוסף, לטענתה, "התחזקה התחושה כי מעצרי ההתנתקות נועדו להשתמש בנאשמים ככלי להרתיע אחרים", לאחר שבתי המשפט לא בחנו חלופות מעצר, לא ביקשו תסקירים משירות המבחן לנוער.
הפרקליטות והמשטרה, לדברי מולד, נקטו ב"מדיניות מחמירה", כשהגישו ערר "כמעט על כל החלטת שחרור", ערכו ביקורי פתע תכופים אצל משוחררים בתנאים, כדי לבחון את העמידה בתנאי השחרור ונקטו בתכסיסים פרוצדוראליים שונים.
באחד המקרים, כך מתאר הדו"ח, הסכים נציג המשטרה בדרום לשחרר קטין בערבות, אולם נציג המשטרה בת"א מיהר "'לחטוף' את הקטין ממקום מעצרו לבית המשפט בכפר סבא", כדי לנסות לשנות שם את ההחלטה.
גם בארגון זכויות האדם ביש"ע הביעו תמיהה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה "לבחון" את הדו"ח הפנימי של הסנגוריה הציבורית העוסק בהפרת זכויותיהם של מתנגדי ההתנתקות. לדברי אורית סטרוק, מרכזת הארגון, הטענות הקשות שבדו"ח מופנות כלפי מערכת התביעה שמזוז עומד בראשה ואשר פעלה מכח הנחיותיו המחמירות בגישתו שההתנתקות היא מטרה לאומית עליונה ושמתנגדיה עלולים להוביל לאנרכיה. לדבריה, הפרת הזכויות בה עוסק הדו"ח היא פועל יוצא של גישה עקרונית זו ושל הנחיות מפורטות שיצאו מלשכת מזוז עצמו, ולכן מן הראוי שמסקנות הדו"ח ייחקרו ע"י גורם חיצוני.
גם ח"כ גילה פינקלשטיין מהמפד"ל אומרת הבוקר כי "לא ייתכן שאדם שהורה למערכת המשפט לכופף את החוק בשם ההתנתקות, יבחן את טוהר מידותיה של מערכת החשודה בביצוע הוראותיו".
פינקלשטיין קוראת למזוז "לשמוט ידיו מדו"ח הסנגוריה ולהעבירו לגורם אובייקטיבי".