סכסוך קשה בין קיבוץ כרם שלום לתנועה המיישבת שלו השומר הצעיר. הקיבוץ חייב כבר שנים יותר מ-800 אלף שקלים, ונמנע מלשלם גם לאחר שקיבל מצה"ל מיליוני ש"ח עבור ההערכות בשטחיו לגירוש יהודי גוש קטיף.
הסכסוך בין קיבוץ כרם שלום לבין הקיבוץ הארצי הגיע לשלב חדש ביום חמישי שעבר, כאשר "הצוות הכלכלי-קהילתי" של כרם שלום הודיע במכתב למזכיר התנועה גברי ברגיל, שהקיבוץ אינו מוצא לנכון להיפגש עמו ועם הוועד המלווה של הקיבוץ, בשל מה שהם הגדירו כ"אמירות שאין להן כיסוי, כדוגמת "כולנו רוצים בטובתו של קיבוץ כרם שלום - מה עוד שאנו עדיין מצפים להתייחסותך בכתב לפנייתנו... לקיים הליך גישור בין התנועה לבין הקיבוץ".
ככל הזכור, מעולם לא סירב בעבר קיבוץ להיפגש לשיחה עם מזכיר התנועה, מה שמעיד על עומק המשבר וחוסר האמון בין הצדדים. בעיתון הפנימי של הקיבוצים 'הדף הירוק' מדווח על כך הבוקר בהרחבה.
המשבר החריף הוא תוצאה של דרישת הקיבוץ הארצי מכרם שלום לשלם לו את חובותיו לתנועה, לפי טענת הקיבוץ הארצי, בסכום של כ-870,000 שקלים. עתה, כאשר הקיבוץ אמור לקבל מיליוני שקלים פיצויים כתוצאה מהפקעת אדמות מקיבוצי עוטף עזה, דורש הקיבוץ הארצי את החזר החוב, מול התנגדות עזה של הקיבוץ שאינו מוכן להכיר בחובות, להם לא הסכים, לטענתו, ואשר "אינם מופיעים בספרי החשבונות של הקיבוץ".
כרם שלום חדל להתקיים כקיבוץ כבר לפני שנים, לאחר שנים שנחשב כסמן השמאלי-קיצוני אפילו במונחי השומר הצעיר. בשנת תש"ס נעשה ניסיון ע"י הקבה"א להפכו לקיבוץ הכשרה של השומר הצעיר, אך הניסיון נכשל. בשנת תשס"א הוחלט להקים במקום קיבוץ וכדי שיהיה לקיבוץ זה הון ראשוני, העמיד לרשותו הקבה"א הלוואה שעומדת לפי כרטסת הנהלת החשבונות של כרם שלום על סכום של 233 אלף שקלים ואשר הייתה אמורה להיפרע, לפי הקבה"א, בתחילת שנת 2004 (ואשר לגביה אין מחלוקת). התנועה העמידה מלווה מטעמה לקיבוץ, פעיל תנועתי, ששימש יו"ר הועד המלווה בקיבוץ וכן מימנה הוצאות דלק למרכז המשק.
המחלוקת, שהביאה "לרוחות הסוערות בקיבוץ" נובעת בעיקרה ממספר גורמים: האם חייב הקיבוץ בתשלום השקעות עבר של הקיבוץ הארצי במקום, החזר חיובים עבור מלווים שהעמיד הקיבוץ הארצי, שימוש ברכבים ועוד, שלטענת הקיבוץ לא היה לגביהם כל סיכום, ואם אכן התנועה ככזו עורכת התחשבנות לגבי השקעותיה בקיבוצים (ואם כן, אגב, מה עלה בגורלם של השקעות בקיבוצים אחרים, ככל שהיו כאלה או בקיבוצים שפונו, כמו שומריה? ומה דינם של קיבוצים שאינם משלמים מסי תנועה?).
כמו כן טוענים חברי כרם שלום האם נכון להטיל על הקיבוץ חיובים לגבי התקופה הקודמת לחודש אב תשס"א, תקופה בה היה הקיבוץ ריק מחברים ומועמדים, ולהטיל על החברים הנוכחים לשאת בחובות עבר? מה דינם של חובות של הקיבוץ הארצי, שלטענת הקיבוץ יש לקזזם מההתחשבנות, והנובעים מהתחייבות של הקיבוץ הארצי לשלם "דמי פינוי" בסך 25,000$ למשפחה שעזבה הקיבוץ, סכום שבפועל שולם בידי הקיבוץ עצמו?
