בתום המאבק שכשל נגד עקירת ישובי חבל קטיף וצפון השומרון, פרסמה, כזכור, מועצת יש"ע מכתב סיכום ובו פירטה את מאורעות המאבק, ואף כללה בו הודאה בטעויות: "דרכנו לא נעדרה טעויות", כתבו ראשי מועצת יש"ע, שהפכה בתום כשלון המאבק למועצת יו"ש. "את חלקן (של הטעוויות) אנו מזהים כעת, ועל חלקן נעמוד בחשבון הנפש שנמשיך ונערוך".
כדוגמה לטעויות הזכירו ראשי המועצה את החיבוקים שליוו את העקירה. "אנו חשים כי ניתן היה לפסוח על החיבוקים, ולנהל דיאלוג תקיף יותר. אם כי ברור כי גם בכך לא היינו מונעים את מכונות ההרס".
התנהלותה של המועצה בימי המאבק מאז ההתכנסות בכפר מימון ועד לגירוש אחרון היהודים מגוש קטיף וצפון השומרון, זיכתה אותה לביטויי ביקורת חריפים ביותר. היו שאף האשימו אותה ואת ראשיה בשיתוף פעולה עם הממשלה תוך הרגעת התושבים המועדים לגירוש. מנגד אחרים הביעו תמיכה בקו המאבק של המועצה שכמעט לכל אורכו קיבל את השמירה על החוק כערך עליון. לטעמם, היה נכון לנהוג כך על מנת שלאחר העקירה לא יעקר הציבור ה"כתום" מלב הקונצנזוס הישראלי, ועל מנת לאפשר שיתוף פעולה עתידי בהמשך כינונה וביצורה של המדינה.
בימים אלה נדמה שגופים פוליטיים רבים מצהירים על כוונתם להמשיך את מגמת ההתנתקות גם בכלל שטחי יהודה ושומרון, או לפחות ברובם של שטחים אלה.
כיצד יש לנהוג בהמשך המאבק? האם יש להמשיך ולראות במועצת יש"ע (יו"ש) הגורם שיוביל את המאבק, או שמא יש להקים גוף אחר? ואם כן, מי יוכל להחליף את בעלי הניסיון הרב בהנהגת המתיישבים כמועצת יש"ע? וכיצד יש לבחור את החלופה הזו?
האם מנהיגי המאבק צריכים להיות אישים נעדרי זיקה של תלות למשרדי ממשלה, כפי שנשמעו קולות לאחר העקירה? ואולי על הגוף להיות גוף משולב – אישים ממערכות ציבוריות שונות שיחברו לגוף מאבק משות? ושוב, כיצד ייבחר הגוף הזה?
חוו דעתכם.
תגובות ראויות, במלואן או בחלקן, תשולבנה כחלק בלתי נפרד מהכתבה עצמה.
אלמוני (1) דורש מאנשי המועצה לפרוש מתפקידם שכן לטעמו, ומדברים ששמע "המטרה שלהם לא היה לנצח". כך גם יהודיה (3)
מאיר (2) לא מקבל את הנהגת המועצה "מועצת יש"ע הם אנשים טובים, אבל אי אפשר להאבק באמת במי שמקבלים מנו תקציבים ותלויים בו. לכן צריך שתהיה חלוקה ברורה בין מועצת יש"ע שתטפל בפיתוח וניהול הישובים, לבין גוף אחר שיוקם במיוחד לצורך מאבקים". אלמוני (4) מציע ש"עדיף שמועצת יש"ע במאבק הבא שתשב בבית ותיתן לנו הנוער לנהל אותו ". גם יהודי (8) תומך בדרישה להציב נוער בהנהגה: "לא חוזרים על טעות פעמיים! הפעם, תנו לנוער לנהל את המאבק!!!! באו נלמד מטעויות העבר".
אלון (10) דורש "מטה שלא ממומן ע"י הממשלה דוגמת הבית הלאומי". אלמוני (30) מפרט שמות להנהגה ודורש: "לדעתי, עדיף שברוך מרזל ינהל את המאבק אם כי אינני חסידו כלל ועיקר".
