דו"ח ועדה ממשלתית לנושא רשלנות רפואית קובע כי יש להקים מנהלת ארצית לבטיחות המטופל למניעת תקלות. הועדה מצביעה על גידול ב'רפואה מתגוננת'.
הבוקר מתפרסם דו"ח הועדה הממשלתית לבחינת דרכים לצמצום ההוצאה הציבורית בתחום הרשלנות רפואית, שהגיעה בשנת 02, שנת הקמת הועדה, לכ 250 מיליון ש"ח.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בדו"ח בן כ 300 עמודים פורשת הועדה את הנתונים שאספה בכל הנוגע להליכי המשפט ולמתרחש בבתי החולים בנושא זה. הועדה מדגישה כי ניתן לצמצם את ההוצאה הציבורית בנושא הרשלנות הרפואית על ידי הקמת "מנהלת ארצית לבטיחות המטופל" שתפעל במסגרת משרד הבריאות. מדובר במערך שיפעל בתחום 'ניהול סיכונים', ותפקידו יהיה לנהל באופן מקצועי ומרוכז כל אירוע רפואי הדורש בדיקה, יפיק לקחים ויורה על הדרוש תיקון.
הועדה בחנה את ההליכים המשפטיים בתביעות רשלנות רפואית, גורלן של התביעות, גובה פיצויים, בעיקר בנושא הנזק הלא ממוני - כאב וסבל, שכר טרחת עורכי דין, הטיפול ברשומות רפואיות ועוד. מהדו"ח עולה נטיה הולכת וגוברת של רופאים לנקוט ב 'רפואה מתגוננת', בעקבות העליה בתביעות רשלנות רפואית. "הקושי בגיבוש הכרעה שיפוטית נכונה בדבר קיומה של רשלנות רפואית יוצר אצל הרופאים תחושה כי תוצאות ההליכים המשפטיים הם בלתי צפויים, שרירותיים ובלתי עקביים. במצב זה קשה להשיג מטרה חשובה של דיני הנזיקין – הרתעה – שכן הרופא עלול להיות תחת הרושם כי ממילא כל פעולה שלו נכונה כלא נכונה עלולה להיחשב כרשלנית – תחושה המעודדת התפתחות 'רפואה
הגנתית'. במצב זה הרופאים הפועלים תוך חשש מתמיד מפני תביעות רשלנות אינם נוקטים עוד בפעולות הנחוצות באמת לצורך הטיפול בחולה אלא גם באלו שיביאו להפחתת הסיכון לתביע של רשלנות רפואית. כאשר פרקטיקה זו הופכת נפוצה העלויות עשויות להיות גדולות מאד והדבר יביא לייקור שירותי הבריאות באופן משמעותי".
קושי נוסף בתחום הרשלנות הרפואית טמון באולמות בתי המשפט. "הכרעות רפואיות נעשות במקרים רבים בתנאי לחץ ואי ודאות ועל כל קשה מאד לשפוט אותן בדיעבד", כותבים חברי הועדה ומוסיפים, "מדע הרפואה הוא תחום מורכב ואין בו אמת מוחלטת ביחס לשיטות טיפול רבות יש מספר אסכולות וגישות והדבר דורש התמחות והתמקצעות שמטבע הדברים אינה מצויה בידי השופטים. עובדה זו מביאה לכך שקשה לבית המשפט להתמודד עם טענות מנוגדות ולפסוק באופן 'נכון' ולא שרירותי".
הועדה מצביעה על כשל כללי בניהול הרשומות הרפואיות שעליהן מבוססות בדרך כלל תביעות בבתי המשפט, נושא הטעון שיפור. "התברר שההוראות בדבר הרשומה הרפואית ביחס להגדרה לניהול ולשמירה על הרשומות לרבות תקופות השמירה אינן אחידות אינן שיטתיות אינן מעודכנות". הועדה לא הכריעה בשאלה האם להגביל את גובה הפיצויים שניתן לתבוע בגין נזק לא ממוני, קרי כאב וסבל. הם מציינים בדו"ח כי משרד האוצר והבריאות מבקשים להגביל את גובה הפיצויים ומתנגד לכך משרד המשפטים בטענה כי מדובר בפגיעה בעקרון השיוויון.
כאמור, ההמלצה העיקרית של הועדה היא להקים מינהלת ארצית "מערך בטיחות וניהול סיכונים ברמת מקומית וברמה ארצית", שתטפל בבטיחות המטופל ויעמדו בראשה נציגי משרד הבריאות, קופות החולים הסתדרות הרופאים בישראל ונציגי בתי החולים. היא תקבל מידע על כל האירועים בהשמטת אמצעי הזיהוי ותפיק לקחים ארציים. ו"תוכל להמליץ על התוויות קליניות או סטנדרטים. תייצר תכניות לפעולה בהתאם לבעיות שיעלו".