כך או כך, נראה שכל עוד הייתה "הבנה והסכמה" שאין בידי הקיבוץ אמצעים לשלם, איש לא טרח להסדיר או להסכים על עצם החובות או המתכונת לתשלום, ומצב זה נמשך על מי מנוחות עד לגירוש יהודי גוש קטיף, לשמחתם הרבה של תושבי הקיבוץ. כרם שלום, בתמורה לשטחים שמסר למערכת הביטחון לצורך הקמת גדר ביטחון ומחנות צבא, קיבל מהמדינה פיצויי של מיליוני שקלים.
בכרם שלום טוענים עתה, כי התנועה הסובלת מגירעונות כספיים קשים (שנת 2005 לבדה הסתיימה בגירעון של 1.5 מיליון שקלים), החליטה כנראה להפוך את הקיבוץ למקור מימון, ולפיכך העלתה עתה את דרישתה לתשלום.
בכרם שלום, טוענים כי זהו "בלתי מוצדק, בלתי ראוי ובלתי מוסרי", להטיל על 30 החברים ו-25 הילדים שבחרו לחיות בקיבוץ כרם שלום, חובות שנוצרו בתקופה טרם אלה הגיעו למקום, ואשר לא היה להם כל חלק בהיווצרם".
עוד טוען כרם שלום, כי לקיבוץ הארצי התחייבות משפטית הכלולה בהסכם לתשלום דמי פינוי למשפחה שעזבה את הקיבוץ ואת סכומה יש לקזז מכל חוב שהוא.
לפי עמדת כרם שלום, הרי בהתאם למאזן המבוקר וספרי החשבונות שלהם - חובם לתנועה עמד על 273 אלף שקלים. מכך יש לקזז את חובות התנועה/השומר הצעיר לקיבוץ (אותם 112 אלפי שקלים, דמי פינוי למשפחה שעזבה, חוב שהותירה "הסתדרות השומר הצעיר", מתקופת פעילותה במקום בסך 35 אלף שקלים ו-15 אלף שקלים נוספים עבור השימוש ברכב של הקיבוץ שעשה אילן רגב, בתקופת היותו רכז השומריה האחרונה.
במכתב ששלח הקיבוץ לתנועה, הוא הדגיש כי "הקיבוץ דוחה על הסף את דרישת התשלום והטלת חוב חדש/ישן על הקיבוץ שאין לו סימוכין בספרי החשבונות של הקיבוץ". כן נטען "כי לא הסכמנו מעולם לתביעת הקבה"א להטיל חובות לא מוסכמים על כרם שלום" (וזו הסיבה לכך, מן הסתם, שאין כל סימוכין לחובות אלה בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, והתנועה תידרש, אם כך יהיה, להציג את האסמכתאות שיש לה בקשר לכך).
לאחר שקיבל כרם שלום את המלוגים הנאים מצה"ל, בגין סיועם בשטחי קרקע לגירוש שכניהם מגוש קטיף - ובעקבות מכתב הדרישה של התנועה, העביר הקיבוץ, בהסכמה פנימית, צ'ק בסך 150 אלף שקלים לקבה"א. אם חשב הקיבוץ שבכך הסתיים העניין הוא טעה, שכן הדברים תפשו תאוצה אחרת.
לפני כחודשיים, העביר עו"ד אמיר גנז מהמחלקה המשפטית של התנועה, אל דגי חבויניק, יו"ר הוועד המנהל של כרם-שלום, "הצעת סיכום להסדרת החוב".
"על מנת לסיים את המחלוקת", מציע עו"ד גנז, "ישלם כרם שלום סך של 450 אלף שקלים מהחוב הנטען וכן את החוב השוטף (38,091) בסה"כ 488,091. תשלום יתרת החוב יועבר להכרעתו של מזכיר הקבה"א הן לגבי יתרת החוב והן לגבי אופן התשלום לאחר שישמע את טענות מוטל ונציגי הוועד המלווה".