מנוסה במאבקים (6) מציע החלפה מוקדמת של ההנהגה וטעמו עימו: "נהוג לומר שאין מחליפים סוסים בעליה. זה הזמן המתאים להחליף ולשלב מנהיגות חדשה בישנה את בעלי הניסיון להשאיר ולהזרים דם חדש וצעיר שיהיה רוב במועצה".
אלמוני (22) מצטרף למתנגדי המועצה: "גוף כמו זה שהולך ומתחבק עם חיילי ומפקדי הגירוש ויוצא נגד הציבור שהוא אמור לייצג לא יכול להמשיך ולדבר/ לייצג אותו בשום אופן!!!"
אלמוני (13) מציג שאלות למועצת יש"ע וקובע: "די למועצת יש"ע. מועצת יש"ע לא עשו שום דבר רציני למניעת הפשע של אריאל שרון מה עוזרת הפגנה בכיר רבין או צעדת לפידים לכיוון בית ראש המשלה וכו' ולמה לא הימשיכו לגוש מי כפר מימון? ולמה לא נישארנו על הכביש של אופקים ולמה גינו את חסימת הכבישים?".
יהודי (16) מעדן את הביקורת וכותב: "אני אישית לא חושב כמוהם אבל כמו שאמר הרב מרדכי אליהו שליט"א שאין לגנותם!!!!"
לעומת כל תוקפי המועצה מנסה לעמוד שב"חית כתומה (26): "מאז הגירוש אנחנו מסלפים את ההסטוריה בדיוק כמו השמאלנים . צריך לזכור-שרון וחבר מרעיו עם המשטרה והצבא החריב את גוש קטיף . ואנשי מועצת יש"ע פעלו במסירות נפש למנוע זאת.אז בבקשה לא לסלף עובדות"
מגיב 5 שולל את כל נסיונות המאבק וכותב: "צריך לקבוע יום זעקה גדולה לשמים לא בכותל, ולא כזו שתפורסם בעבור דתיים. צריך להיות יום כזה שגם הלא דתיים יצעקו במילים שלהם ממקומם, ריבונו של עולם תוציא אותנו מהצרות: פרנסה, בריאות, גירוש יהודים, שלום בית, שבויים,פולארד משיח עכשיו..... כל אחד יצעק כפי בעיתו הפרטית והלאומית אבל כולם יצעקו יחד".
דביר (23) דורש גם הוא מאבק מגוון מבחינת נושאי דגלו: "ההנהגה של המאבק צריכה להיות הנהגה שיש בה כמובן רבנים אבל שיש בה בעיקר אנשים שקשורים אל העם אנשים שיוכלו להביא לכיכר ציון חצי מיליון איש".
יהודה (18) מצטט דווקא את פרקליטות המדינה כדי ללמוד כיצד להיאבק בהתנתקות הבאה: "בתחום הפעילות האקטיבית שסיכנה את ה"התנתקות" מזכיר שי ניצן את התכנון לנתק ארונות חשמל וקווי בזק ואת הנינג'ות, שאילולא חשיפת ה"מפעל" בבית גמליאל, היו עלולות לשבש את הגירוש באופן חמור. שי ניצן מזהיר במיוחד מפני חסימת הכבישים: "ניסוי הכלים" ב-16 במאי הבהיל את המערכות, מחאה עממית, אלפי אנשים במאות נקודות, "רעיון מאד נבון מבחינתם".
11, המגדיר עצמו כ"כתום מפוכח", מרגיש מיואש וכותב: "לצערי נראה לי שזה לא משנה... הגירוש הוכיח שאין שום גוף שיוכל לעצור את צה"ל שקיבל פקודה מהדרג המדיני, תהיה פוליטית, מסוכנת, מרושעת ובלתי מוסרית ככל שתהיה. מרגע שהפסדנו במערכה הפוליטית- שום דבר כבר לא יעזור, חוץ מנס גלוי".
