בראשית השבוע התכנסו נציגים מיישובי צפון ירושלים ומזרח בנימין להיערכות לקראת האפשרות של עקירה נוספת כחלק ממדיניות ראש הממשלה.
באירוע שהתקיים בבית אל נטלו חלק נציגי הישובים כוכב יעקב, אדם, מגרון, בית אל, רימונים, עפרה, שילה, תל ציון, פסגות, מכמש, עלי ועמונה.
בכנס השתתף גם שר החוץ לשעבר ושגריר ישראל בארה"ב פרופ' משה ארנס שאמר כי מסתמן ש"שום דבר לא ימנע מאריק שרון להמשיך בדרכו ולבצע עוד התנתקויות. אין להשלות את עצמנו בכוונות שלו. שרון בעצמו לא מאמין בהסדרים עם פלשתינאים, ואין ספק שישקול שוב צעדים חד צדדים".
באשר לעקירת יישובי גוש קטיף אמר ארנס כי "הגירוש היה פגיעה קשה מאוד בזכויות היסוד אזרחיות, וזאת תוך מתן גושפנקא של בית המשפט העליון". לדבריו המציאות מוכיחה כי "מי שחי מעבר ל'קו הירוק' הוא בעל זכויות מועטות ממי שגר בחיפה ותל אביב". בעקירת הישובים " שבר אריק שרון טאבו – הוכיח שהוא יכול לעשות דבר שגם נחשב בלתי אפשרי בעיני השמאל".
את השקט היחסי בו עברה עקירת הישובים מייחס ארנס לאופיים ואיכותם של התושבים "הגירוש עבר בשקט ללא אלימות ובלי מלחמת אזרחים רק הודות לאוכלוסיה הממלכתית והפטריוטית שהתגוררה בגוש קטיף". "למרות זאת", מציין ארנס "השקט נזקף בתקשורת דווקא לזכותו של שרון".
להערכתו ההתנתקות הייתה יוזמה של שרון ולא מדובר במהלך שנכפה על ישראל ע"י האמריקאים.
עוד אמר ארנס כי מהלכו של שרון עורר את תאבונם של האמריקאים והפלשתינאים ועימם חלק מהציבור הישראלי לנסיגות ועקירות נוספות.
לנוכח המציאות הפוליטית הדחוקה בה התאפשר מהלך העקירה רק על סמך קולות בודדים בכנסת ישראל, סבור ארנס כי על הימין הפוליטי בישראל לדאוג למניעת אפשרות בה לשרון תהיה אפשרות להישען על רוב של 45 קולות לשם ביצוע המשך תכניותיו המדיניות גם ביהודה ושומרון.
בדיון השתתף גם חבר הכנסת אורי אריאל שקבע בפני המתכנסים כי המציאות הפוליטית הנוכחית היא "סכנה. יש אנשים שעדיין לא מודעים לא הפנימו שיש סכנה". לדברי אריאל "אין תעודת ביטוח כיום לאף ישוב ברחבי יהודה ושומרון". המודל המוכיח את הסכנה המסתמנת לשאר הישובים הוא דווקא ביישובי צפון רצועת עזה שנעקרו, סבור ח"כ אריאל. זאת כיוון שישובים אלא נעקרו ללא כל היגיון. "אפילו עמי איילון אומר שהוא לא מבין את ההיגיון בנסיגה משם. אזור זה היה ללא ערבים, צמוד לקו הירוק, הייתה שם גדר, האדמות הן אדמות מדינה, לא היה כל היגיון לעקירה שם".
בדבר השאלה אם יש לפתוח במהלכים כבר בשלב זה או שמא יש להמתין עד שסוגית העקירה הבאה תועלה על שולחן הדיונים מבהיר אריאל נחרצות כי "צריך ליזום ולא להיות נגררים. הסיכוי לנצח גדול הרבה יותר כשיוזמים ולא נגררים. זה לא יצליח אם נחכה שהמג"ד יעמוד מחוץ לישוב..."
לדבריו הטיפול המיידי בסכנת העקירה הבאה טמון במשימות הסברה "הבעיה היא שאיש אינו עוסק בהסברה, ביחסי ציבור. גם מוכר בננות זקוק היום ליחסי ציבור כדי למכור. צריך להבין שצריך להשקיע משאבים, ויש אותם, בהסברה ויחסי ציבור. באופן מקצועי, ולא חובבני. יש לשכור חברות ליח"צנות", אומר אריאל.