מכתבו של עו"ד גנז לא נותר ללא תשובה ובמכתב ששלחו אילן רגב מכרם שלום, לפני יומיים, הוא ביקש להאיר את עיניו של חבויניק ("בבחינת הסר מכשול בפני עיוור", כלשונו של רגב), כי קודם שימשיך לטפל בתביעה להחזר החוב, ראוי לו לדעת, כי "נושאי משרה בקיבוץ חייבים לנהוג בתום לב, ולפעול לטובתו של הקיבוץ ולהימנע ממצב של ניגוד עניינים, במילוי תפקידם", שאחרת יכול הדבר לעלות לכדי "הפרת חובת האמון של נושא משרה על כל המשתמע מכך".
רגב ציין כי "לא ניתן לקבל דרישת תשלום שאינה מוכרת כחוב בספרי הקיבוץ או במאזנו המבוקר, מבלי שתוצג לכל הפחות (לגבי החוב), אסמכתא נאותה ומוסכמת ע"י שני הצדדים". הוא הסכים ש"ניתן ורצוי למצוא מנגנון של גישור או בוררות לפתרון הבעיה, אבל גם לכך יש כללים מחייבים שיש לשמור עליהם".
רגב דחה את הצעתו של עו"ד גנז והציע שלא לערב בשלב זה עו"ד, כי הדבר יחייב גם את כרם שלום לערב את עורך הדין של הקיבוץ בפרשה.
עד היום לא התקבלה תשובה מחבויניק למכתבו של רגב, אך כפי הנראה בוצעה פנייה של חבויניק אל מזכיר התנועה, איש 'שלום עכשיו' גברי ברגיל, בבקשה להסדיר את החוב, שכן ברגיל כתב כי "הוא מוכן לקבל את בקשתו" לראות בחוב של 488,091 "כסכום הסופי לתשלום, וכי "כל דיון בעתיד על חובות נוספים" - יוכל להיות רק בהסכמת שני הצדדים. ברגיל הוסיף ורשם, כי "חובות הקיבוץ על פי הכרטיס", גדולים יותר, אך הוא "רואה חשיבות בסגירת הנושא, לטובת שני הצדדים".
מכתבו של רגב לחבויניק לא מנע ממנו, כך טוענים בכרם שלום, לכנס את הוועד המלווה של הקיבוץ ולאשר העברת 150 אלף שקלים מכרם שלום לקבה"א כחלק מתשלום החוב. רגב לפי אותו מקור בכרם שלום, סירב לחתום על הצ'ק בטענה כי מדובר במעשה בלתי חוקי, ולפיכך הוא נחתם בידי חבויניק וקובוש, והכסף הועבר לידי גזברות הקבה"א. מדובר אם כן בהעברה נוספת של 150 אלף שקלים של הקיבוץ לתנועה (מעבר לאותה העברה ראשונה של סכום זהה בשקלים שהעביר כאמור הקיבוץ).
עתה טען הצוות הכלכלי של הקיבוץ, כי מדובר בסכום "שנלקח מאתנו שלא בהסכמתנו". זהו, למעשה, כיום בסיס "משבר האמון": האם שעה שיש מחלוקת לגיטימית בין צדדים על תשלום חוב, פעלו נכון אלה המורשים מטעם הקיבוץ, עת העבירו סכום נוסף לתנועה, או שמא היה הדבר "ברשות ובסמכות" כפי שאכן מתחייב. מאחר ובכרם משוכנעים כי חבויניק וקובוש לא היו מעבירים החלטה בוועד המנהל וחותמים על הצ'ק בלי תיאום ואישור של מזכיר התנועה ברגיל, אין הם רואים טעם להיפגש עמו.
הצוות העוסק בחובות הקיבוץ לקבה"א, כתב כי "בפגישה טעונה" עם דגי חבויניק ועו"ד קובוש מזרחי, ניסו השנים "להצדיק את תמיכתם בדרישת התשלום בגין חובות עבר, תוך שימוש באיומים מרומזים (פתרון שומריה)", ו"לחילופין, אם לא תתקבל דרישת התשלום, יופל על הקיבוץ חוב נוסף". עוד כתבו כי הצוות הכלכלי החליט לכנס את חברי הקיבוץ לשיחה (ללא השתתפות מזכיר הקיבוץ ומרכז המשק), ובה נתקבלו החלטה לפיה הקיבוץ דוחה את דרישת התשלום של התנועה ואינו מסכים לכך ש"נלקחו" ממנו 150 אלפי שקלים נוספים.