משה קדום (17) תולה תקווה רק בזירה הפוליטית: "המאבק צריך להיות במגרש הפוליטי. הנוער יכול לעשות רעש,אז מה, את התוצאה זה לא משנה. צריך להתאחד ולנסות ליצור רוב פוליטי שיתנגד לגירושים נוספים.
כדוגמה לטעויות הזכירו ראשי המועצה את החיבוקים שליוו את העקירה. "אנו חשים כי ניתן היה לפסוח על החיבוקים, ולנהל דיאלוג תקיף יותר. אם כי ברור כי גם בכך לא היינו מונעים את מכונות ההרס".
התנהלותה של המועצה בימי המאבק מאז ההתכנסות בכפר מימון ועד לגירוש אחרון היהודים מגוש קטיף וצפון השומרון, זיכתה אותה לביטויי ביקורת חריפים ביותר. היו שאף האשימו אותה ואת ראשיה בשיתוף פעולה עם הממשלה תוך הרגעת התושבים המועדים לגירוש. מנגד אחרים הביעו תמיכה בקו המאבק של המועצה שכמעט לכל אורכו קיבל את השמירה על החוק כערך עליון. לטעמם, היה נכון לנהוג כך על מנת שלאחר העקירה לא יעקר הציבור ה"כתום" מלב הקונצנזוס הישראלי, ועל מנת לאפשר שיתוף פעולה עתידי בהמשך כינונה וביצורה של המדינה.
בימים אלה נדמה שגופים פוליטיים רבים מצהירים על כוונתם להמשיך את מגמת ההתנתקות גם בכלל שטחי יהודה ושומרון, או לפחות ברובם של שטחים אלה.
כיצד יש לנהוג בהמשך המאבק? האם יש להמשיך ולראות במועצת יש"ע (יו"ש) הגורם שיוביל את המאבק, או שמא יש להקים גוף אחר? ואם כן, מי יוכל להחליף את בעלי הניסיון הרב בהנהגת המתיישבים כמועצת יש"ע? וכיצד יש לבחור את החלופה הזו?
האם מנהיגי המאבק צריכים להיות אישים נעדרי זיקה של תלות למשרדי ממשלה, כפי שנשמעו קולות לאחר העקירה? ואולי על הגוף להיות גוף משולב – אישים ממערכות ציבוריות שונות שיחברו לגוף מאבק משות? ושוב, כיצד ייבחר הגוף הזה?
חוו דעתכם.
תגובות ראויות, במלואן או בחלקן, תשולבנה כחלק בלתי נפרד מהכתבה עצמה.
אלמוני (1) דורש מאנשי המועצה לפרוש מתפקידם שכן לטעמו, ומדברים ששמע "המטרה שלהם לא היה לנצח". כך גם יהודיה (3)
מאיר (2) לא מקבל את הנהגת המועצה "מועצת יש"ע הם אנשים טובים, אבל אי אפשר להאבק באמת במי שמקבלים מנו תקציבים ותלויים בו. לכן צריך שתהיה חלוקה ברורה בין מועצת יש"ע שתטפל בפיתוח וניהול הישובים, לבין גוף אחר שיוקם במיוחד לצורך מאבקים". אלמוני (4) מציע ש"עדיף שמועצת יש"ע במאבק הבא שתשב בבית ותיתן לנו הנוער לנהל אותו ". גם יהודי (8) תומך בדרישה להציב נוער בהנהגה: "לא חוזרים על טעות פעמיים! הפעם, תנו לנוער לנהל את המאבק!!!! באו נלמד מטעויות העבר".
אלון (10) דורש "מטה שלא ממומן ע"י הממשלה דוגמת הבית הלאומי". אלמוני (30) מפרט שמות להנהגה ודורש: "לדעתי, עדיף שברוך מרזל ינהל את המאבק אם כי אינני חסידו כלל ועיקר".
מנוסה במאבקים (6) מציע החלפה מוקדמת של ההנהגה וטעמו עימו: "נהוג לומר שאין מחליפים סוסים בעליה. זה הזמן המתאים להחליף ולשלב מנהיגות חדשה בישנה את בעלי הניסיון להשאיר ולהזרים דם חדש וצעיר שיהיה רוב במועצה".