הבוקר מתפרסם דו"ח הועדה הממשלתית לבחינת דרכים לצמצום ההוצאה הציבורית בתחום הרשלנות רפואית, שהגיעה בשנת 02, שנת הקמת הועדה, לכ 250 מיליון ש"ח.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בדו"ח בן כ 300 עמודים פורשת הועדה את הנתונים שאספה בכל הנוגע להליכי המשפט ולמתרחש בבתי החולים בנושא זה. הועדה מדגישה כי ניתן לצמצם את ההוצאה הציבורית בנושא הרשלנות הרפואית על ידי הקמת "מנהלת ארצית לבטיחות המטופל" שתפעל במסגרת משרד הבריאות. מדובר במערך שיפעל בתחום 'ניהול סיכונים', ותפקידו יהיה לנהל באופן מקצועי ומרוכז כל אירוע רפואי הדורש בדיקה, יפיק לקחים ויורה על הדרוש תיקון.
הועדה בחנה את ההליכים המשפטיים בתביעות רשלנות רפואית, גורלן של התביעות, גובה פיצויים, בעיקר בנושא הנזק הלא ממוני - כאב וסבל, שכר טרחת עורכי דין, הטיפול ברשומות רפואיות ועוד. מהדו"ח עולה נטיה הולכת וגוברת של רופאים לנקוט ב 'רפואה מתגוננת', בעקבות העליה בתביעות רשלנות רפואית. "הקושי בגיבוש הכרעה שיפוטית נכונה בדבר קיומה של רשלנות רפואית יוצר אצל הרופאים תחושה כי תוצאות ההליכים המשפטיים הם בלתי צפויים, שרירותיים ובלתי עקביים. במצב זה קשה להשיג מטרה חשובה של דיני הנזיקין – הרתעה – שכן הרופא עלול להיות תחת הרושם כי ממילא כל פעולה שלו נכונה כלא נכונה עלולה להיחשב כרשלנית – תחושה המעודדת התפתחות 'רפואה
הגנתית'. במצב זה הרופאים הפועלים תוך חשש מתמיד מפני תביעות רשלנות אינם נוקטים עוד בפעולות הנחוצות באמת לצורך הטיפול בחולה אלא גם באלו שיביאו להפחתת הסיכון לתביע של רשלנות רפואית. כאשר פרקטיקה זו הופכת נפוצה העלויות עשויות להיות גדולות מאד והדבר יביא לייקור שירותי הבריאות באופן משמעותי".
קושי נוסף בתחום הרשלנות הרפואית טמון באולמות בתי המשפט. "הכרעות רפואיות נעשות במקרים רבים בתנאי לחץ ואי ודאות ועל כל קשה מאד לשפוט אותן בדיעבד", כותבים חברי הועדה ומוסיפים, "מדע הרפואה הוא תחום מורכב ואין בו אמת מוחלטת ביחס לשיטות טיפול רבות יש מספר אסכולות וגישות והדבר דורש התמחות והתמקצעות שמטבע הדברים אינה מצויה בידי השופטים. עובדה זו מביאה לכך שקשה לבית המשפט להתמודד עם טענות מנוגדות ולפסוק באופן 'נכון' ולא שרירותי".
הועדה מצביעה על כשל כללי בניהול הרשומות הרפואיות שעליהן מבוססות בדרך כלל תביעות בבתי המשפט, נושא הטעון שיפור. "התברר שההוראות בדבר הרשומה הרפואית ביחס להגדרה לניהול ולשמירה על הרשומות לרבות תקופות השמירה אינן אחידות אינן שיטתיות אינן מעודכנות". הועדה לא הכריעה בשאלה האם להגביל את גובה הפיצויים שניתן לתבוע בגין נזק לא ממוני, קרי כאב וסבל. הם מציינים בדו"ח כי משרד האוצר והבריאות מבקשים להגביל את גובה הפיצויים ומתנגד לכך משרד המשפטים בטענה כי מדובר בפגיעה בעקרון השיוויון.
כאמור, ההמלצה העיקרית של הועדה היא להקים מינהלת ארצית "מערך בטיחות וניהול סיכונים ברמת מקומית וברמה ארצית", שתטפל בבטיחות המטופל ויעמדו בראשה נציגי משרד הבריאות, קופות החולים הסתדרות הרופאים בישראל ונציגי בתי החולים. היא תקבל מידע על כל האירועים בהשמטת אמצעי הזיהוי ותפיק לקחים ארציים. ו"תוכל להמליץ על התוויות קליניות או סטנדרטים. תייצר תכניות לפעולה בהתאם לבעיות שיעלו".