הקיבוץ מבקש לשחרר או לפטר את הוועד המלווה מעיסוק בנושא, שכן לדעתו, "מעורבותם והתערבותם בנושא כמו גם העמדה שייצגו במחלוקת, נוגדת את האינטרס של כרם שלום ופגעה קשות באמון בין חברי הקיבוץ לבין חברי הוועד, ולכן, מבקשת הקיבוץ ל"פתוח בהליך של גישור".
איריס לביא מכרם שלום אמרה בתגובה כי "החברים לא נגד התנועה. אנחנו רוצים להיות קיבוץ ולשמור על יחסים טובים וקשר עם התנועה. המאבק הוא על האינטרסים של הקיבוץ, על הצדק וההגינות. לא התכחשנו לחובות ושילמנו את כולם. את רוב הכסף שקיבלנו כפיצויים על לקיחת שטחים שהם אמצעי ייצור, העברנו לתשלום חובות, ככה שלא הפכנו לעשירים. הרי על המאזן המבוקר של הקיבוץ חתמו במשך שנים חברי הוועד המנהל והם גם חתמו על המאזנים, ואי אפשר להחליט שיש חוב שאינו מופיע במאזן ולקחת כסף.
"השיק הזה על סך 150 אלף שקלים, הוא היחידי בתולדות כרם שלום שנחתם שלא ע"י אילן ואברהם הוכמן-שוובלה (מזכיר הקיבוץ) אלא ע"י חברי הוועד המנהל. אנחנו זועקים נגד מקבלי ההחלטות בתנועה וראשיה ועל הדרך בה הם מקבלים אותן. איבדנו את האמון בועד המנהל שלנו שלא נותן לנו גב ופעל נגד אינטרסים שלנו.
"אני לא מכירה עוד קיבוץ שהתנועה העזה להכניס את ידה לכיסו באופן חד-צדדי תוך ניצול השפעתה על הוועד המנהל לרעה. יש אי הסכמה, אנחנו מבקשים הליך גישור כדי למצוא פתרון הוגן וצודק, ולא פעולות חד-צדדיות כוחניות.
אברהם הוכמן (שוובלה) מצאלים, מאשר כי בעקבות ישיבת הוועד בה הוחלט על העברת הכסף הוא התפטר מחברותו בו. "ראיתי שהמשחק כולו מכור ושלושת נציגי הקבה"א: חבויניק, קובוש ואברי דביר, באו עם החלטה מראש", הוא אומר. "מאחר ונוצר ניגוד אינטרסים ברור בין תפקידי כמזכיר הקיבוץ המחוייב לטובתו וטובת חבריו לא יכולתי להמשיך להיות חבר בו. היום, אני חושש שראשי הקבה"א ייקחו מאילן וממני את זכות החתימה ואז אי אפשר יהיה לתפקד".
להערכתו אם התנועה תסכים לתהליך גישור אפשר יהיה למצוא פתרון. "אם לא, יהיה פיצוץ שהקבה"א וראשיו יצאו ממנו לא טוב".
דגי חבויניק, יו"ר הוועד המנהל של כרם שלום: "אנחנו מנסים להגיע אתם להידברות ולכן אין לי עניין להגיב בתקשורת".
אילן רגב, רכז המשק של כרם שלום, סירב להתייחס לנושא ואמר: "חבל שיש מי שמערב את התקשורת. מאז שלקחתי על עצמי לפני 5 שנים את הקמתו מחדש של כרם שלום, אני משקיע את כל זמני ומרצי במטרה זאת ואינני עוסק ואינני מדבר בתקשורת על פעילותם של חברי הוועד הפועל של הקיבוץ ואנשי התנועה."
גברי ברגיל מזכיר הקיבוץ הארצי אמר "המכתב בו מסרבים חברי כרם להיפגש הוא תמוה ולא מקובל. גם אם נוצר כעס ויש מחלוקת, נהוג להיפגש ולדבר כדי להגיע להסכמות. בכל מקרה אין בכוונתי לאפשר נתק בין הקיבוץ לתנועה ובכוונתי להגיע לכרם, ואני בטוח שנוכל להגיע להסכמות והבנות".
"מעבר לכך", מוסיף ברגיל, "אנחנו בהחלט מודאגים מההתפתחויות ויש לנו תחושה של יריקה בפרצוף. לא סוד שהקבה"א השקיע מאמצים גדולים מאוד וכסף רב בחידוש הקיבוץ בכרם שלום. כל עוד לא היה שם כסף, הקבה"א ספג את העלויות. עכשיו, כשהקיבוץ מקבל סכומי כסף גדולים מאוד בשל ההתנתקות ועומד על רגליו, צריך גם להחזיר חלק מהחובות. זה מה שעשו חברי הוועד המנהל לאחר שפנינו אליהם".