על מנת להתמודד עם בעיית ההסברה החסרה הציע אריאל "להביא את המחליטים לשטח. יש כ- 500 איש שמחליטים, שמשפיעים. אותם צריך להביא לפה. זה לא פשוט. הזמן קצר. להביא לכאן את עם ישראל כמו במבצע "אנחנו על המפה". להביא את אנשי גבעת שמואל וקריית משה. לא לשכנע שמאלנים, קודם כל את אלה שיותר קרובים אלינו".
וגם מקומה של הזירה הפוליטית לא נפקד בדיון. חגי בן ארצי, גיסו של יו"ר הליכוד נתניהו תקף בדבריו את מהלכיו של נתניהו נגד משה פייגלין ותבע להבהיר לו כי "כל הנוער והציבור שלנו, שהם כוח האדם החזק ביותר – לא יעזרו לו אם יפגע בפייגלין".
נציגי הישובים שהשתתפו בכנס העלו על נס את מאבקם של בני הנוער בעקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון. "לנוער לא היה משבר, כפי שחשבו. למבוגרים היה משבר. המשבר של הנוער הוא האמון במבוגרים, בהנהגה. הנוער טוען שהמבוגרים עצרו אותם, כמו בכפר מימון", אמר מנחם לב, תושב בית אל. אליהו הרבסט, מעצורי המאבק בעקירה דרש וסיפר: "ראיתי צעירים נעצרים, והלכתי להיעצר. עלינו להיות עם הצעירים, שלא ירגישו שהם הולכים ואין גיבוי. אלה התלונות העיקריות שלהם – הגיבוי החסר".
הרבסט התייחס גם לסוגיית הנהגתו של נתניהו את הליכוד וקבע כי " נתניהו כבר מראה את פניו, לא לתת בו אמון".
במהלך הערב העלו התושבים ונציגי הישובים הצעות נוספות לפעילות כגון העברת מאחזים לשטחים שנרכשו ומצויים באופן חוקי בידיים יהודיות, העמקת פעילות 'פנים אל פנים' ועוד. ההערכה היא כי כבר בשבועות הקרובים יחלו פעולות הסברה ומהלכים פוליטיים שונים למניעת העקירה הבאה.
(ש)
באירוע שהתקיים בבית אל נטלו חלק נציגי הישובים כוכב יעקב, אדם, מגרון, בית אל, רימונים, עפרה, שילה, תל ציון, פסגות, מכמש, עלי ועמונה.
בכנס השתתף גם שר החוץ לשעבר ושגריר ישראל בארה"ב פרופ' משה ארנס שאמר כי מסתמן ש"שום דבר לא ימנע מאריק שרון להמשיך בדרכו ולבצע עוד התנתקויות. אין להשלות את עצמנו בכוונות שלו. שרון בעצמו לא מאמין בהסדרים עם פלשתינאים, ואין ספק שישקול שוב צעדים חד צדדים".
באשר לעקירת יישובי גוש קטיף אמר ארנס כי "הגירוש היה פגיעה קשה מאוד בזכויות היסוד אזרחיות, וזאת תוך מתן גושפנקא של בית המשפט העליון". לדבריו המציאות מוכיחה כי "מי שחי מעבר ל'קו הירוק' הוא בעל זכויות מועטות ממי שגר בחיפה ותל אביב". בעקירת הישובים " שבר אריק שרון טאבו – הוכיח שהוא יכול לעשות דבר שגם נחשב בלתי אפשרי בעיני השמאל".
את השקט היחסי בו עברה עקירת הישובים מייחס ארנס לאופיים ואיכותם של התושבים "הגירוש עבר בשקט ללא אלימות ובלי מלחמת אזרחים רק הודות לאוכלוסיה הממלכתית והפטריוטית שהתגוררה בגוש קטיף". "למרות זאת", מציין ארנס "השקט נזקף בתקשורת דווקא לזכותו של שרון".
להערכתו ההתנתקות הייתה יוזמה של שרון ולא מדובר במהלך שנכפה על ישראל ע"י האמריקאים.
עוד אמר ארנס כי מהלכו של שרון עורר את תאבונם של האמריקאים והפלשתינאים ועימם חלק מהציבור הישראלי לנסיגות ועקירות נוספות.