אלמוני (22) מצטרף למתנגדי המועצה: "גוף כמו זה שהולך ומתחבק עם חיילי ומפקדי הגירוש ויוצא נגד הציבור שהוא אמור לייצג לא יכול להמשיך ולדבר/ לייצג אותו בשום אופן!!!"
אלמוני (13) מציג שאלות למועצת יש"ע וקובע: "די למועצת יש"ע. מועצת יש"ע לא עשו שום דבר רציני למניעת הפשע של אריאל שרון מה עוזרת הפגנה בכיר רבין או צעדת לפידים לכיוון בית ראש המשלה וכו' ולמה לא הימשיכו לגוש מי כפר מימון? ולמה לא נישארנו על הכביש של אופקים ולמה גינו את חסימת הכבישים?".
יהודי (16) מעדן את הביקורת וכותב: "אני אישית לא חושב כמוהם אבל כמו שאמר הרב מרדכי אליהו שליט"א שאין לגנותם!!!!"
לעומת כל תוקפי המועצה מנסה לעמוד שב"חית כתומה (26): "מאז הגירוש אנחנו מסלפים את ההסטוריה בדיוק כמו השמאלנים . צריך לזכור-שרון וחבר מרעיו עם המשטרה והצבא החריב את גוש קטיף . ואנשי מועצת יש"ע פעלו במסירות נפש למנוע זאת.אז בבקשה לא לסלף עובדות"
מגיב 5 שולל את כל נסיונות המאבק וכותב: "צריך לקבוע יום זעקה גדולה לשמים לא בכותל, ולא כזו שתפורסם בעבור דתיים. צריך להיות יום כזה שגם הלא דתיים יצעקו במילים שלהם ממקומם, ריבונו של עולם תוציא אותנו מהצרות: פרנסה, בריאות, גירוש יהודים, שלום בית, שבויים,פולארד משיח עכשיו..... כל אחד יצעק כפי בעיתו הפרטית והלאומית אבל כולם יצעקו יחד".
דביר (23) דורש גם הוא מאבק מגוון מבחינת נושאי דגלו: "ההנהגה של המאבק צריכה להיות הנהגה שיש בה כמובן רבנים אבל שיש בה בעיקר אנשים שקשורים אל העם אנשים שיוכלו להביא לכיכר ציון חצי מיליון איש".
יהודה (18) מצטט דווקא את פרקליטות המדינה כדי ללמוד כיצד להיאבק בהתנתקות הבאה: "בתחום הפעילות האקטיבית שסיכנה את ה"התנתקות" מזכיר שי ניצן את התכנון לנתק ארונות חשמל וקווי בזק ואת הנינג'ות, שאילולא חשיפת ה"מפעל" בבית גמליאל, היו עלולות לשבש את הגירוש באופן חמור. שי ניצן מזהיר במיוחד מפני חסימת הכבישים: "ניסוי הכלים" ב-16 במאי הבהיל את המערכות, מחאה עממית, אלפי אנשים במאות נקודות, "רעיון מאד נבון מבחינתם".
11, המגדיר עצמו כ"כתום מפוכח", מרגיש מיואש וכותב: "לצערי נראה לי שזה לא משנה... הגירוש הוכיח שאין שום גוף שיוכל לעצור את צה"ל שקיבל פקודה מהדרג המדיני, תהיה פוליטית, מסוכנת, מרושעת ובלתי מוסרית ככל שתהיה. מרגע שהפסדנו במערכה הפוליטית- שום דבר כבר לא יעזור, חוץ מנס גלוי".
משה קדום (17) תולה תקווה רק בזירה הפוליטית: "המאבק צריך להיות במגרש הפוליטי. הנוער יכול לעשות רעש,אז מה, את התוצאה זה לא משנה. צריך להתאחד ולנסות ליצור רוב פוליטי שיתנגד לגירושים נוספים.