הסכסוך בין קיבוץ כרם שלום לבין הקיבוץ הארצי הגיע לשלב חדש ביום חמישי שעבר, כאשר "הצוות הכלכלי-קהילתי" של כרם שלום הודיע במכתב למזכיר התנועה גברי ברגיל, שהקיבוץ אינו מוצא לנכון להיפגש עמו ועם הוועד המלווה של הקיבוץ, בשל מה שהם הגדירו כ"אמירות שאין להן כיסוי, כדוגמת "כולנו רוצים בטובתו של קיבוץ כרם שלום - מה עוד שאנו עדיין מצפים להתייחסותך בכתב לפנייתנו... לקיים הליך גישור בין התנועה לבין הקיבוץ".
ככל הזכור, מעולם לא סירב בעבר קיבוץ להיפגש לשיחה עם מזכיר התנועה, מה שמעיד על עומק המשבר וחוסר האמון בין הצדדים. בעיתון הפנימי של הקיבוצים 'הדף הירוק' מדווח על כך הבוקר בהרחבה.
המשבר החריף הוא תוצאה של דרישת הקיבוץ הארצי מכרם שלום לשלם לו את חובותיו לתנועה, לפי טענת הקיבוץ הארצי, בסכום של כ-870,000 שקלים. עתה, כאשר הקיבוץ אמור לקבל מיליוני שקלים פיצויים כתוצאה מהפקעת אדמות מקיבוצי עוטף עזה, דורש הקיבוץ הארצי את החזר החוב, מול התנגדות עזה של הקיבוץ שאינו מוכן להכיר בחובות, להם לא הסכים, לטענתו, ואשר "אינם מופיעים בספרי החשבונות של הקיבוץ".
כרם שלום חדל להתקיים כקיבוץ כבר לפני שנים, לאחר שנים שנחשב כסמן השמאלי-קיצוני אפילו במונחי השומר הצעיר. בשנת תש"ס נעשה ניסיון ע"י הקבה"א להפכו לקיבוץ הכשרה של השומר הצעיר, אך הניסיון נכשל. בשנת תשס"א הוחלט להקים במקום קיבוץ וכדי שיהיה לקיבוץ זה הון ראשוני, העמיד לרשותו הקבה"א הלוואה שעומדת לפי כרטסת הנהלת החשבונות של כרם שלום על סכום של 233 אלף שקלים ואשר הייתה אמורה להיפרע, לפי הקבה"א, בתחילת שנת 2004 (ואשר לגביה אין מחלוקת). התנועה העמידה מלווה מטעמה לקיבוץ, פעיל תנועתי, ששימש יו"ר הועד המלווה בקיבוץ וכן מימנה הוצאות דלק למרכז המשק.
המחלוקת, שהביאה "לרוחות הסוערות בקיבוץ" נובעת בעיקרה ממספר גורמים: האם חייב הקיבוץ בתשלום השקעות עבר של הקיבוץ הארצי במקום, החזר חיובים עבור מלווים שהעמיד הקיבוץ הארצי, שימוש ברכבים ועוד, שלטענת הקיבוץ לא היה לגביהם כל סיכום, ואם אכן התנועה ככזו עורכת התחשבנות לגבי השקעותיה בקיבוצים (ואם כן, אגב, מה עלה בגורלם של השקעות בקיבוצים אחרים, ככל שהיו כאלה או בקיבוצים שפונו, כמו שומריה? ומה דינם של קיבוצים שאינם משלמים מסי תנועה?).
כמו כן טוענים חברי כרם שלום האם נכון להטיל על הקיבוץ חיובים לגבי התקופה הקודמת לחודש אב תשס"א, תקופה בה היה הקיבוץ ריק מחברים ומועמדים, ולהטיל על החברים הנוכחים לשאת בחובות עבר? מה דינם של חובות של הקיבוץ הארצי, שלטענת הקיבוץ יש לקזזם מההתחשבנות, והנובעים מהתחייבות של הקיבוץ הארצי לשלם "דמי פינוי" בסך 25,000$ למשפחה שעזבה הקיבוץ, סכום שבפועל שולם בידי הקיבוץ עצמו?
