במאמר שכותרתו "שקיפות העמדה הסורית" מדווח העיתון כי "סוריה מודה לידידותיה בעולם ובמועצת הביטחון על שמנעו את קבלת ההחלטה לאיים עליה בעיצומים כלכליים". ההחלטה, נכתב במאמר, היתה מבוססת על דעה פוליטית קדומה נגד סוריה והיתה ניסיון בוטה להפוך את מועצת הביטחון למכשיר לענישתה. לדברי כותב המאמר, ההצעה להטיל סנקציות כלכליות על סוריה נכשלה משום שמרבית הקהילה הבינלאומית מכירה בשקיפות העמדה הסורית. סוריה הכריזה לא אחת כי היא מעוניינת יותר מכל אחד אחר לגלות את האמת בפרשת רצח אל-חרירי, אמת שתהיה מושתתת על עובדות בדוקות ולא על שמועות והשערות לא מבוססות.
המאמר יוצא גם נגד הצעת ההחלטה שהתקבלה לבסוף, הקוראת לסוריה לשתף פעולה באופן מלא עם ועדת החקירה הבינלאומית. לדברי העיתון, אין ספק שהגורמים הבינלאומיים המדגישים כל-כך את אי-שיתוף הפעולה לכאורה של סוריה עם ועדת החקירה עושים זאת על סמך דעה פוליטית קדומה שאיננה מעוגנת במציאות ומנוגדת לעובדות. "סוריה הצהירה פעמים רבות כי בשיתוף הפעולה שלה עם ועדת מליס ועם הקהילה הבינלאומית היא הופכת לחלק מהפתרון ולא לחלק מן הבעיה, וכי היא מכירה בחוק הבינלאומי", נאמר בכתבה.
האופי הפוליטי המובהק של הנסיונות להטיל דופי בסוריה בא לטענת "תישרין", לידי ביטוי בטיעוניהם של שרי החוץ של ארצות-הברית ובריטניה, שהאשימו את סוריה לא רק באי-שיתוף פעולה עם ועדת החקירה הפלילית, אלא גם באי-היענות לכל מה "שנדרש" ממנה באזור. שר החוץ הסורי פארוק א-שארע הפריך את ההאשמות הללו וסיפק הוכחות לשיתוף הפעולה של סוריה עם ועדת מליס, תוך שהוא טוען כי מועצת הביטחון לא גילתה נחישות דומה לחשוף את האמת על אודות מעשי הטבח בג'נין ובכפר כנא, כאשר ישראל היתה צד בעניין.
המאמר יוצא גם נגד הצעת ההחלטה שהתקבלה לבסוף, הקוראת לסוריה לשתף פעולה באופן מלא עם ועדת החקירה הבינלאומית. לדברי העיתון, אין ספק שהגורמים הבינלאומיים המדגישים כל-כך את אי-שיתוף הפעולה לכאורה של סוריה עם ועדת החקירה עושים זאת על סמך דעה פוליטית קדומה שאיננה מעוגנת במציאות ומנוגדת לעובדות. "סוריה הצהירה פעמים רבות כי בשיתוף הפעולה שלה עם ועדת מליס ועם הקהילה הבינלאומית היא הופכת לחלק מהפתרון ולא לחלק מן הבעיה, וכי היא מכירה בחוק הבינלאומי", נאמר בכתבה.
האופי הפוליטי המובהק של הנסיונות להטיל דופי בסוריה בא לטענת "תישרין", לידי ביטוי בטיעוניהם של שרי החוץ של ארצות-הברית ובריטניה, שהאשימו את סוריה לא רק באי-שיתוף פעולה עם ועדת החקירה הפלילית, אלא גם באי-היענות לכל מה "שנדרש" ממנה באזור. שר החוץ הסורי פארוק א-שארע הפריך את ההאשמות הללו וסיפק הוכחות לשיתוף הפעולה של סוריה עם ועדת מליס, תוך שהוא טוען כי מועצת הביטחון לא גילתה נחישות דומה לחשוף את האמת על אודות מעשי הטבח בג'נין ובכפר כנא, כאשר ישראל היתה צד בעניין.