לנוכח המציאות הפוליטית הדחוקה בה התאפשר מהלך העקירה רק על סמך קולות בודדים בכנסת ישראל, סבור ארנס כי על הימין הפוליטי בישראל לדאוג למניעת אפשרות בה לשרון תהיה אפשרות להישען על רוב של 45 קולות לשם ביצוע המשך תכניותיו המדיניות גם ביהודה ושומרון.
בדיון השתתף גם חבר הכנסת אורי אריאל שקבע בפני המתכנסים כי המציאות הפוליטית הנוכחית היא "סכנה. יש אנשים שעדיין לא מודעים לא הפנימו שיש סכנה". לדברי אריאל "אין תעודת ביטוח כיום לאף ישוב ברחבי יהודה ושומרון". המודל המוכיח את הסכנה המסתמנת לשאר הישובים הוא דווקא ביישובי צפון רצועת עזה שנעקרו, סבור ח"כ אריאל. זאת כיוון שישובים אלא נעקרו ללא כל היגיון. "אפילו עמי איילון אומר שהוא לא מבין את ההיגיון בנסיגה משם. אזור זה היה ללא ערבים, צמוד לקו הירוק, הייתה שם גדר, האדמות הן אדמות מדינה, לא היה כל היגיון לעקירה שם".
בדבר השאלה אם יש לפתוח במהלכים כבר בשלב זה או שמא יש להמתין עד שסוגית העקירה הבאה תועלה על שולחן הדיונים מבהיר אריאל נחרצות כי "צריך ליזום ולא להיות נגררים. הסיכוי לנצח גדול הרבה יותר כשיוזמים ולא נגררים. זה לא יצליח אם נחכה שהמג"ד יעמוד מחוץ לישוב..."
לדבריו הטיפול המיידי בסכנת העקירה הבאה טמון במשימות הסברה "הבעיה היא שאיש אינו עוסק בהסברה, ביחסי ציבור. גם מוכר בננות זקוק היום ליחסי ציבור כדי למכור. צריך להבין שצריך להשקיע משאבים, ויש אותם, בהסברה ויחסי ציבור. באופן מקצועי, ולא חובבני. יש לשכור חברות ליח"צנות", אומר אריאל.
על מנת להתמודד עם בעיית ההסברה החסרה הציע אריאל "להביא את המחליטים לשטח. יש כ- 500 איש שמחליטים, שמשפיעים. אותם צריך להביא לפה. זה לא פשוט. הזמן קצר. להביא לכאן את עם ישראל כמו במבצע "אנחנו על המפה". להביא את אנשי גבעת שמואל וקריית משה. לא לשכנע שמאלנים, קודם כל את אלה שיותר קרובים אלינו".
וגם מקומה של הזירה הפוליטית לא נפקד בדיון. חגי בן ארצי, גיסו של יו"ר הליכוד נתניהו תקף בדבריו את מהלכיו של נתניהו נגד משה פייגלין ותבע להבהיר לו כי "כל הנוער והציבור שלנו, שהם כוח האדם החזק ביותר – לא יעזרו לו אם יפגע בפייגלין".
נציגי הישובים שהשתתפו בכנס העלו על נס את מאבקם של בני הנוער בעקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון. "לנוער לא היה משבר, כפי שחשבו. למבוגרים היה משבר. המשבר של הנוער הוא האמון במבוגרים, בהנהגה. הנוער טוען שהמבוגרים עצרו אותם, כמו בכפר מימון", אמר מנחם לב, תושב בית אל. אליהו הרבסט, מעצורי המאבק בעקירה דרש וסיפר: "ראיתי צעירים נעצרים, והלכתי להיעצר. עלינו להיות עם הצעירים, שלא ירגישו שהם הולכים ואין גיבוי. אלה התלונות העיקריות שלהם – הגיבוי החסר".
הרבסט התייחס גם לסוגיית הנהגתו של נתניהו את הליכוד וקבע כי " נתניהו כבר מראה את פניו, לא לתת בו אמון".
במהלך הערב העלו התושבים ונציגי הישובים הצעות נוספות לפעילות כגון העברת מאחזים לשטחים שנרכשו ומצויים באופן חוקי בידיים יהודיות, העמקת פעילות 'פנים אל פנים' ועוד. ההערכה היא כי כבר בשבועות הקרובים יחלו פעולות הסברה ומהלכים פוליטיים שונים למניעת העקירה הבאה.
(ש)