כך או כך, נראה שכל עוד הייתה "הבנה והסכמה" שאין בידי הקיבוץ אמצעים לשלם, איש לא טרח להסדיר או להסכים על עצם החובות או המתכונת לתשלום, ומצב זה נמשך על מי מנוחות עד לגירוש יהודי גוש קטיף, לשמחתם הרבה של תושבי הקיבוץ. כרם שלום, בתמורה לשטחים שמסר למערכת הביטחון לצורך הקמת גדר ביטחון ומחנות צבא, קיבל מהמדינה פיצויי של מיליוני שקלים.
בכרם שלום טוענים עתה, כי התנועה הסובלת מגירעונות כספיים קשים (שנת 2005 לבדה הסתיימה בגירעון של 1.5 מיליון שקלים), החליטה כנראה להפוך את הקיבוץ למקור מימון, ולפיכך העלתה עתה את דרישתה לתשלום.
בכרם שלום, טוענים כי זהו "בלתי מוצדק, בלתי ראוי ובלתי מוסרי", להטיל על 30 החברים ו-25 הילדים שבחרו לחיות בקיבוץ כרם שלום, חובות שנוצרו בתקופה טרם אלה הגיעו למקום, ואשר לא היה להם כל חלק בהיווצרם".
עוד טוען כרם שלום, כי לקיבוץ הארצי התחייבות משפטית הכלולה בהסכם לתשלום דמי פינוי למשפחה שעזבה את הקיבוץ ואת סכומה יש לקזז מכל חוב שהוא.
לפי עמדת כרם שלום, הרי בהתאם למאזן המבוקר וספרי החשבונות שלהם - חובם לתנועה עמד על 273 אלף שקלים. מכך יש לקזז את חובות התנועה/השומר הצעיר לקיבוץ (אותם 112 אלפי שקלים, דמי פינוי למשפחה שעזבה, חוב שהותירה "הסתדרות השומר הצעיר", מתקופת פעילותה במקום בסך 35 אלף שקלים ו-15 אלף שקלים נוספים עבור השימוש ברכב של הקיבוץ שעשה אילן רגב, בתקופת היותו רכז השומריה האחרונה.
במכתב ששלח הקיבוץ לתנועה, הוא הדגיש כי "הקיבוץ דוחה על הסף את דרישת התשלום והטלת חוב חדש/ישן על הקיבוץ שאין לו סימוכין בספרי החשבונות של הקיבוץ". כן נטען "כי לא הסכמנו מעולם לתביעת הקבה"א להטיל חובות לא מוסכמים על כרם שלום" (וזו הסיבה לכך, מן הסתם, שאין כל סימוכין לחובות אלה בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, והתנועה תידרש, אם כך יהיה, להציג את האסמכתאות שיש לה בקשר לכך).
לאחר שקיבל כרם שלום את המלוגים הנאים מצה"ל, בגין סיועם בשטחי קרקע לגירוש שכניהם מגוש קטיף - ובעקבות מכתב הדרישה של התנועה, העביר הקיבוץ, בהסכמה פנימית, צ'ק בסך 150 אלף שקלים לקבה"א. אם חשב הקיבוץ שבכך הסתיים העניין הוא טעה, שכן הדברים תפשו תאוצה אחרת.
לפני כחודשיים, העביר עו"ד אמיר גנז מהמחלקה המשפטית של התנועה, אל דגי חבויניק, יו"ר הוועד המנהל של כרם-שלום, "הצעת סיכום להסדרת החוב".
"על מנת לסיים את המחלוקת", מציע עו"ד גנז, "ישלם כרם שלום סך של 450 אלף שקלים מהחוב הנטען וכן את החוב השוטף (38,091) בסה"כ 488,091. תשלום יתרת החוב יועבר להכרעתו של מזכיר הקבה"א הן לגבי יתרת החוב והן לגבי אופן התשלום לאחר שישמע את טענות מוטל ונציגי הוועד המלווה".
מכתבו של עו"ד גנז לא נותר ללא תשובה ובמכתב ששלחו אילן רגב מכרם שלום, לפני יומיים, הוא ביקש להאיר את עיניו של חבויניק ("בבחינת הסר מכשול בפני עיוור", כלשונו של רגב), כי קודם שימשיך לטפל בתביעה להחזר החוב, ראוי לו לדעת, כי "נושאי משרה בקיבוץ חייבים לנהוג בתום לב, ולפעול לטובתו של הקיבוץ ולהימנע ממצב של ניגוד עניינים, במילוי תפקידם", שאחרת יכול הדבר לעלות לכדי "הפרת חובת האמון של נושא משרה על כל המשתמע מכך".
