הרב שמעון אור, ראש 'התנועה לתורה מנהיגה' סיפר ביומן הצהרים של ערוץ 7 על פעילות הארגון ששם לו למטרה "לרומם את האגו של הציבור הדתי ציוני".
לדבריו של הרב אור הציבור הציוני דתי בשל כבר להנהגת המדינה והוא מסוגל כעת, עם חיזוק האגו שבו, כלשונו, לקחת לידיו את מושכותיה של המדינה, ולא "להיות כל הזמן כגלגל חמישי בעגלה".
הרב אור סבור שמהלך ראשוני שעל הציבור הדתי לעשות הוא לחדול מלהסתיר את ההבדלים בינו לבין הציבור הכללי במדינת ישראל. כדוגמא מציג הרב אור איסורי תורה שלדבריו על הציבור הדתי שלא להסתיר אותם, כי אם להציג ולהסביר אותם בפני הציבור. זאת גם אם מדובר באיסורי תורה ש"אינם פופולאריים" בציבוריות הכללית.
לדבריו הטעות של מנהיגי הציבור הלאומי-דתי טמונה בתחושתם בצורך לטשטש את הייחודיות הדתית "לצמצם את עצמם ולהצניע את תפיסתם עד כדי כך שישנם גורמים ששוקלים לתקן תקנות לשינוי הלכות ואיסורים קיימים".
המנהיגים צריכים להיות עצמאיים בתפיסת עולמם התורנית חברתי "ולא לפחד מהתורה שלהם עצמם", סבור הרב אור ומפרט את העקרונות בסוגיית המצוקה החברתית. לדבריו כל עוד העברת כספים לצורכי סיוע חברתי אינם מגיעים מהקהילה עצמה והכספים מועברים לצרכי משכורות בלבד לא יבוא מזור למצוקה הכלכלית. זאת כיוון שלטעמו עצם הנתינה הפנים קהילתית היא התורמת, ובדרך זו נוקטת התורה וההלכה, ולא ההסתפקות בהעברת תקציבים ומשכורות, פעולה המאבדת את הקשר החם והקהילתי הנוצר על ידי עצם הנתינה המעשית בכל קהילה וקהילה.
הר אור שולל את תכנית ויסקונסין מאותה סיבה שכן גם בה ניתנת עבודה מגורמי חוץ ולא מחבריו, ידידיו ומקורביו של האדם. לדבריו "רק מי שמכיר את הנזקק יוכל לסייע לו". כאמור, הרב אור אינו רואה סיכוי לסיוע כלכלי שמקבל הנזקק מגורמים ממלכתיים וכלליים המנותקים באופן אישי ממנו עצמו.
(ש)
לדבריו של הרב אור הציבור הציוני דתי בשל כבר להנהגת המדינה והוא מסוגל כעת, עם חיזוק האגו שבו, כלשונו, לקחת לידיו את מושכותיה של המדינה, ולא "להיות כל הזמן כגלגל חמישי בעגלה".
הרב אור סבור שמהלך ראשוני שעל הציבור הדתי לעשות הוא לחדול מלהסתיר את ההבדלים בינו לבין הציבור הכללי במדינת ישראל. כדוגמא מציג הרב אור איסורי תורה שלדבריו על הציבור הדתי שלא להסתיר אותם, כי אם להציג ולהסביר אותם בפני הציבור. זאת גם אם מדובר באיסורי תורה ש"אינם פופולאריים" בציבוריות הכללית.
לדבריו הטעות של מנהיגי הציבור הלאומי-דתי טמונה בתחושתם בצורך לטשטש את הייחודיות הדתית "לצמצם את עצמם ולהצניע את תפיסתם עד כדי כך שישנם גורמים ששוקלים לתקן תקנות לשינוי הלכות ואיסורים קיימים".
המנהיגים צריכים להיות עצמאיים בתפיסת עולמם התורנית חברתי "ולא לפחד מהתורה שלהם עצמם", סבור הרב אור ומפרט את העקרונות בסוגיית המצוקה החברתית. לדבריו כל עוד העברת כספים לצורכי סיוע חברתי אינם מגיעים מהקהילה עצמה והכספים מועברים לצרכי משכורות בלבד לא יבוא מזור למצוקה הכלכלית. זאת כיוון שלטעמו עצם הנתינה הפנים קהילתית היא התורמת, ובדרך זו נוקטת התורה וההלכה, ולא ההסתפקות בהעברת תקציבים ומשכורות, פעולה המאבדת את הקשר החם והקהילתי הנוצר על ידי עצם הנתינה המעשית בכל קהילה וקהילה.
הר אור שולל את תכנית ויסקונסין מאותה סיבה שכן גם בה ניתנת עבודה מגורמי חוץ ולא מחבריו, ידידיו ומקורביו של האדם. לדבריו "רק מי שמכיר את הנזקק יוכל לסייע לו". כאמור, הרב אור אינו רואה סיכוי לסיוע כלכלי שמקבל הנזקק מגורמים ממלכתיים וכלליים המנותקים באופן אישי ממנו עצמו.
(ש)