רגב ציין כי "לא ניתן לקבל דרישת תשלום שאינה מוכרת כחוב בספרי הקיבוץ או במאזנו המבוקר, מבלי שתוצג לכל הפחות (לגבי החוב), אסמכתא נאותה ומוסכמת ע"י שני הצדדים". הוא הסכים ש"ניתן ורצוי למצוא מנגנון של גישור או בוררות לפתרון הבעיה, אבל גם לכך יש כללים מחייבים שיש לשמור עליהם".
רגב דחה את הצעתו של עו"ד גנז והציע שלא לערב בשלב זה עו"ד, כי הדבר יחייב גם את כרם שלום לערב את עורך הדין של הקיבוץ בפרשה.
עד היום לא התקבלה תשובה מחבויניק למכתבו של רגב, אך כפי הנראה בוצעה פנייה של חבויניק אל מזכיר התנועה, איש 'שלום עכשיו' גברי ברגיל, בבקשה להסדיר את החוב, שכן ברגיל כתב כי "הוא מוכן לקבל את בקשתו" לראות בחוב של 488,091 "כסכום הסופי לתשלום, וכי "כל דיון בעתיד על חובות נוספים" - יוכל להיות רק בהסכמת שני הצדדים. ברגיל הוסיף ורשם, כי "חובות הקיבוץ על פי הכרטיס", גדולים יותר, אך הוא "רואה חשיבות בסגירת הנושא, לטובת שני הצדדים".
מכתבו של רגב לחבויניק לא מנע ממנו, כך טוענים בכרם שלום, לכנס את הוועד המלווה של הקיבוץ ולאשר העברת 150 אלף שקלים מכרם שלום לקבה"א כחלק מתשלום החוב. רגב לפי אותו מקור בכרם שלום, סירב לחתום על הצ'ק בטענה כי מדובר במעשה בלתי חוקי, ולפיכך הוא נחתם בידי חבויניק וקובוש, והכסף הועבר לידי גזברות הקבה"א. מדובר אם כן בהעברה נוספת של 150 אלף שקלים של הקיבוץ לתנועה (מעבר לאותה העברה ראשונה של סכום זהה בשקלים שהעביר כאמור הקיבוץ).
עתה טען הצוות הכלכלי של הקיבוץ, כי מדובר בסכום "שנלקח מאתנו שלא בהסכמתנו". זהו, למעשה, כיום בסיס "משבר האמון": האם שעה שיש מחלוקת לגיטימית בין צדדים על תשלום חוב, פעלו נכון אלה המורשים מטעם הקיבוץ, עת העבירו סכום נוסף לתנועה, או שמא היה הדבר "ברשות ובסמכות" כפי שאכן מתחייב. מאחר ובכרם משוכנעים כי חבויניק וקובוש לא היו מעבירים החלטה בוועד המנהל וחותמים על הצ'ק בלי תיאום ואישור של מזכיר התנועה ברגיל, אין הם רואים טעם להיפגש עמו.
הצוות העוסק בחובות הקיבוץ לקבה"א, כתב כי "בפגישה טעונה" עם דגי חבויניק ועו"ד קובוש מזרחי, ניסו השנים "להצדיק את תמיכתם בדרישת התשלום בגין חובות עבר, תוך שימוש באיומים מרומזים (פתרון שומריה)", ו"לחילופין, אם לא תתקבל דרישת התשלום, יופל על הקיבוץ חוב נוסף". עוד כתבו כי הצוות הכלכלי החליט לכנס את חברי הקיבוץ לשיחה (ללא השתתפות מזכיר הקיבוץ ומרכז המשק), ובה נתקבלו החלטה לפיה הקיבוץ דוחה את דרישת התשלום של התנועה ואינו מסכים לכך ש"נלקחו" ממנו 150 אלפי שקלים נוספים.
הקיבוץ מבקש לשחרר או לפטר את הוועד המלווה מעיסוק בנושא, שכן לדעתו, "מעורבותם והתערבותם בנושא כמו גם העמדה שייצגו במחלוקת, נוגדת את האינטרס של כרם שלום ופגעה קשות באמון בין חברי הקיבוץ לבין חברי הוועד, ולכן, מבקשת הקיבוץ ל"פתוח בהליך של גישור".
איריס לביא מכרם שלום אמרה בתגובה כי "החברים לא נגד התנועה. אנחנו רוצים להיות קיבוץ ולשמור על יחסים טובים וקשר עם התנועה. המאבק הוא על האינטרסים של הקיבוץ, על הצדק וההגינות. לא התכחשנו לחובות ושילמנו את כולם. את רוב הכסף שקיבלנו כפיצויים על לקיחת שטחים שהם אמצעי ייצור, העברנו לתשלום חובות, ככה שלא הפכנו לעשירים. הרי על המאזן המבוקר של הקיבוץ חתמו במשך שנים חברי הוועד המנהל והם גם חתמו על המאזנים, ואי אפשר להחליט שיש חוב שאינו מופיע במאזן ולקחת כסף.
"השיק הזה על סך 150 אלף שקלים, הוא היחידי בתולדות כרם שלום שנחתם שלא ע"י אילן ואברהם הוכמן-שוובלה (מזכיר הקיבוץ) אלא ע"י חברי הוועד המנהל. אנחנו זועקים נגד מקבלי ההחלטות בתנועה וראשיה ועל הדרך בה הם מקבלים אותן. איבדנו את האמון בועד המנהל שלנו שלא נותן לנו גב ופעל נגד אינטרסים שלנו.
"אני לא מכירה עוד קיבוץ שהתנועה העזה להכניס את ידה לכיסו באופן חד-צדדי תוך ניצול השפעתה על הוועד המנהל לרעה. יש אי הסכמה, אנחנו מבקשים הליך גישור כדי למצוא פתרון הוגן וצודק, ולא פעולות חד-צדדיות כוחניות.
אברהם הוכמן (שוובלה) מצאלים, מאשר כי בעקבות ישיבת הוועד בה הוחלט על העברת הכסף הוא התפטר מחברותו בו. "ראיתי שהמשחק כולו מכור ושלושת נציגי הקבה"א: חבויניק, קובוש ואברי דביר, באו עם החלטה מראש", הוא אומר. "מאחר ונוצר ניגוד אינטרסים ברור בין תפקידי כמזכיר הקיבוץ המחוייב לטובתו וטובת חבריו לא יכולתי להמשיך להיות חבר בו. היום, אני חושש שראשי הקבה"א ייקחו מאילן וממני את זכות החתימה ואז אי אפשר יהיה לתפקד".
להערכתו אם התנועה תסכים לתהליך גישור אפשר יהיה למצוא פתרון. "אם לא, יהיה פיצוץ שהקבה"א וראשיו יצאו ממנו לא טוב".
דגי חבויניק, יו"ר הוועד המנהל של כרם שלום: "אנחנו מנסים להגיע אתם להידברות ולכן אין לי עניין להגיב בתקשורת".
אילן רגב, רכז המשק של כרם שלום, סירב להתייחס לנושא ואמר: "חבל שיש מי שמערב את התקשורת. מאז שלקחתי על עצמי לפני 5 שנים את הקמתו מחדש של כרם שלום, אני משקיע את כל זמני ומרצי במטרה זאת ואינני עוסק ואינני מדבר בתקשורת על פעילותם של חברי הוועד הפועל של הקיבוץ ואנשי התנועה."
גברי ברגיל מזכיר הקיבוץ הארצי אמר "המכתב בו מסרבים חברי כרם להיפגש הוא תמוה ולא מקובל. גם אם נוצר כעס ויש מחלוקת, נהוג להיפגש ולדבר כדי להגיע להסכמות. בכל מקרה אין בכוונתי לאפשר נתק בין הקיבוץ לתנועה ובכוונתי להגיע לכרם, ואני בטוח שנוכל להגיע להסכמות והבנות".
"מעבר לכך", מוסיף ברגיל, "אנחנו בהחלט מודאגים מההתפתחויות ויש לנו תחושה של יריקה בפרצוף. לא סוד שהקבה"א השקיע מאמצים גדולים מאוד וכסף רב בחידוש הקיבוץ בכרם שלום. כל עוד לא היה שם כסף, הקבה"א ספג את העלויות. עכשיו, כשהקיבוץ מקבל סכומי כסף גדולים מאוד בשל ההתנתקות ועומד על רגליו, צריך גם להחזיר חלק מהחובות. זה מה שעשו חברי הוועד המנהל לאחר שפנינו אליהם".